שתי אהבות

סרט חמוד לא יותר מזה,ראיתי אותו בדיוידי. לא הייתי ממליצה ללכת לראות אותו בקולנוע, חבל על הכסף.

סרט מיוחד הלוקח את הצופה לעולמם הפנימי והפגיע של אנשים פשוטים ורגילים. מאלו, שאינם מן הדמויות האמריקאיות המצליחניות והמטפסות בסולם החברה וההזדמנויות. אלא, האנשים הפשוטים, הפגיעים, המחזיקים בליבם חלומות על אהבה מקבלת, ויתורים חסרי פשרות סרט מיוחד הדורש בגרות והבנה, כדי להבין את הרבדים המשתקפים בפניהם, במשחקם, ובשתיקותיהם של השחקנים. סרט על דילמות של מחיר הויתורים למען המשפחה, ועל חברות עמוקה המייצגת את התגשמות המשאלות המתחרה באהבה מהסוג המקובל יותר. לדעתי החלק היהודי דווקא נתן את המימד המשפחתי הסבוך והמורכב, בדומה למשפחה האיטלקית האמריקאית שלרוב מופיעה בסרטים אלו. סרט משובח, לאנשים שאוהבים להתעמק בחיים ולא לחפש סתם סרט לדייט.

"שתי אהבות" -מושונוב ורוסליני עושים תפקידים קטנים אך בהחלט לא שוליים סרט עלוב חסר עומק ,רומנטיקה ודיאלוגים רדודים לא מומלץ.

בשלוש מילים: ארוך, משעמם ומייגע. במילה אחת: מיותר.

אחד הסרטים הגרועים שראיתי. פעם שנייה בחיי שעזבתי סרט במהלך ההקרנה. התסריט המשמים לא משאיר לשחקנים מקום למשחק סביר, נראה כמו עבודת בימוי של סטודנט בינוני בחוג לקולוע. נקודת האור היחידה בסרט היא משחקו של חואקין פיניקס

סרט בינוני, מעייף וחסר אקשן. לפעמים הגורל מוביל אותנו למקומות אחרים. מוני מושונוב במשחק גרוע.

הציון הריאלי שלי כאן הוא 7.5,אבל עיגלתי קצת למעלה כי בסה"כ באמת נהניתי מהסרט. אז נכון,שיש הרבה מלל שיחות,וגם נכון שהן לא שנונות-אבל מי אמר שהן חייבות להיות כך ? ונכון שאין דרמות גדולות,ולמעשה אין הפתעות מיוחדות בעלילה-אבל מי אמר שכך זה צריך להיות תמיד ? בשביל סרט מסוג של דרמה אנושית,הוא מספק את הסחורה. אפילו המבטא של מושונוב לא מצליח לקלקל הרבה :-)

דרמה רומנטית בלתי שיגרתית משלבת מספר סיפורי אהבה סביב אישיותו הפגיעה של גיבור הסרט. סיפור אנושי המשולב בתיאור רגשי מפותל שיוצרת דרמה קולנועית סוחפת ומרתקת, למרות שהסרט מעט איטי. שחקנים טובים, בימוי רגיש, פס מוזיקלי מצויין - מומלץ

סרט נחמד, שחקנים טובים ונושא מעניין שאני בטוחה שרבים יכולים להזדהות איתו. מה שכן, הייתי מפתחת יותר את הדיאלוגים שלעיתים מעט רדודים. אך סה"כ הסרט מעניין, רגיש, אנושי ויש בו לצד הדרמה, גם לא מעט רגעי מתח. מומלץ.

התנצלותי על ביקורת חפוזה משהו. אינני יכול להבין מה עשה לי הסרט. יש בו משהו כן, תם ונוגע: המשחק של גיבור הסרט מהפנט, הקצב והצילום נבחרו בקפידה ומשתלבים נפלא. מאד מרגש. רק עניין אחד: לא כ"כ הבנתי מה הרעיון שעמד מאחוריו, ואינני בטוח שהבמאי הבין. ואף-על-פי-כן,,. מקסים וראוי.

חואקין פניקס גורם לתסריט להראות אחרת לגמרי,סרט אנושי מאד, פיוטי, רגיש, לא צפוי, מקומם במידה זו או אחרת לקראת הסוף.מיוחד . ובמיוחד שמני מושונוב משלנו.

סרט מיותר ורע על אנשים דפוקים ועל נושא שנטחן לעייפה. גרגיל כאשר מדובר ביהודים הם יידישאים. נקודת האור היחידה בסרט היא השחקן מוני מושונוב. היתר משחקים כמו משועממים באופן תמוה וגווינית' פולטרו כרגיל מנייריסטית. הסרט הוא בדיוק מה שנכתב בתקציר ואני משערת שכל אחד עם מנת איקיו ממוצעת ידע בדיוק את סוף הסרט לפי התקציר... אפשר לוותר.

לא מדהים אך לא רע, די נהנתי אבל לדעתי הקסטיג של חווקין לא נכון, הוא נראה קצת לא בסדר בראש ברוב הסצנות, ונראה לי שזה לא קשור למשחק אלא למראה הכללי שלו, הוא לא שרמנטי ולא סקסי, הקאסטינג ממש לא משכנע, אפילו שהוא שחקן מדהים פשוט אין התאמה בין הדמות לשחקן. סך בכל סרט חמוד לא יותר, וכיף לראות את מושונוב משחק שם, זו הייתה הפתעה, כל האולם הופתע והגיב בשמחה

סרט מהנה, קליל, זורם ללא תפניות מפתיעות ללא מתח או דרמה קורעת לב, להעביר ערב בקלילות .

שתי אהבות. תסריט די עלוב מבחינת דיאלוגים. לפי דעתי פיניקס לא מתאים לתפקיד.פאלטרו ושואו משחקות נפלא.את מושונוב קשה לי לתפוס ברצינות בגלל זכרונות מזהו זה וקצרים.אין קטעי שיא בסרט מבחינת רומנטיקה או קטעים רגשיים כלשהם, המוסיקה שמלווה את הסרט מצויינת.ציפיתי ליותר.מה שבטוח בית יהודי פולני תראו שם.ריח נפטלין,סדר מופתי ואמא שחייבת לדעת הכל. 7 בסולם מורפיאוס