ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

כילד התפעלתי מ"אן של אלף הימים" עם ריצארד ברטון וזנבייב בוזולד, ולאחרונה רכשתי את ה-DVD ונהניתי לראות אותו שוב, ואולי זו הסיבה שהסרט הזה נראה כל כך חיוור. התלבושות יפות (אבל לא משתוות לאלה שבסרט מלפני ארבעים שנה) אך הדמויות פלקטיות. כל הסרט מסתובב מסביב לחיבוטי הנפש של מרי ואן, וכל הדמויות מסביב - כולל המלך- כמעט לא משחקות תפקיד. כל הדרמה הפוליטית וההיסטורית מסביב להנתקות מהכנסיה טובעת איכשהו בסלפסטיק הרומנטי. אפילו התככים הפוליטיים שמודגשים בספר של פיליפה גרגורי נעלמים כמעט בסרט. אפשר לוותר.