חדשות קולנוע וסרטים

עוצמה נדירה - מחוץ למים - ביקורת סרט

1/2/2010

שלח לחבר+ הוסף תגובה

מאת: יאיר הוכנר

הבמאית הבריטית אנדריאה ארנולד חוזרת אל המסך הגדול עם דרמה בריטית נשית רבת עוצמה מהסוג שנדיר לראות בבתי הקולנוע בארצנו חובבת הג'אנק ההוליוודי.

הגעתי מלא חששותל להקרנת הסרט אולם, נראה כי ארנולד למדה מהטעויות שנעשו בסרט הביכורים עטור הפרסים והשבחים "דרך אדומה". לעומת סרטה הראשון שהיה ארוך, איטי ובעיקר זקוק לעריכה מאסיבית, סרטה השני, "מחוץ למים" בועט מהרגע הראשון ולא מרפה עד השנייה האחרונה. כמעט ואי אפשר לקחת אוויר לריאות בסרט אינטנסיבי ועוצר נשימה זה.

[*]

"מחוץ למים", הוא זן נדיר. מדובר ביצירה קולנועית המושפעת מהזרם הריאליסטי אבל לעומת קן לואץ' המטיפני, ארנולד מעדיפה לחבק ולאהוב את הגיבורות הדפוקות שלה. העלילה עוקבת אחרי נערה בת-15 בשם מיה, החיה עם אמה האלכוהוליסטית ואחות קטנה עם פה מלוכלך במיוחד. מהשוט הראשון של הסרט ברור שטוב לא יהיה פה. הצילום והעריכה היפראקטיביים לפחות כמו הגיבורה הבודדה, שנעה ממקום למקום במהירות, ובעיקר עסוקה בלשתות ולתכנן כוריאוגרפיות מגוחכות בתקווה ולהפך לרקדנית ברייקדנס ב MTV בעתיד.

בינתיים היא מקווה למצוא קצת חום ואהבה בבית הקר והמנוכר שבו היא חיה. כאשר אל עולמה חודר גבר שרמנטי היא חושבת שהכול השתנה, אבל הוא בן הזוג של אמה וזו רק ההתחלה למה שהופך לסרט שחודר אל תוך הנשמה ומצליח לטלטל אותה. ארנולד ליהקה לתפקיד הראשי את קייטי ג'ארביס, אז בת 17, שחקנית לא מקצועית שכמה רגעים לפני פסטיבל קאן וזכיות בפסטיבלים שונים ברחבי העולם היתה "זבל בריטי לבן" טיפוסי. בעזרת אופיה האגרסיבי של ג'ארביס היא מצליחה ליצור דמות בלתי נשכחת.

[*]

לעומת ההקבלות שניתן לעשות לשוברי קופות הוליוודים שבהן צעירות מהשיכונים מלמדות את עצמן לרקוד ובסוף מתקבלות לבתי ספר מצליחים, "מחוץ למים", רחוק מלהיות אסקפיזם זול, הסרט שמתחיל במסע של נערה אל עבר החלום מתגלה כמסע אינטימי ומיני שמצליח לגעת בחוכמה במערכות יחסים בין אנשים הנמצאים במלכודת ושואפים לברוח ממנה אבל בדרך עושים כול טעות אפשרית. אפשר לטעון שהסרט הזה הוא "לחנך את ג'ני", גרסת הריאליטי. ולא רק זה, מדובר בסרט הרבה יותר טוב מהסרט הבריטי של לון שרפינג.

מייקל פאסבינדר, הסקסי להפליא, מגלם דמות מורכבת לא פחות מהצעירה שמתאהבת בו. השחקן שגילם את הקצין הבריטי החלקלק ב"ממזרים חסרי כבוד" מתגלה כאן כשחקן נועז ומבריק שלא עושה לעצמו הנחות.

[*]

למרות שמדובר ביצירה קולנועית אגרסיבית ונטולת פשרות עדיין מדובר בסרט שיש בו המון נשמה וטוב לב. ארנולד מצליחה ליצור סרט טעון במיוחד, עם שחקנים שהם סוג של פצצות זמן מהלכות, פריים ריבועי שלא נותן לאף אחד סיכוי להימלט מהסיוט שהוא לכוד בו ומספקת את אחד הסרטים הבוטים ועם זאת האנושיים והמרגשים של השנה החולפת.

לחצו על מרכז התמונה כדי להריץ את הקדימון (המתורגם):