ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½, ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½, ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

נחמד אבל שטחי וסתמי. חוץ מהמון סצנות אוכל טוב שמעוררות תאבון בריא אין בו הרבה.

סרט סתמי, כמו עוד קומדיה/דרמה אמריקאית וחבל שכך. מלא קלישאות ולא סוחף.

לאכול,להתפלל,לאהוב ,סיפור מסע של אישה שכל רצונה היא למצוא עצמה בהתבוננות נוקבת על החיים ועל אהבה בצורות שונות,מסע של חלומות ומימושם.ג'וליה רוברטס מפגינה בסרט הופעה משכנעת,בוגרת מלאת חן. סרט נחמד .

אהבתי מאוד את הסרט. הרגשתי חלק מהחיפוש שלה, עברתי יחד איתה ממקום למקום הדברים התחברו. הסרט מדבר על תהליך שינוי של בנאדם, התפתחות אישית ,דבר שלוקח זמן ופה הסרט מצליח בשעתיים פלוס להעביר את התהליך שהיא עוברת. צריך לבוא לסרט ממקום שקט, רגוע ומוכן לקבל תהליך. רוב האנשים כתבו בתגובות ארוך משעמם. אנשים שכתבו זאת מצפים כל הזמן לקבל מסרים, מלל, משהו שיעסיק אותם, סצינות שיעברו מדבר לדבר, אקשן, מיניות. כמו בחיים היומיומיים שלנו. אבל פה אין את זה. יש פה בעיקר מרחב. ושקט. וגם הזדמנות להסתכל פנימה ולהרגיש איפה אני, איפה אצלי מתרחש השינוי. יש פה לכאורה הרבה ריק, הרבה "כלום" כמו שמישהי כתבה פה בתגובות. אז בריק הזה יש הרבה חלל שבחלל הזה יש הרבה אוויר ומרחב לנשימה. תעצרו ותנשמו.

מוחמץ... כמה שאני אוהבת את גו'ליה רוברטס הסרט פשוט ארוך מדי ולא עומד בציפיות... אכזבה..

מפוספס

משעמם ומזוייף להחריד. מורכב ממספר קטעים בלי שום קשר ביניהם שמייצגים את הטיול של ג'וליה רוברטס מסביב לעולם.

סרט גרוע , איטי ומשעמם. בנוסף לכל זה הלכתי לאולם ה VIP בסינמה סיטי בראשון. אין לי מה לומר חוץ מהמלצה חמה להתרחק משם. אולמי ה VIP הם בסך הכל 3 שורות אחרונות בכל אולם רגיל כאשר לפני כל שורה יש מעקה אשר מסתיר את התרגום של הסרט. נפלנו על סרט עם בעיות סאונד קשות והצפייה בסרט הייתה פשוט סיוט. עדיף ללכת לאולם רגיל ולא ללכת ל VIP. חשבתי שיהיה שדרוג מה VIP ברמת השרון אבל הם רק הולכים אחורה... מי שרוצה ללכת לVIP - רק ברמת השרון ולעולם לא באולם מספר 1!!!

חוץ משחקנים יפים שלא מראים כשרון אדיר ,קיבלתי צילומים נופים ואוכל מדהימים הגעתי מאד רעננה ומלאת ציפיה סרט ארוך כשעתיים ורבע ומתיש בקושי זורם. וכמו שנאמר כגודל הציפיה כך גודל האכזבה ...פספוס אמיתי חבל

לא ללכת, אלא אם כן אתם רוצים לקלקל לכם ערב. אולי כמה משועממות מהחיים שמחפשות את מה שאין יגידו שהסרט עשה להן משהו. אל תיפלו לפח של מי שממליץ , הסרט הוא אחד הגרועים של העשור

פשוט סרט גרוע, משעמם וארוך. "האמריקקיות" במיטבה....אומנם הספר עצמו איננו מסטר פיס אבל יש בו משהו חביב, וקליל, מין ספר טיסה נחמד. על הסרט אפילו את זה לא ניתן לומר למרות שג'וליה רוברטס חמודה כרגיל, זה לא מספיק להרים את הסרט. תסריט גרוע, משהו קופצני, שטחי, רדוד ובעיקר משעמם!!! ראו הוזהרתם.

כלום. זו המילה היחידה שעליה אני יכולה לחשוב לאחר שצפיתי בסרט המדובר. ואילו יכולתי, הייתי מוחקת גם את המילה הזאת ומשאירה חלל ריק תוצרת ה space-bar. אם יש צורך בפירוט רחב יותר, אפשר לומר שהסרט הוא רצף של תמונות המונע בידי טורבינות השיעמום של אישה בגיל המעבר. היא מחפשת "משמעות", והצופה משלם וסובל. הסצינות תלושות אחת מהשנייה, לא גמורות, לא ממצות, נגמרות במהרה בטריקת דלת או במבט חטוף, יש המון שחקנים, אף אחד מהם לא מספיק להשאיר שום סוג של רושם ברור לפני שעוברים לסצינה הבאה. אין שום קונפליקט ברור בסרט, שום נקודה שצריך לשאוף אליה, שום גירוי אמוציונלי לא מפתח את העלילה. רק ג'וליה רוברטס, עם מבט חלול, עור חיוור, בכי לא צפוי, וסימנים קשים של אנורקסיה בולימיה, מנסה לשכנע אותנו הצופים, שהיא באמת, אבל באמת הזמינה חצי מהתפריט במסעדה ברומא, וגמרה את כל צלחת הפסטה עטורת הפרמזן, בלי להקיא אחר כך מאחורי הקלעים. הקלוז אפים על האוכל בסרט הם רבים מדי, השתיקות צורמות מדי, והאמירות הפילוסופיות ברבע שקל לא מצליחות לפרוץ את הסכר של ההיגיון הבריא.

סרט יומרני אבל ריקני. אמור לתאר שינוי רוחני שעוברת השחקנית הראשית אולם קשה לחבר בין הנקודות לאורך הסרט. הרעיונות לא ברורים ומועברים בצורה משעממת למדי.

נהניתי מאוד מהסרט , הרבה יותר מאשר מהספר. ג'וליה רוברטס נותנת פה משחק רגיש ומקסים עם כל הניואנסים הקטנים שמוצאים ביטויים בפנים היפים שלה. היות והספר היה מעין יומן חיים ,נוכחותה של הגיבורה בכל הסרט משמעותית וקיבלה את מלוא הגיבוי במשחק.

סרט ברמה ירודה, מתאים לבנות טיפשעשרה

משעמם קצת בהתחלה אבל סרט יפה ומרגש,עם הנופים המקסימים,עם המוסיקה נפלאה ועם מחשבה על חיים שאנו מתנהלים.

הסרט משעמם, הודות למוזיקה הנעימה אפילו הצלחתי לתפוס תנומה קלה ! לג'וליה רוברטס מגיע תפקיד מעניין יותר

הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב", הינו סרט מאוד יפה שנותן לך חומר מחשבה רב על החיים שלך ועל הדרך שניהלת אותם עד כה. בהתחלה הסרט קצת משעמם, והטקסטים קצת לא מוצלחים וברורים אבל ככל שהסרט מתקדם כך טיבו עולה. והמסר הוא ברור.

סרט נפלא, מקסים וקסום!!! נהנתי מכל שניה בסרט. האוירה, הנופים הקסומים והעלילה המעניינת הופכים את הסרט לסרט ייחודי ומיוחד. יום אחרי שראיתי את הסרט, רצתי לחנות דיסקים לרכוש את פסקול הסרט :-) מומלץ בחום !

סרט נפלא ומענג, נהננו בו כל כך, איזה מוזיקה נפלאה יש בו בנוסף לעלילה המקסימה, המשחק הנפלא, הכיפיות שיש בו והצחוק שהוא מעורר. ממליצה בחום לצפות בו. לא אגזים כשאעניק לו ציון 10

לנסוע לקולנוע, לקנות פופקורן, לצפות בסרט. בקיצור סרט נחמד וקליל אחר מסעותיה של אשה ברחבי העולם בחיפוש עצמי ומשמעות לחיים, והכל מלווה בחיוכים כובשים של ג'וליה רוברטס ומשחק נאה של שחקני משנה. (הסרט לאכול, להתפלל, לאהוב)

סרט מצועצע נבוב וחסר תוכן, הוא כאילו עמוק, כאילו מלא תובנות, כאילו רוחני אך למעשה הסרט חסר כל תוכן, השינוי הפנימי שמתחולל בדמות הראשית לא תואם שום סיבה הגיונית, מלבד אולי כמה נחמד לה לטייל בעולם. הסרט סך הכל חביב אך ממש ממש לא יותר. מורגש לי קצת שהתסריט מנסה לעבוד על נוסחאת פלא קבועה בסרטים כאלה ולדעתי זה חורה והופך הכל לצפוי, חבל שלא עבדו על התוכן ורק על העטיפה

קראתי את הספר וראיתי את הסרט. זוהי אינה יצירת מופת אבל בהחלט מהנה ובעלת תובנות.הבעיה של הסרט היא גוליה רוברטס.בשביל לספר סיפור קטן ואינטימי לא צריך מגה סטאר שכמותה עם הצחוק החיוך והמניארות הכל כך מוכרות. שחקנית אנונימית הייתה נותנה חוויה אמינה יותר עם מקום להזדהות.קצת חבל

נחמד היה לטייל בעולם .קראתי את הספר וראיתי את הסרט.

סרט מקסים, נעים ואמין אשר נוגע בנימי הנימים של האמיתות של החיפוש העצמי. ג'וליה רוברטס במשחק מצויין מלאת חן כתמיד מצליחה לגרום להעביר את הלבטים המתעוררים בחיפוש עצמי, בבחירה לעזוב ובבחירה לאהוב מחדש ולתת אמון. לדעתי גם שומר נאמנות לספר.

סרט נדושששש להחריד!! אינני יודע איך אנשי הקולנוע האמריקאים לא חושבים שהם משעממים את העולם!!! השתדלתי למצוא משהו חיובי , באמת השתדלתי ו..נאדה!! אני סיימתי עם סרטים אמריקאים לשנה הקרובה.

להשתעמם, להתאכזב, לוותר. סרט עטור קלישאות שחוקות, חסר עלילה ומריח מצביעות.

סרט מאכזב, משעמם, מלא אמירות נדושות. חבל על ג'וליה רוברטס

סרט מאכזב, משעמם, מלא אמירות נדושות. חבל על ג'וליה רוברטס

ג'ולי רוברטס כרגיל נהדרת. ארוך-שעתיים ועשרים דקות. איטי. רק למי שנמצא בצומת רגשי בחייו.