ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

סרט טוב ומעייף. המשחק מעולה (פנלופה קרוז יוצאת מן הכלל), הצילום לא רע בכלל, הפס-קול מוסיף מאוד לאווירה הדרמטית, רוב הדיאלוגים בנויים היטב ודי מעניינים אך התסריט והעלילה מתישים, בעלי קצב איטי, לא תמיד מובנים, עמוסים מאוד, לא תמיד מעניינים ולעיתים אפילו משעממים. בקיצור, בעיקר למעריצי אלמודובר (מגיע לו אפילו 6.5).

סרט מעולה. מצחיק ומותח .צבעוניות רבה . השפה הספרדית קולחת כמו בכל סרטיו של אלמודובר . מאד נהניתי , דיונים שוטפים בין הכוכבים בדברים שוליים , כאילו היו ברומו של עולם , ובדברים מהותיים ממליצה בהחלט .

לא מהסרטים הטובים ביותר של אלמודובר, אבל עדיין מדובר על יצירה ראויה לצפייה. מן דרמה שיש בה נגיעות קומיות. ריימונדה וסולה הן אחיות שקשורות זו לזו ,אך גם מאוד שונות זו מזו. ריימונדה גרה עם ביתה המתבגרת יחד עם בן זוגה, היא אישה יפה ומאוד טמפרמנטית. סולה חיה לבדה, היא בעלת אופי מאופק ומופנם יותר. שתיהן חיות בידיעה שהוריהם נפטרו ומה שנותר ממשפחתן זו דודתן הזקנה והאהובה, לה הן דואגות. העניינים מקבלים תפנית ,לאחר שביתה של ריימונדה הורגת אביה החורג כשזה מנסה לאנוס אותה.ריימונדה לוקחת את העניינים לידיים ומנסה להסתיר את הגופה. במקביל, דודתן של שתי האחיות הולכת לעולמה ובלוויה מופיעה פתאום אימן, אותה חשבו למתה. בשלב זה רק סולה יודעת על כך. המצב הוא כזה ששתי האחיות מסתירות סוד אחת מהשנייה, מה שיוצר מצבים קומיים. בהמשך ולקראת הסוף נפתחת תיבת פנדורה ומתגלה האמת המצמררת לגבי ההורים ומעשיהם.

אח פנננלופה. סרט חובה לכל אוהבי הקולנוע, במיוחד הספרדי. חכם, מבדר ומרשים. ברוו

סרט אווירה. פנולפה קרוז כהרגלה מצויינת. מרגש ומצחיק זורם ומפתיע. הנאה מובטחת לאוהבי אלמדובר. אזהרה - לא מומלץ למי שלא מתחבר לסגנון של אלמדובר

אלמודובר במיטבו עם היכולת המדהימה שלו להשתמש בגרוטסק ככלי חשוב ואינטלגנטי.פנלופה קרוז מדהימה ,שאר השחקניות לא נופלות ממנה.

שיר הלל לנשיות. סרט חושני וססגוני, צילומים שאולי לא מפתיעים אך בהחלט מותירים רושם על הצופה. עלילה זורמת ומתובלת בהומור. מאד אלמודוברי ובזה יחודו.

סרט טוב. לא מדהים כמו שיתר המבקרים נסחפו לומר. הרעיון בנאלי וחסר מתח ההולך ונבנה לאורך הסרט. עיקר כוחו של הסרט באותנטיות ובמשחקה (שלא לומר עצם נוכחותה) של פנלופה קרוז הסקסית והמדהימה. ציון 10 לפנלופה ציון 6 לסרט.

האם הייתי נהנה מן הסרט אם לא היה של אלמודובר ? אבל הוא מבית היוצר של הגאון, לכן נוצר עם הצופה מעין סקס עם בן/בת זוג אהוב: קשר אשר משביח עם הזמן, סליחה לגיבורות על חולשות האנוש שלהן, מייחל להגשמת האושר שלהן. נהדר, לכו ותיהנו. הפעם אלמודובר בוחר להיות שיפוטי, לא עוד החופש המוחלט של סרטיו הקודמים. לכן יש מסר לכל אחד מאתנו בכל הקשור לקרובים לנו, לאלה אשר אנו אוהבים - ופוגעים בהם.

הנאה צרופה, עלילה זורמת ומתפתחת באופן סוחף ומהנה. המשחק מעולה. אחד הסרטים הזרים שנהניתי מהם לאחרונה.אתה נותר על הכסא בתום הסרט וממתין להתפתחות נוספת. אלמודובר כל מילה מיותרת. מומלץ

סרט זר כל כך מעולה לא ראיתי הרבה זמן. העלילה המתפתחת ללא הפסקה, הדמויות הסוחפות, הבימוי המבריק, המשחק המדהים של פנולפה קרוז...כל אלו ועוד הפכו את הסרט הזה למרתק!

אלמדובר כמעט אין מה להוסיף על זה.יוצר שונה, חד, מעניין,מרתק עושה בחירות מדהימות לשחקניות שלו.חזרתי כעת מהסרט ואני רגישה שצריכה עוד לעכל- אבל כן סרט חזק. לאוהבי אלמדובר אין הרבה מה להוסיף אלא עוד סרט טוב שלו. ממליצה!

סרט מאכזב ולא ממוקד. ממש לא מתקרב לרמה של סרטיו הקודמים.

סרט ססגוני ומגוון שנע בין צחוק לדמעות עם הרבה חושניות ומוסיקה מצוינת . אלמודובר שוב מראה את יכולותיו ובונה סרט מצוין עם כמה הפתעות ונקודות מפנה . פנלופה קרוז מפגינה משחק מצוין ללא דופי ויחד איתה היא סוחפת את כולנו לתוך המסע האישי שלה בסרט . "לחזור " הוא מעדן קולנועי שנכתב ובוים בידי אמן הקולנוע אלמודובר שחוזר לעברו , לעבודה עם שחקניות שלא עבד איתן הרבה זמן וכמובן לנושא המוות והחזרה לחיים . לכו לראות !!!

סרט ססגוני ומהנה

סרט מעניין ומותח, קצת טלנובלי בשלב מסויים אבל עדיין יפה, מרגש ומצולם טוב!

אלמודובר יוצר כאן סרט מהנה ביותר. באופן מודע (דבר הבא לידי ביטוי באמירות בתוך הסרט) הוא לוקח תשתית של טלנובלות (בתרגום:זבלנובלות)ויוצר שיא אהבה לאם. לכוחה לאהוב, ללמוד מטעויות,להודות באשמה ולהילחם על פרי בטנן. זהו סרט מצחיק ומרגש . השחקניות נותנות הופעה ייחודית. אני ממליצה בחום. ההנאה מובטחת .ידיעת השפה מוסיפה - אך לא הכרחית.

ראיתי את הסרט אתמול. מאוד התלהבתי מהעלילה ומהסוף, המפתיע. כמובן שלא אגלה מה הוא. מלאכת מחשבת, במשך כל אורך הסרט - אתה חושב שזה עוד סיפור על רוחות ושדים, אבל, כמו שאמרתי: סוף מפתיע. רוצו לראות!

פדרו אלמודובר הוא אחד הקולנוענים המסעירים והמרתקים שפועלים בעשרים השנים האחרונות. במאי בעל סגנון ייחודי ואסתטיקה צורנית שנעה בין קיטש כעור לפיוטיות פוצעת לב. אלמודובר אולי לא התעלה כאן לשיאים חדשים, הסיפור קצת מבולבל ויש בו אלמנטים שהיו בהחלט מפרנסים כמה טלנובלות פחותות ערך, אבל אלמודובר הוא במאי רגיש ואינטיליגנטי שגם סרטיו הפחות טובים ראויים להערכה. אלמודובר הוא במאי של נשים, ובסרט הזה הוא מצדיע באופן מעורר כבוד לנשיות האמיצה של גיבורות הסרט. כרמן מאורה, שהיתה שחקנית קבועה בסרטיו וחדלה להופיע בהם אחרי סכסוך בין השניים, שבה ומשתפת עימו פעולה אך הסרט בהחלט שייך לפנלופה קרוז. קרוז, שנסיונותיה לכבוש את הוליווד הניבו סרטים בינוניים ברובם שלא נטו לה חסד, מפליאה כאן ופשוט ממגנטת בנוכחותה כשהיא מציגה קשת רגשות מרהיבה ומגוונת. היא העוגן והציר של הסרט ונדמה שאין במאי שמחמיא לה כמו אלמודובר. הסרט עצמו מאד מרגש וחודר אם כי בהשוואה ליצירת מופת כמו דבר אליה הוא נדמה קצת מחוק. אבל אין ספק שלקולנוע האירופאי אין נציג ראוי יותר מאשר אלמודובר. אשף הסיפורים ובמאי טוטאלי.