ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

סרט די איטי. שם דגש על האוירה ולא על הסיפור. מעביר אירועים כמו הכתבה לפרוטוקול אחד לאחד וגם קלוזאפים די ארוכים כמו של תפוח נגרר בנחל או של שדה שיבולים מואר בחושך, מה שיכול להרדים יופי. נראה כמו סיפור קצר שהפך לסרט באורך מלא. אני לא ממש הבנתי את כוונת המשורר אבל גם לא סבלתי מדי.

התביישתי לקרא בקורות לסרט זה שקוראות לא להאמין לבקורות הכתובות בהמשך...אתר זה אמור להיות תרבותי ואני מאמין צריך לשקף סובלנות של האחד כלפי השני, גם אם טעם הכותב שונה יש דרך מכובדת להביע זאת וזה בסדר לתת ציון נמוך המעיד על כך...

כל הנושאים בסרט נידונים תוך כדי חיפוש המקום ששם נטמן אדם שנרצח. מתוך השיחות היומיומיות מקבל הצופה מידע על האנשים, הנושאים המעניינים אותם, הנוף ואורח החיים בפריפריה של טורקיה. סרט איטי ונפלא.

היו זמנים באנטוליה. בית ספר לקולנוע אך רק לבעלי סבלנות וקיבה חזקה. שחקנים מופלאים מגישים ברגישות רבה דמויות מורכבות. השיחות הבנליות מלמדות על העולם הפנימי הקשה בו הן נמצאות. צילום יוצא דופן העושה שימוש בחושך ובתאורה כדי להעביר את הצופה אל העליבות של אנטליה. המגורים, המכוניות הישנות, הצגת הביורוקרטיה, אין מוסיקה - ממש כאילו אנו שם. אין נשים בתפקידים ראשיים. הנוכחות של שתי הנשים בסרט, מרמזת על הכיוון אליו מתפתחת לאיטה העלילה: בכול גבר-גבר משופם שולטת אישה, בין בחייה בין לאחר מותה, היעלמותה. סצינת הסיום משאירה את הצופה להמשיך לחשוב על הסרט. אדיר - רק לבעלי סבלנות וקיבה חזקה. טורקיה.

אל תאמינו לביקורות הטובות כאן. אני צופה בעיקר בסרטים זרים ולא היתה לי שום בעיה עם השפה - אבל הסרט הזה היה כל כך מייגע וחסר פואנטה!!! האולם היה מלא ואנשים ניסו לתת צ'אנס אבל לבסוף החלו לעזוב לאט לאט... הנישארים פשוט חששו להפסיד משהו אחרי שסבלו מעל שעתיים. אני מסכימה לחלוטין עם כל הביקורות הגרועות כאן.

אל תאמינו לביקורות הטובות כאן. אני צופה בעיקר בסרטים זרים ולא היתה לי שום בעיה עם השפה - אבל הסרט הזה היה כל כך מייגע וחסר פואנטה!!! האולם היה מלא ואנשים ניסו לתת צ'אנס אבל לבסוף החלו לעזוב לאט לאט... הנישארים פשוט חששו להפסיד משהו אחרי שסבלו מעל שעתיים. אני מסכימה לחלוטין עם כל הביקורות הגרועות כאן.

סרט איטי ומייגע! כשהפואנטה (הדי מתוחכמת ולא ברורה) מגיעה אחרי 3 שעות של הסתכלות על השעוןומאמץ נואש לתת לסרט צ'אנס,להמתין לפאנץ' ולמצא את מה שהמבקרים והממליצים מצאו בו ואני לא. אכן הצילומים אומנותיים אך חוץ מזה, למרות הסובלנות לסרט סינמטק "אומנותי" ונהניתי מלא מעט סרטים כאלו כולל בשפות זרות,סרט זה פשוט לא מוצלח!

אני חובבת קולנוע ומרבה לראות סרטים המופקים במקומות שונים.לכן לא הפריעה לי השפה או הגישה שכל כך שונה מסרטים אמריקאים שיש להם קצב מהיר ולעיתים קצב מטורף. יחס עם זאת אני חושבת שהמחצית הראשונה של הסרט איטית מדי ומכיוון שהיא מצולמת בחושך היא אפילו מרדימה.העלילה לא מספיק מפותחת בחלקים של הסרט ולכן גורמת לאי נוחות. מה שמדהים בסרט זה הצילום. הצלם משתמש לאורך כל הסרט בנקודות אור כמו פנסי מכונית או מדורות קטנות כמוטיב מרכזי והוא עושה באת כמעשה קסמים. לדעתי חבל שהסרט כל כך ארוך - האורך לא מועיל לו. זאת חוויה מיוחדת שלא מיועדת לכל אחד.

היו זמנים באנטוליה - סרט מעולה ומיוחד עשוי בסגנון ריאליסטי כשזמן הסרט הוא קו אחד ללא קפיצות, 12 שעות שמתוכם אנחנו רואים 2.5. אהבתי במיוחד את צילומים המדהימים ואת השילוב המחיוחד בין הגלוי והנסתר בדמויות ובעלילה.

אל תאמינו לביקורת. אני אוהב סרטים פילוסופיים. לא השתעממתי לדקה באף ברגמן או אנטוניוני שאחרים השתעממו בהם. להפך, רויתי מהם נחת! בסרט הזה רק הבטתי בשעון.

הסרט "היו זמנים באנטוליה" הוא סרט נפלא, מדובר בחוויה עוצמתית מדהימה. אורך הסרט לא צריך להרתיע, הוא לא משעמם אפילו לרגע. כל הכבוד ל"סרטי אורלנדו" על ההפצה הרשמית של הסרט. הייתי בקולנוע ממש לבד בסרט במודיעין וחבל, אל תחמיצו את הסרט הזה. מקווה לעוד סרטים איכותיים כאלו.