לך לשלום ג'מיל

לא ברור מה בדיוק הופך את הסרט הזה לחביב המבקרים. אולי אלה הסצנות הארוכות של אלימות חייתית כשכל איבר מדמם מודגש בקלוז-אפים כאילו היה זה סרט טבע? האם יתכן שהמבקרים אהבו את המסר הכל כך ברור ונדוש שהאלימות מביאה עוד אלימות ושהנקמה בסופו של דבר לא משתלמת? האם זה הנסיון לשוות לסרט אופי דוקומנטרי על ידי מעברים חדים ותזזתיים עם המצלמה? אני, מכל מקום, לא השתכנעתי. המשחק המרשים וכמה דיאלוגים מעוררי מחשבה ( ג'אמיל ואביו, בעיקר) אינם מצליחים לחפות על עלילה כל כך רדודה ועל המסר הבעייתי של הסרט. לצופה הישראלי הסרט לא מחדש דבר, אינו שובר סטיגמות ואולי אפילו מחזק את כל אלה שאינם מאמינים בעתיד טוב יותר שלנו עם שכנינו הערבים.

שווה צפייה.

למרות היותו דובר ערבית בשום אופן לא מזכיר סרט ערבי של יום שישי. סרט מותח ,אינטילגנטי, בקצב טוב. היוצרים לא מקלים במראות ובסיום הטרגי - אבל מציגים תמונה אמינה ומעוררת מחשבות פילוסופיות ואתניות.

סרט מעולה,חזק,לא קל לצפייה אך מעורר מחשבה. מסייע במקצת להבין את החיים שלנו במזה"ת.