דוג-מן (2018)

עשוי היטב. מדובר בעלילה פשוטה אבל עדיין, זו חוכמה לא קטנה להפיק את המקסימום באופן שהמוצר יהיה כזה שהלקוח חושק בו. זה המקרה. שכונה מוזנחת בפרברי עיר. מרצ''לו הצנום והעדין הוא ספר כלבים שיחד עם ביתו הקטנה הם כל עולמו. האושר שלו מופר על ידי סימונה, גבר גדול גוף וחיית אדם שמטיל את חיתתו על כל השכונה.מרצ''לו שמאויים ונסחט על ידו, נאלץ לשלם מחיר כבד שבעקבותיו הוא יהיה חייב לעשות מעשה.לא יצירת מופת אבל בהחלט מהנה. ציון 7.5.

מצוין!!,שילמדו בהוליווד אך יוצרים סרט טוב,ושיבינו שסרט טוב זה לא תקציבים בומבסטים אלה ענין של כשרון.

סרט שבמהותו הוא סיפור פשוט, חברות וניצול. הסוף די צפוי, המשחק כן ומדויק, בסופו של דבר לא מדהים.

מיוחד ומרגש, ציפיתי למשהו אחר, ונהניתי אף יותר! נוגע ללב, קל להתחבר לדמות החביבה של מרצ''לו.. משחק מעולה של השחקן ראשי! השליש האחרון של הסרט די שעמם אותי, והסוף מעט אכזב אותי..

סרט פשע עוצמתי אינטלגנטי, על אי צדק, מערכות יחסים, כוח וכניעה. עבודת הבימוי נהדרת. המטאפורות מצוינות ומכניסות את הצופה ישירות לאותה תקופה. הצילומים מטיבים להעביר לצופה, את רוח וכיעורה של השכונה, בה מרצ''לו מבלה את ימיו. את שגרת יומו מרצ''לו מבלה במספרת הכלבים שלו, ובד בבד הוא סובל מנחת זרועו של סימונה. סימונה בעל ממדים גופניים ענקיים, מכור לקוקאין ומטיל אימה על סביבתו. דמותו מגולמת על ידי אדוארדו פסקה שהיה מתאגרף לשעבר. הכלבים בסרט הם מטאפורה לחייו של מרצ''לו. הוא מתרפס וכנוע מול סימונה הבריון, אך אירוע מסוים משנה את גישתו ומרצ''לו מעז להשיב מלחמה. האם הוא מצליח לשנות את גורלו ולצאת מהשעבוד והכניעה? הסרט מתחיל בסצנה כשמרצ''לו מנסה לספר את ג''ק, כלב בעל ממדים ענקיים שחושף שיניים מאיימות לעבר מרצ''לו. רק לאחר דקות אחדות, שהכלב זוכה לכמה צו''פרים, מרצ''לו מצליח להתקרב לכלב ולהכניעו. מטאפורה מצוינת. לתוך שגרת חיו הפשוטים, הצנועים והשגרתיים של מרצ''לו, סימונה הכוחני מגיח מעבר לפינה בכל פעם מחדש, מפר את השלווה ואינו מניח למרצ''לו. לסיכום: דרמת פשע מרגשת על עולם מכוער ומורכב שמחלחל לתודעת הצופה לאט

קולנוע פיוטי ומסעיר בו זמנית. סיפור של אדם שיוצא נגד אי צדק בדרך הכי קיצונית שאפשר. הפרס מפסטיבל קאן מוצדק. קולנוע איטלקי בשיא עוצמתו. הלוואי שיביאו עוד סרטים כאלה לקולנוע בישראל.