ג'וג'ו ראביט

יש פה הטעיה. לא מתאים לצעירים, לא קומדיה. זהו סרט מלחמה קשה, הגם שיש בו לעתים קטעים טיפשיים שעשויים להצחיק. זה שילד שחקן זה לא אומר שזה מתאים לילדים. גם שם הסרט מטעה. להימנע מלהראות אותו לילדים. זהו סרט מלחמה מדכא, ממש לא סרט קומי חביב לשעות הפנאי. מילה טובה: השחקנים טובים. הנערה היהודייה חמודה מאוד.

סרט מקורי,לא קומדיה,תסריט עם נקודת מבט שונה על תקופת מלחמת העולם ה-2 בגרמניה,שחקן ראשי מצויין.הצופה,כמו השחקנים,לא יודע להבחין מי בעד,מי נגד,מי רשע,מי טוב,מי אוהב ומי שונא.כל החושים מופעלים,של השורדים וגם של הצופים בסרט.עם הרבה זהירות,וסודיות,עם חרדות וחששות וכמובן עם הרבה דימיון.

סרט מעולה ושווה ליראות אותו.

נחמד כזה. האמת שממש ציפיתי ליותר. סיפור חמוד אבל לא מעבר. סקרלט ג''והנסון עושה שם עבודת משחק טובה מאוד. לטעמי עדיף לראות בבית, אין צורך לרוץ לקולנוע בשביל הסרט.

סרט פשוט מעולה - שנון, מצחיק, עצוב, גרוטסקי, מרגש. רוצו!

לא יודע לא התחברתי ,,, סטאריה על השואה - לא צחקתי ,,,,

הלכתי עם אשתי - פשוט סבלנו. הפרודיה הלכאורה שנונה על התבגרות כנער נאצי לא עבדה עלינו בכלל. שעמום נוראי. פעמיים הצעתי לאשתי לצאת באמצע. לא כדאי לבזבז עליו!

סרט נהדר נהננו

מאד התחברתי לסרט. התסריט כתוב טוב, מאד מקורי.

הסרט הראה נקודת מבט של ילד גרמני בזמן שכל מה שידע משתנה לו מול עיניו, איך רע הופך לטוב, טוב הופך לרע תחושת ניצחון הופכת להפסד והערצה הופכת לשנאה. בכל סצינה בין דמותו של ג''וג''ו ודמותה של אלזה היה אפשר להרגיש הכימייה בין השחקנים דבר שלדעתי הרגיש טוב מאוד בצפייה וגם כל סיצנות של היטלר הדימיוני היו מהנות ביותר בגלל כל אותם סטיגמות שבאותה תקופה הגרמנים האמינו להם והיטלר הדימיוני מקצין אותם מכיוון שהוא עצמו בא מראשו של ילד, שלא מבין מה הגיוני ומה אבסורד. לפי דעתי הסרט היה סרט טוב וטאיקה וואטיטי מצליח לעשות יצירה קולנועית מיוחד ושונה. שילוב הסיפור הקשה לצד קומדיה שכן מצליחה לעבוד היה דבר שאהבתי לראות על המסך למרות הפחד שסיפור כזה לא ישתלב טוב עם קומדיה. היה התחברות לדמויות וממש דאגה להם מאחר וכל בניית הדמויות מתפתחת כמו שצריך דבר שאפשר לי להיקשר רגשית באופן רב לדמיות שלא הכרתי יותר משעה. אני חושב שהרבה יאהבו את הסרט כמוני כי גם אם כל מה שאמרתי לא הצליח לסקרן אותכם אז תדעו שסקרלט ג''והנסון נמצאת שם והפעם בהופעת משחק טובה מאוד ומי צריך יותר מזה.

סרט קולח ומקורי. מאוד נהניתי. עלילה מעט מפתיעה, אך מהנה.

מדובר יותר בסרט דרמה מקומדיה, מדי פעם יש ניסיונות להצחיק את הצופה אבל אי אפשר להגדירו כקומדיה. מדובר בסרט חמוד שמספר סיפור בצורה די מיוחדת. הדרך שבה הסרט מציג את האירועים שווה את הצפייה בו, כי לא כל סרט מצליח להציג נושא קשה שגורם לאנשים לאי נוחות.

סרט קומדיה מקורי ומצוין! משחק מעולה של השחקנים, בעיקר הילד שמשחק בתפקיד הראשי. תסריט מקורי עם הומור שחור שנון וקורע, לצד שילוב של סצנות מרגשות ואנושיות וזו הגדולה של הסרט. למרות שהוא נחשב כקומדיה, הוא מצליח לרגש ולהציג את הצד האנושי בתקופה כה חשוכה. מציג את הנאציזם באופן סאטירי ועצם כך לועג לו ומשפיל אותו ומראה כמה הזויים ומגוחכים היו הגרמנים שהלכו שבי אחרי הנאציזם המעוות וההזוי.

סרט מעולה! התחיל בהומור והפך לסרט מרגש, מפחיד, אמיץ. השחקנים מעולים והסיפור מסופר מאוד יפה. לא מסכימה שהסרט עושה לנו עוול אלא להפך, בהחלט סרט שלא רואים כל יום.

התלבטתי איזה ציון לסרט, כי הוא כן עשוי ממש טוב, אבל העלילה עצבנה אותי. בסרטים האמריקאים בשנים האחרונות מנסים בכוח להראות שהרע הוא טוב והטוב הוא רע. תזכרו בסרטים שראיתם: רובם על עבריינים/ ילדים ששותים ולוקחים סמים / אנשים רעים אחרים. כאן יש סרט מתוק על ילד רגיש שרוצה להיות "גבר גבר", ומדמיין דמות בוגרת שעוזרת לו ומרימה אותו. ועל מי הסרט? על הנאצים. האמריקאים לא יעשו כזה סרט על עצמם למשל, רק על מי שנתפס רע כאילו זה "חתרני". זה לא "חתרני", זה מטומטם. בנוסף, אני ברצינות חושבת שהסרט עושה נזקים ליהודים. גם אם העולם יודע מי הם הנאצים, בסרט הם מוצגים כחמודים ואנושיים (והיהודיה מוצגת כתוקפנית כמובן) ובפעם הבאה שאמריקאי או אירופאי שצפה בסרט ישמע על השואה מבחינה רגשית הוא ירגיש שהם חמודים, והיטלר חמוד, למרות שהיו רוצחים...

צר לי, אך לא אהבתי את הסרט. החלק ההומוריסטי בסרט לא מצחיק, ההומור בכוח מנסה להיות הומור שחור ושנון אך זה לא צולח. מספר פעמים מצאתי את עצמי מצקצק אחרי הבדיחות תוך שאני חושב בראש "נו באמת" (למשל כשהדמויות פונות אחת לשנייה ב''הייל היטלר''). גם המשחק של הדמויות (אולי חוץ מהמשחק של הילדה) לא היה טוב לטעמי, המשחק של הילד היה מוקצן ובכללי לא מצאתי את עצמי מתחבר לדמות שלו. הדבר היחידי שהיה סביר בסרט זה חצי השעה האחרונה בה הסרט מקבל תפנית דרמטית. אך זה לא הצליח להחזיק לדעתי את העלילה.

סרט דרמה הומוריסטי על רקע סיום מלחמת העולם השניה בגרמניה, ילד בן 10, מצד אחד חבר בנוער ההיטלראי, מושפע מחבר דמיוני אדולף היטלר, מצד שני נערה יהודיה המסתתרת בביתו. הוא נקרע בין שני הדברים ומתמודד. הסרט מבוסס על משחקו המצוין של הילד רומן גריפין דיוויס. חובה לצפות.

היססתי אם לראות את הסרט ובתחילה קיטלגתי אותו כסרט ילדים.ממש לא.יש בסרט הומור שחור אך אינו מיועד להצחיק, אלא לתאר מצב הזוי, אך אפשרי מנקודת מבט של ילד השייך לתנועת נוער נאצית(לכאורה כמעט כמו צופים בכל ארץ נורמלית)בתקופה אפלה זו.יש גם בסרט הקרבה,אומץ ומשחק מעולה.מומלץ מאוד

סרט חובה למשפחות עם ילדים בני 12 ומעלה !

סרט חינני ומרגש. המשחק נהדר, הצילום מעולה, הפס-קול מדהים ומוסיף המון לאווירה, המסר חשוב ואקטואלי, הבדיחות שנונות ודי מצחיקות, עיצוב התפאורה והתלבושות מרשים במיוחד, העריכה מצוינת, הדיאלוגים חכמים וסוחפים והתסריט והעלילה חכמים ומורכבים אך עם זאת הם גם לפעמים חסרי אחידות, לעיתים מעט ממהרים מידי לקראת הסוף ויכולים להיות יותר אפקטיביים. בקיצור, מומלץ. הרבה זמן לא צחקתי והתרגשתי בו זמנית במהלך סרט.