ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט אמריקאי טיפוסי,פרבר,משפחתיות,בדידות,קשיי החיים.אין חידוש,לא שונה מהרבה סרטים שראיתי. אם מחפשים ייחודיות ומקוריות לא ללכת לסרט. אם מחפשים הווי אמריקאי ובריחה מהחיים בישראל, אפשר לראות. סה"כ משחק טוב אבל אין הרבה חידושים בתסריט.הפתעה: משחק משכנע ונוגע ללב של השחקן הבן של דסטין הופמן.

למה התכוון המשורר? מי שכן אוהב סרטים מבולגנים,לא ברורים לא מציאותיים וסוריליסטים שיצפה בסרט. אני אישית לא ממליצה. לא היה נעים לצפות בסרט ,המעיים מתהפכים ממראות מזוויעות ועלובות,סרט ללא התחלה אמצע וסוף, לא ברור. ארוך מדי התאפקתי לא לצאת. יש קטעים שמרוב שהם אבסורדים ומעוררי רחמים הצופים צוחקים. השחקן פניקס מצויין. הדמות ששיחק מגוחכת. אולי כן מתאים לחובבי אקסטרים פסיכולוגי. אני לא ממליצה לראותו.

כגודל הציפיות כך האכזבה. מסכימה שהמשחק של שלושת השחקנים הראשיים מצויין ,גם הרעיון לסרט טוב. הסרט מצחיק אך עצוב ומתחת להומור יש רבדים של עצב. אך...אני ובעלי השתעממנו. אין התפתחות. אולי עצם העובדה שהסרט לרוב מצולם במקום אחד, אולי מוסיף לשיעמום. יש קטעים פטטים שגורמים לאי נוחות. לא חובה לראות בקולנוע.

בקצרה:מאכזב,לא נהנתי, סרט קשה לצפיה הרבה הרג, רובים פצצות ופצועים, ראיתי סרטים הרבה יותר מעניינים וטובים של אבי נשר ז אמנם הפקה גדולה והרבה ניצבים ושחקנים מצויינים אבל אין התפתחות בעלילה. ויש רק נגיעות קטנות מההיסטוריה. מן הראוי היה לפתח יותר את הדמויות ולספר לפחות סיפור אחד אנושי של כמה מהדמויות כך שיהיה בסיס אנושי לסיפור. בעיני לא מומלץ.

סרט הוליוודי טיפוסי עם הפי אנד צפוי. סכריני ומתקתק , הרבה רומנטיקה. חסר את החספוס האמיתי של החיים ולכן לא מציאותי.הדמויות מושלמות וגם זה לא משכנע. עם זאת יש קצת מתח ומיסתורין ואוירה נעימה שמושכים את הצופה להישאר לצפות עד הסוף. לסיכום יותר מדיי מתוק כמו הסוכריות שאכלה הגיבורה הראשית בתחילת הסרט.

מזעזע וקשה לצפיה אך מרתק ולא משעמם ולו לרגע. השחקן הראשי חואקין פיניקס, מהדהים וראוי לפרס אוסקר. אף על פי שהסרט חברתי פוליטי, אני רואה בו יותר כסרט ששם דווקא דגש על הפרט היוצא דופו בחברה.במקרה זה אדם חולה נפש. חולים אלה שקופים והחברה לא רק שלא מסייעת להם אלא רומסת אותם וגורמת להחמרה במצבם.גם אם קיים סיוע הוא נלקח בגלל נימוקים כלכליים ופוליטיים וסוגרים מוסדות טיפוליים מנימוקים תקציביים אבל הנימוק הנכון הוא חוסר אכפתיות וחוסר רגישות לשונה.לפעמים במקום סיוע ורגישות יש צחוק ולעג וחוסר הבנה. זה סרט פנטזיה ולא תמיד ברור מה מציאות ומה דמיון כמו נפשו של הגיבור הראשי, יש נושאים שנשארים לא ברורים כמו זהות הוריו של הג''וקר. הסרט מטלטל גם מאחר שהוא נע על קשת רגשות:גם רציני ודרמטי וגם מצחיק .עובדה שהקהל צוחק פעמים רבות כמו הגיבור הראשי שצוחק בקול רם עד שהצחוק הופך להיות זעקה רמה ובכי.כמו כן מטלטל כי מבוסס על מציאות מצד אחד ופנטזיה מצד שני, על עושר מופלג ועל עוני מכפיר. לסיכום: שווה צפייה למרות הקטעים הקשים.

אפשר לוותר. משעשע פה ושם עם זאת טפשי. תודה לאתר סרט לגבי הכרטיסים.

אילו ידעתי שזה סרט של שחקן אחד והשתתפות של הרבה קולות מסביב לא הייתי הולכת. אישית לא אוהבת סרטים של שחקן יחיד שיושב על הכסא ומשוחח טלפונית. למרות זאת הסרט מותח וניתן להעביר שעה וחצי בצפייה ובעיקר בהאזנה. אולי מתאים יותר לסיפור מתח לשמיעה ברדיו ולא כסרט קולנוע. במידה והסרט היה לא רק קולי אלא עם שחקנים , היה הרבה יותר מרשים וטוב.

סה"כ : נהנתי מהסרט. העניין שהנושא לא כ"כ מקורי כי יש הרבה סרטים וסדרות על דתיים וחוזרים בתשובה או שאלה. ולכן זה קצת נדוש. שחקנים טובים העצימו את העלילה.

הסרט לא שיעמם אותי וזה כבר מעלה עבורי. עיקרו מספר על מורכבות החיים בצד העצב,האסונות והארועים הלא צפויים. פה ושם היו הגזמות בניסיון לרגש וליצור מלודרמה. אפשר להגיע לתובנות על החיים. יש פזל שבסוף מתחבר. מה שמתרחש בסוף הסרט, לדעתי נדיר שיקרה במציאות אבל לכן זה סרט ולא מציאות. הסרט הזכיר לי סרטים בסגנון וודי אלן עם דגש על טיפול פסיכולוגי והרהורים פילוסופים.

לא חובה לראות. אפשר לוותר אלא אם כן מעוניינים לראות את השחקן רוברט רדפורד באחד מסרטיו האחרונים ואולי האחרון בהחלט. התוכן נדוש ומספר על עולם הפשע אבל בצורה מעודנת ללא אלימות קשה. גם ניתן לראות את השחקנית סיסי ספייסיק בהתבגרותה. שהיא גם נחשבת לשחקנית טובה. לסיכום נחמד, קצת מצחיק אבל לא חובה.

אמנם משחק מעולה בעיקר של השחקן שולי רנד אבל סיפור מוכר וידוע, לצערי לקוח מהמציאות העכשיות בקרב העדות החרדיות במדינה. בגלל שהנושא ידוע , לא מספיק עניין אותי, לא הצלחתי להתחבר. די משעמם.

במשפט אחד אכזבה, לא כדאי לטרוח לראות את הסרט בקולנוע. יש הרבה קטעים משעממים. הסוד שהוסתר נתון לפרשנות של הצופה, אם כי כבר בהתחלת הסרט יש רמז. ציפיתי שבסוף הסרט לא נשאר בפרשנות אלא נדע למה , אבל לא .גם בסוף הצופה נשאר עם תשובה לא ברורה לגבי סיבת הבעיה. משחק של השחקנית הראשית ט"מ. אך עדיין לא מציל את איכות הסרט.

בהחלט אפשר לוותר !!! מבחינתי אכזבה גדולה מאחר שקראתי בקורות מהללות של "מבקרים מקצועיים" ששבחו את הסרט . עד עכשיו אני לא מבינה למה.? זהו סרט רומנטי לא שגרתי בין שני הומואים האחד קטין והשני בוגר. לא יותר מסיפור אהבה רדוד על גבול הפונוגרפיה. הכל היה סביב סקס והיו קטעים שאותי הביכו ממש והרגשתי שאנשים סביבי מרגישים גם חסור נוחות. אמנם האהבה נרקמה לאט ובצורה עדינה אבל מעבר לזה רדידות, אין התפתחות בעלילה, אפילו מזכיר סרטים הודים צבעוניים שאין הרבה רק דמויות ונוף יפים ורומן בלתי אפשרי. יכול להיות שיש גם פדופיליה? לא יודעת מה החוק במדוייק אומר? בכל אופן אהבה בין קטין מתבגר לבוגר. בונוס: השחקנים הראשיים יפים. השחקן הבוגר יפה תואר כמו פסל , ממש מושלם. גם נשים וגם גברים שאוהבים גברים יכולים להתמוגג מיופיו, "נזר הבריאה" ביופי . כמו כן המוסיקה, הנוף והצילום נהדרים. סרט ארוך מדי. לא אכחיש היו כמה קטעים מרגשים והשיחה של האב ובנו בסוף הסרט היתה הדבר העמוק ביותר שהיה בכל הסרט וגם מרגש. לסיום: ארוך, מייגע ורדוד, בונוס יופי, בונוס לקהילת הלהט"ב.

סרט טוב, לא השתעממתי.בשונה מסרטיו האחרים יש תחושה שרואים הצגה ולא סרט. יש תלבושות , תאורה , מונולוגים של הצגה. רואים סרט וההרגשה הצגה. כמו כן דווקא בסרט זה יש פחות התפלספויות פסיכולוגיות לעומת סרטים אחרים של וודי. יש אפילו קצת רגעי מתח. בקיצור מי שאוהב את סרטיו, יהנה.

דבר ראשון, לא השתעממתי ואף נהנתי.הסתקרנתי לדעת איך יגמר.הכותב שהוא הבמאי גם, הצליח להעביר קשת רחבה של רגשות בצורה יפה ולא היה קשה להזדהות עם 2 השחקנים הראשיים התלמיד והמורה.הסרט מבוסס על דמות אמתית ולכן משקף באוטנטיות מקרים של תלמידים בתיכון שמשתייכים למשפחות סוציואקונומיות נמוכות. יש בסרט הצצה לחייהם של תלמידים בעיתיים וטעוני טיפוח.היה חסר לי בסרט התפתחות עלילתית. היה נושא אחד וסביבו כל הסרט: קשר בין מורה רגיש לתלמיד "מופרע" וכן קשר בין התלמיד לאביו.הקטע של האב המדכא, המכה ואף מתעלל נגע ללבי. וזו הוכחה כמה הורים יכולים להשפיע על מימוש הפוטנציאל של ילדיהם לטוב ולרע. וכמובן גם למורים יש יד בזה. בעצם כאן המסקנה העקרית של הסרט. כמו כן רואים כמה קשה ללמד בכיתה של ילדים בעיתיים ואיזה סבל מורים יכולים לעבור. סוף הסרט מאכזב ונשאר לא ברור. לבסוף אציין שמשחק של אשר היה אוטנטי מאוד ומשכנע ונאחל לו בהצלחה אולי בקריירת משחק. כמו כן השחקן עמי, שיחק ט"מ והצליח להעביר רגשות לצופים.

במשפט אחד- הלכתי לסרט עם מצב רוח לא משהו וצחקתי די הרבה בסרט. כלומר יש קטעים מצחיקים מאוד. לצחוק זה בריא. עם זאת הסרט מזכיר סרטי בורקס של פעם, רדוד, הזוי ולא מציאותי, כמו כן יש קטעי אלימות לא נעימים וקשים לצפייה. הרעיון די מקורי- להוציא פתקים מהכותל ולהגשים חלומות לאנשים. לא סרט חובה.

נחמד אך לא יותר מזה. לא חובה לראות את הסרט הזה. כי הנושא מוכר וכבר ראיתי לפחות סרט אחד המספר את אותו נושא. יכול להיות שהורים לילדים מחוננים יוכלו ללמוד ממנו משהו ולהזדהות. למרות שרק נחמד, אפשר להכנס ישר לעלילה והסרט די זורם אם כי יש קטעים משעממים וצפויים ביותר כגון שהמורה מתאהבת בדוד של הילדה. והמלחמה של הסבתא עם הבן שלה וכמובן הסוף. משחק טוב.

תלכו רק אם אין סרט יותר טוב, אפשר להעביר את הזמן עם הסרט ואפילו קצת להנות אבל לא יותר. כמובן זה לא סרט אימה רגיל אלא קצת יותר שפוי ואיכותי אך עדיין לא מציאותי, הזוי ובדיוני. יש קטעים לא נעימים לצפיה. שחקנים טובים .

הלכתי לסרט בעיקר בגלל הציונים הגבוהים שהמבקרים נתנו והתאכזבתי. אמנם הסרט לא משעמם , אפשר להכנס מהר לעלילה והוא משעשע ביותר אבל ציון של 9-10 לא הייתי נותנת,. בעיקר בגלל שהוא שייך לסרטים שאין התפתחות בעלילה והוא מתרחש במקום אחד בדירה. נכון זה לא סרט שגרתי , עדיין לא כתבו הרבה סרטים על ניידים ותקשורת ואפשר לצאת עם תובנות לגבי העולם שאנו חיים ומה הטכנולוגיה גורמת וגם אפשר להגיע למסקנה שלפעמים אנחנו לא יודעים הרבה לגבי אנשים קרובים אבל עדיין זה לא סרט מדהים בחשיבותו ולא מספיק מרתק. מה שכן צחקתי לא מעט בעיקר בסצנה אחת וגם זה לא מבוטל.

דרמטי, מותח אך מאכזב במקצת. לא השתעממתי בסרט, בעיקר בגלל שהשחקנים טובים ומשכנעים.ג''וי ריגר שחקנית צעירה ששיחקה כאן בכשרון גדול.גם השחקן דורון תבורי שיחק מצוין. יש דרמה ומתח בעלילה ועד הסוף בעצם לא יודעים את האמת. רק כשהסרט הסתיים נוצרה תחושה כזו: שבעצם יש מעין חד מימדיות בעלילה ואין ויותר מדי נושאים. הכל סביב נושא אחד ועקרי - מה מסתתר בעבר של האבא בתקופת השואה. הקטעים המוסיקלים בסרט טובים ומביאים את הצופה למחוזות שמימים ואחרים ותורמים לדעתי לייחודיות של הסרט.

במשפט אחד סרט עשוי טוב, מעניין, עוצמתי ונוגע ללב. מתאים ליום השואה ומראה גם על הצד הלא יהודי של הסבל בשואה. היו גם גרמנים גויים שלא הסכימו לשתף פעולה עם המשטר הנאצי ולכן סבלו מאוד ולא אפרט יותר כדי לשמור על מתח. כמו כן היה גם מתח, מוסיקה , תפאורה תלבושות ומשחק טובים. והסרט המחיש יפה את האוירה של לפני השואה. מומלץ למי שאין לו בעיה לצפות בסרט מהתקופה המזעזעת ההיא.

סרט מרגש ומצחיק. כל אחד יכול להזדהות עם הסרט בקטע של משפחה- ולהשוות למשפחתו. אפשר לראות מה קורה כאשר בני משפחה בעיקר אחים ואחיות עובדים באותו מפעל ובכלל אפשר לראות איזה סכסוכים ואי הבנות נוצרים בקרב משפחות כאשר לכל אחד האמת שלו וכל אחד רואה ומפרש דברים בצורה אחרת וזו אחת הסיבות לסכסוכים במשפחות שלכאורה הכי מלוכדות. כמו כן הסרט הוא נוסטלגיה ומראה איך צילמו פעם וכן מתאר את ישראל הנאיבית של העבר. יש נגיעה בעולים שהגיעו מעירק לפני שבעים שנה ואיך חיו. הדמות של האח הבכור והיפה פרי פרג מאוד מעניינת. הסוף לא כ"כ ברור. כי לא ידוע אם האחים סלחו והשלימו . וממה התפרנסו כאשר העסק נסגר.

מרגש אך קיצ''י , רומן רומנטי של פעם. אהבתי בעיקר את הסיפור. בכל הסרט בעצם רואים מה קורה לזוג חסוך ילדים, איזה סבל הם עוברים ובעיקר האישה. יש כאן התמקדות בכמיהה לילד ומה קורה לזוג שלא יכול להביא לעולם ילד. מדובר בעידן של טרום ילדי מבחנה וטרום אי וי אף. הנושא עצמו מרגש ואני לא השתעעמתי למרות שיש כאן מלודמה של פעם. נופים יפים, משחק לא רע.

ציפיתי ליותר. הסרט היה מעניין, ומסקרן עד ביקור השחקנית הראשית בבית הוריה. אחרי כן כבר הפך להיות פחות מעניין, בגלל שנמתח ללא סוף וללא תכלית. וגם לא אהבתי איך שהסתיים הסרט. אני לא אוהבת סרטים שמכוונים לכוון מסויים ואז הסיומת נשארת תלויה באויר. הדמויות די שטחיות, וכך גם הסרט שטחי ללא עומק. השחקניות הראשיות שיחקו מצויין. לסיכום:ראיתי סרטים טובים יותר של במאי זה ובכלל.

תודה לאתר סרט שהעניק לי כרטיסים מתנה, לא ממליצה לראות , כגודל הציפיות כך האכזבה. הסרט מתאים בעיקר לבני נוער, קצת ילדותי, קצת הזוי. נכון שיש קטעים מרגשים מהחיים , גסיסת הסבא, ונכון שהסרט מסמל איך אין כבוד לעבר על חשבון חומריות של הווה אבל הסרט לא מספיק מעניין, אין התפתחות בעלילה, מתאים יותר לגילאי: 14-17

לא ממליצה ללכת לסרט,חבל על הזמן. לא ברור למה הסרט קיבל ציונים גבוהים, שייך לז''''אנר של סרטי האימה המוזרים והלא מציאותיים + מדע בדיוני. אולי מתאים לבני נוער , הרבה מהם אוהבים סרטי אימה. בעצם אפילו לא מותח ולא מפחיד רק מגעיל . לא ללכת. דבר אחד טוב- המשחק של השחקן הראשי המבוגר .

הסרט מזכיר מערבונים שנוצרו בשנות ה60-70 בהבדל עקרי שזה מערבון שמספר אמנם על החיים בשנות 1830 ביבשת אמריקה אך התסריט נוצר ב121 ולא בשנות השישים. כמו כן בדר"כ במערבונים של פעם מצולמים במדבר ופה המערבון מצולם בחורף והנוף הוא של שלגים ויש אוירת קור חורפית. פעם המערבונים היו כמעט הסרטים הראויים היחידים, היום יש לקולנוע הרבה יותר מה להציע ולכן לא כדאי לטרוח לראות את הסרט. העלילה פשוטה , לא מעניינת וידועה מראש , שטחית. יש הרבה חלקים קשים לצפייה באכזריותם ומי שלא מסוגל לראות הרבה דם ניגר ואכזריות, יכול לוותר גם. הדבר העיקרי שהרשים בסרט הוא צילומי הנוף והטבע המרהיבים, על כך הסרט אף ראוי לפרס. המשחק של דה קפריו לא רע בכלל וגם של טום הארדי. שמגלם את פיצ''רלד.

נושא הסרט חשוב אך בהחלט אפשר לוותר. אני מסכימה יותר עם המבקר/ת מור קומפני ופחות עם הציונים הגבוהים שנתן הקהל. הנושא חשוב וידוע וכבר היו סרטים כאלה בעבר, אין שום חידוש. אני ובן זוגי השתעממנו וכמעט נרדמנו. מי שאוהב סרטים היסטוריים, אולי יותר יהנה. בקיצור - חבל על הזמן.

כגודל הציפיות כך האכזבות. אמנם סרט נוגע ללב אך עם זאת לא הייתי נותנת לו ציונים כאלה גבוהים , כמו שנתנו באתר זה. אין התפתחות, הסרט משעמם כמו החיים של הדמות הראשית והאנשים מסביב. לא אהבתי את סוף הסרט. יש גם קטעים מצחיקים מטובלים בתוך החיים העלובים של הדמויות. השחקן הראשי ראוי לפרס על משחקו. הסריט לא ראוי לפרס. הסרט גם משקף מה קורה בחברה לאדם שנראה חריג בממדיו. הקטע שהכי ריגש אותי הוא הטוב לב של הגיבור ואיך הוא עוזר לחברה שנקלעה לצרה. והסובלנות שלו לזולת . נתינה שלו לאנשים מסביב למרות שהוא לא מקבל תמורה חזרה אלא להפך. מעטים האנשים האלה הקיימים בחברה. הסצנות המיותרות בסרט הן הסצנות של הידידות התמימה כמובן בין הדמות הרשית לשכנתו הילדה. למרות שלא היו לבחור כוונות רעות או סוטות, מיותר לחלוטין ואף מרגיז. בעיקר בגלל שי כ"כ הרבה סוטים בימינו.