פרויקט יום העצמאות: השחקניות הישראליות הגדולות בכל הזמנים

רונית אלקבץ

הייתה לאלקבץ היכולת להפוך כל סצנה וכל מבט לעוצרי נשימה. אלקבץ הייתה גדולה מהחיים ולי תמיד הזכירה את הקולנוע האימפרסיוניסטי הגרמני של לפני מאה שנה. לשיאה הגיעה בטרילוגיה המשפחתית שביימה בייחד עם אחיה שלומי. הופעה אהובה: "ולקחת לך אישה" – אלקבץ בדמותה של ויויאן זועקת את זעקת הנשים המדוכאות באשר הן. (הבחירה של רון פוגל)

אלקבץ שיחקה תפקידים רבים ובלטה בהופעה הטוטאלית, הגדולה מהחיים ומלאת הרגש. היא הייתה שחקנית המסורה כל כולה למקצוע, והדבר בלט בכל רגע שבו היא הייתה על המסך. מותה הטרגי בגיל צעיר יחסית, בדיוק כשנדמה היה שהצליחה להגשים את מאווייה גם בחיים האישיים ולהפוך לאימא, נדמה שנלקח גם הוא מסרט עצוב במיוחד. הופעה אהובה: "חתונה מאוחרת" – הופעה מאתגרת, כואבת, משכנעת מאוד ובלתי נשכחת שמזכירה שוב כמה חסרה אלקבץ בנוף הקולנועי שלנו. (הבחירה של יעל מאורר)

אמנם אלקבץ הייתה יוצרת אדירה, אך בראש ובראשונה היא הייתה שחקנית. קשה להסתכל על פניה ולא להיזכר במונח שנסטור אלמנדרוס, צלם הקולנוע האגדי, טבע: "פנים שאוהבות את המצלמה". עצמות הלחיים החדות, המבט החודר, הקווים השבורים שמתלכדים, כל אלה הופכים אותה לאישה שכל רגע שלה על המסך הוא רגע מסעיר. אבל אלקבץ לא הייתה רק פנים – היא הייתה שחקנית מוכשרת שהצליחה לעבור ברגעים ספורים בין לב שבור לצחוק מתגלגל באופן אמין להפליא. הופעה אהובה: "גט"- אלקבץ ממלאת כמעט כל פריים הן בנוכחותה הפיזית והן ביכולתה המדהימה לשבות את הצופים בקסמה המסתורי. (הבחירה של מתי לנג)

[*]

אלקבץ הייתה בעלת נוכחות מהפנטת, כריזמטית שתופסת את מלוא תשומת לב הצופה ואף זכתה שלוש פעמים בפרס "אופיר" הנכסף. היא שיחקה על במות התאטרון, על מסכי הקולנוע ומסכי הטלוויזיה ובחרה בעיקר בתפקידים מאתגרים ולא פשוטים לגילום. ממגוון תפקידיה זכורים לה תפקידה הפרובוקטיבי בסרט "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי, תפקיד זונה לשעבר בסרטה של קרן ידעיה, "אור", תפקיד דינה הפלרטטנית בסרט "ביקור התזמורת" ותפקידה כויויאן אמסלם בטרילוגיית הסרטים ("ולקחת לך אישה", "שבעה" ו"גט" אותם גם כתבה וביימה יחד עם אחיה שלומי אלקבץ. הופעה אהובה: "גט" - אלקבץ זועקת וצועקת על חרשות מערכת המשפט אבל מה שבעיקר נחרט הן הסצנות בהן אין דיבור וכל המסר מועבר דרך תנועות הגוף והפנים המדויקות שתורמות להזדהות עם הדמות. אלקבץ סוחפת, מרגשת ומביאה את משחקה לשיא דרמטי. (הבחירה של מיכל ליבר רונן)

איילת זורר - עוד לפני גל גדות, זורר הייתה הכוכבת הישראלית הגדולה בהוליווד עם תפקיד ראשי לצד טום הנקס בשובר הקופות "מלאכים ושדים" ואפילו תפקיד כאמו של סופרמן. היופי יוצא הדופן שלה לצד האופי העוצמתי ובעל השקט הנפשי שם אותה בליגה משל עצמה. הופעה אהובה: ונסה בסדרה "דרדוויל" - תפקיד שמציג לראווה את יכולות המשחק שלה. זורר יצרה דמות פגיעה ומניפולטיבית, כזאת שרק אזכור של שלמה מכניס את הצופה למתח. (הבחירה של יבגני גרינברג) דאנה איבגי - עם קריירת משחק שהתחילה בגיל עשר והתפתחה לכדי שלוש זכיות בטקס פרסי אופיר על תפקידי משחק שונים - דאנה איבגי מפגינה כשרון שקשה להתעלם ממנו. עם תפקידים בסרטים קשים כמו "אור" של קרן ידעיה או תפקידים קומיים יותר בסדרות כמו "משיח" ו"הבורר", נראה שאיבגי יודעת לעשות הכל מהכל (ועל הדרך גם לפתוח ולתחזק קריירה מוזיקלית מסקרנת במיוחד).הופעה אהובה: זוהר מסרטה של טליה לביא "אפס ביחסי אנוש". (הבחירה של מישל צ'יקו)

[*]

כבר המון שנים שאף אחד אפילו לא מתלבט אם לקרוא לדאנה איבגי "הבת של", כי היא הוכיחה את היכולות הפנומנליות שלה כבר מזמן. ובכל זאת, צריך להרעיף על גוף העבודה שלה כל מחמאה אפשרית, כי היא תהיה הכי מוצדקת שאפשר - שכן מדובר באחת השחקניות הטובות ביותר בדורה, אם לא המצטיינת שבהן. הופעה אהובה: "אור" - כבתה של זונה לשעבר, הצליחה איבגי להתעלות על מי שהייתה במשך שנים רבות אחת השחקניות הטובות ביותר בישראל - רונית אלקבץ. ואם היא עשתה זאת כבר בגיל 22, זה אומר הכל. (הבחירה של ערן איצקוביץ)

גל גדות - הכוכבת הגדולה ביותר שיצאה אי פעם מישראל. אחרי שהתחילה בסדרה הישראלית "בובות" והמשיכה בתפקידים ב"פמליה" ו"עספור", כבשה את הוליווד בסרטים "דייט לילי", "מהיר ועצבני", "באטמן נגד סופרמן" וכמובן "וונדר וומן". בצניעות, תחכום ואלגנטיות גדות מביאה למסך אמת, גבורה ופשטות, שחקנית שכולם אוהבים מהרגע הראשון תוך ניפוץ תקרות זכוכית והגעה להישגים שנדמו בלתי אפשריים. הופעה אהובה: "וונדר וומן". (הבחירה של בן קבסה)

[*]

גדות היא השחקנית הישראלית המובילה בקולנוע העולמי, הרבה בזכות תושייה מופלאה, רצון להצליח, שאיפה להתקדם, מימוש פוטנציאל, נחישות רבה ואהבת המקצוע, אשר הובילו אותה למעמדה המכובד כיום ולשורה הראשונה לצד שחקני הקולנוע הגדולים בעולם. הופעה אהובה: "וונדר וומן". (הבחירה של מתן נסטל)

גילה אלמגור – השחקנית הראשונה של התיאטרון והקולנוע הישראלי, זו שעצם אזכור שמה מעלה קונוטציות של הדרת כבוד, איכות בלתי מתפשרת ועוצמה פנימית יוצאת דופן. כבר מעל ל-6 עשורים היא מככבת ביצירות מפתח בתולדות הקולנוע (והתיאטרון) הישראלי בהם תפקידים בלתי נשכחים ב"סלאח שבתי", "מצור", "הקיץ של אביה", "החיים על פי אגפא", "שחור" ועוד ועוד ואפילו הוכחה של צד קומי בסרטים כמו "אמי הגנרלית", "ארבינקא" ולאחרונה "המוסד". הופעה אהובה: העובדת הסוציאלית החושפת את הפערים הרלוונטיים עד היום בין ישראל הראשונה והשנייה ב"סלאח שבתי". (הבחירה של אלעד שלו)

עדה ולרי טל - אגדה אפופת מסתורין וגדולה מהחיים, שכאילו יצאה מסרט של אלמודובר או ג'ון ווטרס. עדה ולרי טל התפרסמה בזכות תפקידה הבלתי נשכח כמנהלת מועדון לילה מפוקפק בתל אביב אליו זורמים דמויות משולי החברה הישראלית בסרטו של עמוס גוטמן, "בר 51". עדה נולדה ברומניה והיתה בין הראשונות שעברו ניתוח שינוי מין בארץ. היא מעולם לא למדה משחק ולפני שהפכה לשחקנית קולנוע ותיאטרון התפרנסה מהופעות סטריפטיז וריקוד במועדון "בר 51". גוטמן, שבילה במקום באופן קבוע, העריץ אותה והיא היוותה את ההשראה לדמותה של אפולוניה גולדשטיין אותה היא מגלמת. הנוכחות שלה על המסך הגדול גנבה את ההצגה מצוות שחקנים מנוסים ממנה. לאחר מכן היא הופיעה בהצגות תיאטרון והפציעה בעוד שניים מסרטים של גוטמן -"חימו מלך ירושלים" ו"חסד מופלא" - שגם היה סרטו האחרון. הוא נפטר בשנת 1993 מאיידס ואילו ולרי נפטרה שנה אחריו ממחלת לב. (הבחירה של יאיר הוכנר)

אורלי זילברשץ - האמא של כולם. המשוגעת, המצחיקה, הרצינית - הוורסטיליות שלה כשחקנית יוצאת דופן. היא חושפת במשחקה את 'מאחורי הקלעים' של ההורות, הפן שלא מראים לילדים, של שיגעון רגעי או אי הוודאות. זילברשץ, ששורת הקלאסיקות הישראליות בהן היא משחקת ארוכה ביותר ("איים אבודים", "כנפיים שבורות", "דיזינגוף 99" וכמובן "זהו זה!") מפגינה יכולת אדירה לעבור בין תפקידים ועדיין שומרת באדיקות על הזהות שלה. משהו בגוון הקול המחוספס, הייחודי, מפתח את הדמות, מהדק אותה, ובעיקר תופס את הצופה חזק בלב. הופעה אהובה: "איים אבודים". (הבחירה של לירון אברהם)

שירה האס - אי אפשר לעמוד בקסם הפשוט שבה שגורם לה לקחת כל תפקיד עד לקצה בצורה הכי נקייה, טהורה וכובשת שיש וללא מניירות מיותרות. ההופעה הטובה ביותר: "אשתו של שומר גן החיות" - לא כי התפקיד שלה שם היה גדול מאוד, אלא כי לנצח הוא ייזכר בעיני כדרך בה גיליתי את האס ואת הדרך בה הייתי מהופנטת מהאופן בו היא גרמה לקהל שלם להרגיש. (הבחירה של ליטן לשינר)

[*]

אוולין הגואל - שחקנית אותנטית, מרגשת ובעלת יכולות קומיות ניכרות. סללה את דרכה בשלל סרטים וסדרות שכל בית בארץ מכיר והיד עוד נטויה. בין אם זה "שנות ה-80", "ישמח חתני'", וכמובן "שבעה" ו"אחותי היפה" שעבורם זכתה בפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר. הופעה אהובה: "ישמח חתני". (הבחירה של אורטל אדיב)

נועה קולר - שחקנית מצוינת עם יכולות דרמטיות וקומיות יוצאות דופן שמופיעה כבר שנים בתיאטרון, בטלוויזיה וגם בקולנוע, וזכתה בין היתר בפרס אופיר לשחקנית הראשית על תפקידה בסרט "לעבור את הקיר". השנה היא זכתה סוף סוף לפריצה הגדולה לאחר שכיכבה בסדרה "חזרות" שהשתתפה גם ביצירתה. בנוסף כיכבה השנה בין היתר בסדרה "קופה ראשית" בתפקיד שירה שטיינבוך, בדרמה "הנערים" ובסדרה "מצולמים". הופעה אהובה: "חזרות". (הבחירה של נמרוד שובל)