ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ - ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

סרט מרתק ומהנה מאוד על סיפור מדהים שקשה להאמין שזה סיפור אמיתי, דב פאטל מצויין

מה שמדהים הוא שזה סיפור אמיתי ראיתי על כך כתבה בדוקו סרט טוב ומומלץ

סרט טוב אבל לא כזה גדול כמו שעשו ממנו. הסיפור עצמו מרגש אבל הסוף צפוי. סארו הוא ילד הודי אמיץ ואינטליגנטי בן חמש הגדל עם אימו הענייה ואחיו הגדול. הוא נוסע עם אחיו למצוא עבודה במקום מרוחק אך כשהם מגיעים למקום ,סארו מאבד את אחיו וגם את דרכו. הוא אינו זוכר במדוייק את שם המקום בו הוא גר ולכן מתקשה למצוא עזרה שתחזירו לחיק משפחתו. כשהוא לבד, הוא חווה סכנות ויש חשש לשלומו, אך בסופו של דבר הוא שורד ומגיע לבית יתומים. שם מאמצים אותו מטעמים פילנתרופיים זוג אוסטרליים אמידים, שמעניקים לסארו את כל מה שהוא צריך. כאשר הוא הוא כבר בוגר ומתחיל ללמוד בקולג'' ומתאהב בבחורה, הגעגועים לביתו ומשפחתו אינם מרפים ממנו. באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת הוא מנסה למצוא את המקום בו גדל וכך למצוא את אימו ואחיו. בסופו של דבר, על כל אחד מאיתנו העבר משפיע בצורה כזו או אחרת ואיננו שוכחים מאין באנו.אחרי שצופים בסוף וגם מזילים דמעה, יש תחושה של סרט סכמתי ושאינו יוצא דופן.

עשוי מעולה, סיפור מדהים ומרגש עד דמעות. צפייה בסרט מעוררת תהיות לגבי חיי היום יום ומכניסה לפרופורציות, מומלץ מאוד!

מעבר לסיפור האנושי, שהסרט מספר לנו. כן, סרט עם כל הסממנים ההוליוודים המוכרים, וכמובן, הסוף הטוב. הסרט מציב לנו מראה ענקית, האומרת: "תגידו תודה, על המקום שבו אתם חיים!". ההתמקדות בגיבור הסרט, מבליעה במקצת, את כל אותם ילדים מסכנים ואומללים, שמזלם לא שפר עליהם. ומי יודע, איזה חיים נועדו להם. עצם המחשבה על רוע הלב של עולם המבוגרים, המתייחס לילדים כאל צעצועים, מחריד.

קצת צפוי הוליוודי, אבל טוב

סרט מדהים! סיפור אמיתי מרתק ומרגש מתחילת הסרט ועד סופו חובת צפייה

סרט מעולה ומרגש. בהחלט שווה צפייה. אחד הסרטים הטובים שריתי בזמן האחרון. נתתי ציון 9 ולא 10 רק בגלל שלדעתי יכלו לעשותו יותר מרגש ממה שהוא היה.

סארו הולך לאיבוד סרט יפה ומרתק על סארו שבן 5 הלך אם אח שלו לעבוד סארו היה עייף ונרדם על הרציפים הוא חיפש את אח שלו על אחת הרכבות אבל בבוקר היא נסעה וסארו מצע את עצמו בהודו ואז נשלח למשפחה מאמצת . אחרי 25 שנה או מחליט לחפש את אמא שלו גם כי הוא לא זכר מלא פרטיים שפתאום הוא נזכר סרט דרמה סוחפת

כאילו פרק של "אבודים" של צופית גרנט ששוכלל לכדי סרט הוליוודי מלא. אבל אני מאוד אוהב ומתרגש מ"אבודים", כך שזה סרט לחלוטין לטעמי. מרגש, מטלטל, מעורר מחשבה על ההבדל שבין הורות גנטית למאמצת ועל הכמיהה לשורשים הביולוגיים, ובפרט כשזכרונות הילדות המוקדמת לא מניחים. אף עין לא תיוותר יבשה לקראת סוף הסרט, וזהו גם הישג - סרט טוב לא אמור להותיר את צופיו באדישות רגשית.

סיפור אמיתי, גדול מהחיים... שאיך שהוא לא עובר טוב בסרט. המשחק של כולם בסדר, אני מניח, אבל לא יותר מזה. כל השאר בהתאם. לא סרט רע אבל... שם זה נגמר

סרט עוצמתי, מטלטל, ומרגש המבוסס על מקרה אמיתי, ומאידך גיסא, לא נפלתי מהכסא ולחידוד הרגשתי – התאכזבתי מעט. החלק הראשון של הסרט טוב בזכות השחקן "סארו הקטן" ומתמקד בהודו. תפקיד הילד מגולם על ידי סאני פאואר, שמצליח בכישרון רב לגעת בנימי הלב של הצופה. לדעתי תפקיד לא קל לילד, ומאידך גיסא, תפקיד טבעי לילד מאשר לבוגר. סארו מגלם בהצטיינות ילד מבולבל ומבוהל בעקבות אובדן הדרך. זה גם החלק שברקע תמצאו צילומים של הודו, שרויה בנחלי אדם וטבועה בסמטאות מלוכלכות ועוני. אישית אני פחות מתחברת לתמונות הללו, אבל זה רק אני. החלק השני של הסרט הרבה יותר איטי, אין בו רגש נוגע וסטרילי. לי הוא הזכיר את התוכנית "אבודים" בהפקתה של צופית גרנט. זה החלק שנותן כבוד גדול לד"ר גוגל, שבלעדיו סארו לא היה מתאחד עם משפחתו אחר 25 שנים. ביקורת מורחבת שלי ניתן לקרוא בפוסטים באתר סרט

לרוץ !! סרט מעולה, משוחק טוב ועשוי מצויין. בנוי על סיפור אמיתי שגיבורו עדיין חי ביננו. מרתק בכל רמה.

הסרט נחמד לא יותר. החלק הראשון מהמם החלק השני צולע ביותר. רגע מרגש אחד מאוד חזק וזהו סרט איטי ביותר אמרתי לעצמי מתי יגמר כבר

סרט מאוד יפה ומרגש, במיוחד שמבוסס על סיפור אמיתי. מאוד נהננו....

לרוץ!!! אחד הסרטים הכי טובים שראיתי השנה. בהתחלה סבלתי למראה הילדים והעוני... אבל המשחק העלילה ובכלל. סרט מעולה!!

ספור אנושי ואמיתי על אובדן משפחה וחיפוש בלתי נלאה ביבשת ההודית שבא כל דבר יכול לקרות. כולל עוני וניצול ילדים אובדים באופן מחפיר תסריט מענין. לפעמים גובל קצת בסיטואציות מוגזמות ברגשנות. חובה לכל מי שהודו מסקרנת אותו.

אוהב את הודו ומה שמקרין ממנה . סרט מרגש עם הרבה תשומת לב גם לפרטים הקטנים . אהבתי

וואוו , איזה סרט ! נוגע ללב , משוחק נפלא , מחזיק את הצופה לכל אורכו. מעבר לשחקנים הנפלאים ובראשם דב פאטל המצויין תמיד העלילה מרגשת מאוד והצבעים של הודו תמיד מדהימים

מקסים ומרגש. לבוא עם כל חבילת הטישו.

סרט מהמם ואיכותי. הרבה זמן לא נהניתי ככה בקולנוע.. שווה צפיה

סרט מרגש ומצמרר !!! השחקנים נהדרים (בעיקר סארו הקטן), הצילום לא רע, הפס-קול ראוי לשבח ומוסיף המון לאווירה (איך הוא לא מועמד לאוסקר !!!) ומרבית הדיאלוגים מעניינים אבל התסריט והעלילה בסה"כ די צפויים אך עדיין מעניינים ואפילו לפעמים סוחפים. בקיצור, הצליח להפתיע. כדאי לראות. רק אל תשכחו את הטישו !!!

טוב מאוד משחק מעולה , עלילה אמיתית מעצימה את הסרט!!

סרט אחד המרגשים (כן, גם אני בכיתי בו..), סיפור מרקת ומטורף על ילד חמוד וקטן שהולך לאיבוד בהודו הגדולה ולבסוף מאומץ ע"י הורים מאוסטרליה. עד לפה הסרט היה ממש מצויין. הילד ההודי הקטן פשוט כובש את המסך ומתוק כל כך שאי אפשר שלא לרצות לאמץ אותו בעצמך. החלק השני של הסיפור פחות טוב - כאשר הילד גדל להיות בחור צעיר הוא בוחר לנסות למצוא את משפחתו המקורית והאבודה. אך החלק הזה סובל מפגמים קלים. המיוחד לא הבנתי את פשר דמות החברה שלו שכאילו הכניסו "בכוח" לסרט כדי לנפח מעט את החלק השני של הסרט. היא לא היתה נדרשת לדעתי לסיפור עצמו.

סרט מרתק, קשה לפרקים, אבל מאוד מרגש! שחקן ראשי עושה את העבודה בצורה יוצאת דופן. ״מבוסס על סיפור אמיתי״ - מה שנקרא המציאות עולה על כל דמיון... מומלץ בחום!!

סיפור מרגש ומיוחד !

סרט מרגש,סיפור אמיתי,ותודה לגוגל...ילד הודי שהולך לאיבוד בהודו הענקית..וניצל בדרך לא דרך ומוצא עצמו גדל בטסמניה להורים אוסטרליים אוהבים...עד שבגיל 25 הוא אחוז טירוף,מחפש את זהותו,מנסה לחבר פיסות זיכרון מילדותו...ומצליח הכל בזכות גוגל...

סרט מעולה! ממליצה בחום! אחד הסרטים הטובים שראיתי בשנים האחרונות!

הכינו את המיטפחות. סרט על ילדים בהודו. שובר לך את הלב. עדין ונוגע בעצבות הפנימית שלך, עד שבכיתי ללא בושה. פשוט מאוד עם 4 אנשים באולם אתה מרשה לעצמך ליבכות חופשי. כל זיכרונות הילדות המיסכנה שלך צצה ועולה. למרות שאוכל היה תמיד על השולחן. הנופים וסימטאות העיר לא השכיחו את מציאות החיים העגומה של תושבי הודו. הסיפור הוא מיוחד במינו, יחד עם הסוף הצפוי, שלא כתבתי כאן. סבלתי קצת בסרט אבל היה שווה כל רגע. כמובן שזה לא סרט שיוצאים באמצע. נישארתי עד הסוף. הילד השחקן הראשי הורס אותך מבפנים. איך מוצאים כזה ילד שחקן. כל כך אמיתי ששעות אחרי הסרט ועדיין לפני השינה אתה ניזכר בריצה שלו בין סימטאות העיר, אוסף אבנים ומפרנס את אימו. ילד ללא גיל. 7 בסולם שלי MOTEKOO

סרט מרגש ברמות, אבל לא עשוי כל-כך טוב. סצנות קצרות, שלא מתקדמות מבחינה עלילתית ולא ממש מתחברות זו לזו ברצף, למעט העניין של חיפוש הבית, שהוא אמנם מרכז הסרט, אך קשה להחזיק סרט שלם על כך בלבד. אם לשפוט בכל זאת לזכות, אפשר לומר שהסרט ממחיש את האובססיה של הגיבור. בנוסף, הסרט איטי מאוד, מה שמצד אחד מעצים את הרגש, אך מצד שני קצת מלאה. אבל כפי שאמרתי, זה גם סרט מרגש מאוד. הרגשות המורכבים של ילד מאומץ תמיד נוגעים ללב, וכשהילד מאומץ מארץ אחרת ומתרבות שונה לגמרי הרגשות האלה רק מועצמים. מבחינה קולנועית, המעבר מהווה אוסטרלי לעבר ההודי בפלאשבקים רבים עושה את העבודה יפה מאוד. סוף הסרט הוא גם שיאו וקשה להאמין שמישהו יישאר אדיש למולו. ואנקדוטה אחת: הסצנה המשמעותית עם העוגיות ההודיות הזכירה לי את עוגיות מדלן של פרוסט. לסיכום, לא נטול בעיות, אך בהחלט שווה צפייה.