ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

מעל הכל העניין המרכזי כאן הוא הזיקנה והבדידות, איך החיים היו ניראים אילו פעלנו כך או אחרת. הדגש הפילוסופי הזה הוא העיקרי, יותר מאשר מותחן שמתאר פתרון של מקרה בלתי מפוענח. שרלוק הולמס בן ה-93 כבר הרבה אחרי הפרישה, הוא גר בבית מרוחק שבו מנהלת משק הבית וילדה הקטן הם הנוכחים היחידים וגם מטפל המסירות בדבורים אותן הוא מגדל. מטבע הדברים הולמס אינו במיטבו אך למזלו הוא מתיידד עם בנה הסקרן של מנהלת משק הבית ובעזרתו חוזר להיזכר במקרה אותו חקר לפני עשרות שנים. המקרה השאיר בו רגשות אשם למשך שנים רבות קדימה והוא זה שמניע את העלילה עם קפיצות אחורה בזמן. מי שמצפה לסרט בלשי קלאסי צפוי להתאכזב. נדרשת הרבה סבלנות, אך לטעמי הסרט מעניין ומעלה מחשבות רבות על כל מה שסובב סביב החיים, משמעותם, הדרך לחיות אותם וכו''.

סרט איטי, יפהפה ומרגש. מי שחיפש פה סרט תעלומות או מתח מסמר שיער לא ימצא. זהו סרט על זיקנה, על השלמה והבנה, על אהבה ובדידות. סרט מרגש שגרם לי לחיוך עצוב בסופו. ההתרגשות אופטימית מחד ומלנכולית מאידך. סרט נפלא.

סרט מתח בלשי עייף, איטי ומאכזב המחייב תעצומות נפש כדי להגיע לסופו מפעם לפעם הבלחות של קולנוע ראוי אבל מעבר לזה - קופא על שמריו משחק טוב של כוכבי הסרט אינו מצליח לחפות על חוסר העניין של העלילה אפשר.... ורצוי לוותר

צפיתי בקולנוע ואחרי כחצי שעה - אנשים החלו לנטוש , אני יכול להניח שאנשים הגיעו לסרט עם ציפיות לסרט מתח בלשי , אבל זו בעצם דרמה על הזדקנות , תחושת אשמה ותחושות פספוס בחיים. לקראת הסוף הכל מתחבר. אז היה שווה להשאר עד הסוף. אהבתי את המשחק של הילד (מילו פארקר) ששיחק את רוג''ר.

משחק מצוין. אווירה אותנטית. סוף הסרט מעט מאכזב.

סרט אנגלי תוקפתי טיפוסי מסקרן בדרכו אך איטי

ההגדרה בג''אנר מתח//פעולה ממש לא רלוונטית, דרמה לכל דבר ומומלץ רק לאוהבי סרטים איטיים ושלווים.

סרט איטי, בקצב וברוח של קונן דויל. משחק מעולה של איאן מקקלן ולורה ליני.

מאכזב. אין פואנטה מוחלטת. לא לבזבז זמן אפילו לא בבית. בלי מסר אמיתי.

איטי, פילוסופי ומשובח כמו ספר טוב

סרט מצויין.מקקלן שחקן אדיר. סרט תקופתי,מאוד אנגלי,מאופק,חכם.הקצב איטי על פי גילו של הולמס שגם מתמודד עם הסניליות.עושה חשבון נפש בסוף חייו.מבקש סליחה על טעויות שעשה.מומלץ.

ללא ספק הסרט הכי משעמם, גרוע, איטי, מרדים ומדכא שראיתי בחיי.

סרט איטי ומהורהר. מצד אחד המשחק של איאן מק'קלן מרשים, ומצד שני - התסריט עצמו די חסר פואנטה, מה שנקרא "סרט אוירה". מתאים למי שיש הרבה סבלנות, ומודע לכך שלא מדובר כלל על סרט בלשי, אלא סרט על זיקנה וחשבון נפש של זקנים על העבר. אפשר ללכת, אבל לא מוכרחים.

לתנומה אופטימלית, יש לצפות יחד עם תה ובסקוויט.

שרלוק הולמס בן 93 גר עם סוכנת הבית ובנה .הוא כבר קצת סנילי ,מתעסק בגידול דבורים. רוב הסרט מתמקד ביחסיו עם בן הסוכנת. ומידי פעם יש חזרה לשני תיקים אותם חקר. משחק מצויין של הילד ושל איאן מקקלן, אבל הסרט ארוך מדי,ודי השתעממתי. תחליטו בעצמכם..

צילומים מרהיבים, עיצוב מדהים (נראה כמו התקופה הויקטוריאנית), חגיגה לאוהבי רכבות (מצולמות רכבות מרהיבות מחוץ ומפנים), משחק משובח ושלל דמויות גרוטסקיות. צבעוניות עזה המנוגדת לשחור המטלטל של להירושימה שלאחר הפצצת האטום. העלילה פורשת את מצבו העגום של הסופר הסובל מסניליות וחושפת מהאמונות שרווחו ברפואה ובמדע, ופרטים מעניינים על צרעות ודבורים, תענוג לילדים.

סרט נחמד, שחקנים טובים, הילד מדהים, אבל אפשר היה להדק את העלילה הנמתחת. מספיק ל-50 דקות. מעצבנת הגישה השוביניסטית של הסרט לכל דמויות הנשים בו. הגברים חכמים, הנשים מטומטמות ובורות או שבויות באמונות תפלות או היסטריות ונודניקיות, תפקידן רק לבשל ולנקות, הגברים אומרים להן מה מותר או אסור להן, ואפילו הילד מדבר לאימא שלו בהתנשאות ומסתיר ממנה מידע ביחד עם שותף הסוד הזקן והחכם שלו.

מר הולמס. קסם אנגלי אשר יצרו אמריקאים. לאלה מאיתנו אשר גדלו על שרלוק הולמס. סרט מתוחכם, נבון, על הפער בין תפישת האדם את עצמו לבין האופן בו הוא משווק עצמו לעולם, בעצמו או בעזרת ביוגרף בית. כמו במחזה טוב, כול פרט חשוב, יש לו תפקיד בעלילה, בבחינת אקדח המופיע במערכה הראשונה יירה בשלישית. הקשיבו היטב, נסו לא לקרוא את התרגום. כאשר חזרנו הביתה, הקרינו בטלויזיה את ארץ קשוחה של האחים כהן. ממש מה שהיה ומה שיהיה. קולונוע נהדר.

מצוין ומיוחד - גרסה כזו של שרלוק הולמס עדיין לא ראיתם. כמו באגדות הישנות, בדיוק כמו שהולמס צריך להיות. חד, חכם, שנון והפעם גם קצת זקן יותר. איאן מק''קלן במשחק נהדר. פשוט תענוג של סרט

מבט אינטימי מזוית חדשה על חייו של הבלש האגדי. איאן מקלן גדול מהחיים. וגם השחקן הקטן שלצידו עושה עבודה נפלאה. סרט נהדר ומומלץ מאוד לכל גיל