דוכן הראמן

סרט מרגש וחמוד על צעיר שנוסע מיפן לסינגפור במסע שורשים הסרט על רקע נופי סינגפור מלווה לכל אורכו במאכלים מסורתיים של המזרח הרחוק. מומלץ לצפות, רק לאחר ארוחה טובה, אחרת המאכלים בסרט מעוררים תאבון.

בתור אחת שטיילה ביפן החיבור עם הסרט והדמויות מיידי, אמת הסרט איטי אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד

סרט סתמי עם עלילה שגרתית וצפויה ביותר שמתעסק בעיקר באוכל יפני שלצערי לא הלהיב אותי במיוחד. רצון טוב ומשחק סביר בעיקר של השחקן הראשי אך אינו משאיר כל ערך מוסף או טעם מיוחד.

סרט איטי ומקסים בעיני. לא לכל אחד. מי שמחפש סרט מהיר שמגיע לעיקר בזריזות...זה לא הסרט שלו. הסרט נבנה באיטיות, מרגש ואנושי ועוסק הרבה באוכל ובזכרונות שהאוכל מעלה.

סרט עם סיפור פשוט על צעיר שמחפש את זהותו, שורשיו,ואת הביטחון העצמי שאותו הוא מוצא כשהוא מאתר את סבתו.עם בעיות תקשורת של השפה,הוא לומד להכין את המתכון המיוחד שלה.מסקנה,אין כמו משפחה.

סרט קטן, מאוד יפני - למרות ההפקה הבינלאומות. בהתחלה איטי מאוד, אבל אחרי כן הסיפור תופש תאוצה. למרות שעל פני השטח זהו סרט על בעיות משפחה וכביכול מתרכז באוכל, כל זה רק עטיפה למסר המרכזי: פיוס בין עמים. במקרה זה בין יפנים לסינים. אני מניח שרוב הציבור בארץ שאינו מודע למטען ההסטורי הכבד שבין האוכלוסיה הסינית - בסין או בסינגפור - לבין אכזריות הכובשים היפנים במלחמת העולם השניה, לא יקלוט את המסר הזה של פיוס והשלמה. דוקא המסר הזה הוא כל כך חשוב בעולמנו, בו זכרונות הסטוריים קשים מעיבים על יחסים בין עמים. בסה"כ סרט עשוי היטב, משחק טוב צילומים יפים - וכאמור מאוד יפני. כדאי לראות

הסרט מתחיל באיטיות ותופס אותך בחצי השני בסיפור מרגש על מסעו של צעיר לאורך ההסטוריה של משפחת אמו וכל הקורות אותה. הסרט נע בין יפן וסינגפור כשהדגש הוא כמובן על המזון העשיר והמיוחד של המזרח הרחוק אז לא לבוא רעבים! מומלץ

דרמה מרגשת שעושה לי תיאבון עם כל המרקים ולמיניהם רק שאני צוחק איך שהיפנים שאוכלים כמו סוסים בלי להעליב אבל אני חושב שמאוד אהבתי עם מרק הראמן עם סיפור אישי נוגע ללב מאוד אהבתי יפן וסינגפור הן מדינות יפות חבל על הזמן אהבתי את הנופים מרהיבים זה משגע!כל הכבוד!

סיפור קטן וחביב,על נער יפני בשלב של החיים בו הוא מחפש את שורשיו,זהותו,שיוכו החברתי והמשפחתי.הוא מוצא אותה במסורת שבבישול סבתו,הוא מוצא את מקומו ומרגיש בטוח בעצמו.