|
||||||||||||||||||
טוד סולונדז חוזר אל בתי הקולנוע עם סרט המשך ללהיט העצמאי שלו משנת 1998, "אושר". חלפו 12 שנה מאז נחשפנו למשפחה היהודית הלא מתפקדת עם ההורים ששונאים אחד את השני, שלוש אחיות שלא ממש יודעות איך לאהוב אחת את השנייה, ובעיקר כולם עושים רע אחד לשני. גם אם הם לא באמת מתכוונים, הם נהנים ללחוץ אחד לשני בתוך הפצע ולהוציא את המוגלה, או כמו שהלן האחות בעלת חוש ההומור המרושע שמרוכזת בעיקר אך ורק בעצמה אומרת לאחותה התמימה וטובת הלב, ג'וי: "אנחנו לא צוחקים עליך, אנחנו צוחקים איתך". "אושר" למרות היותו סרט עצמאי שעוסק במשפחה לא מתפקדת שלא ידעה אפילו רגע אחד של אושר, הוא סרט שיש בו תחושה של יצירה גדולה מהחיים: אולי בגלל כמות הדמויות, העלילות, והאסונות המתרחשים בסרט הזה. כמות הנושאים הלא שגרתיים והדרכים שבהם הבמאי בחר להתמודד איתם הפכו את סולונדז לאחד הבמאים המעניינים ביותר באותה שנה.
אבל משהו התרחש בדרך. "אגדות וסיפורים" היה חביב מסוגו לא יותר ו"פאלינדרום" היה אכזבה אחת גדולה. נראה שהוא היה צריך לחזור אל סרטו המצליח ביותר כדי לשחזר את התהילה שכמעט וחמקה לה. עכשיו באיחור של כמעט שנה, אחרי שזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה 2009 מגיע סרטו החדש "חיים בזמן מלחמה" לבתי הקולנוע בישראל ונראה שהציפייה השתלמה. סולונדז מצליח להיות סרקסטי, מצחיק ומרושע, אבל גם מרגש, מה שהוא לא הצליח לעשות מאז "ברוכים הבאים לבית הבובות".
שירלי הנדרסון הנפלאה היא ג'וי – נשמה טובה ומבולבלת שנשואה לנרקומן ואנס סדרתי. אליסון ג'יני מגלמת את טריש שמעריצה את ישראל אך אף פעם לא בקרה כאן. היא מנהלת רומן עם גבר גרוש, בזמן שגרושה הפדופיל משתחרר מהכלא ובנה הצעיר טימי לומד לעליה לתורה. אלי שידי המעולה מגלמת את הלן שהפכה לתסריטאית ומפיקה מצליחה בהוליווד המנהלת רומן עם קיאנו, ניתן לנחש שזה ריבס.
למרות צוות השחקניות המעולה וצוות שחקנים ותיק ואיכותי בתפקידי משנה מרשימים, את ההצגה גונב הילד דילן ריילי סניידר. הוא מגלם את טימי, הבן הצעיר שגדל ללא אב. הוא איננו יודע שאביו בכלא ועל מה הוא יושב, כאשר האמת יוצאת לאור עולמו של טימי חרב עליו. השילוב של בימוי מהודק, תסריט מופלא ומשחק כובש עושים את העבודה ומצליחים לעורר רגש בלתי צפוי ותחשות הזדהות עם הילד האובד הזה, בתוך סרט עם הומור שחור משחור. באותם רגעים נראה שהיוצר הקולנועי שכול כך אהבתי בסרט "ברוכים הבאים לבית הבובות" חוזר לתחייה.
לראשונה מזה שנים רבות אני יכול לכתוב שהפעם אהבתי סרט של טוד סולנדז. למרות שהגיבורות נטשו את ניו ג'רסי לטובה פלורידה וקליפורניה המוארות, הסרט עדיין אפל וחשוך מאי פעם, אבל לעומת הסרט הראשון, הוא מצליח לא רק להפתיע ולזעזע, אלא גם לרגש, וזה כבר יתרון אחד גדול.
|
||||||||||||||||||
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
חיים בזמן המלחמה - ביקורת גולשים / תגובות | |||
10 (מתוך 10)
ציון:
25
גיל:
ארז
שם:
02/10/2010 22:20:32
תאריך:
סרקסטי וביקורתי להפליא, דיאלוגים חריגים ונהדרים שנעשו ביד אומן. מומלץ בחום, לבוא בראש פתוח לסרט שונה מכל מה שהכרתם.
10 (מתוך 10)
ציון:
22
גיל:
מיכאל גינזבורג
שם:
03/09/2010 13:34:32
תאריך:
'אגדות וסיפורים' לא חביב מסוגו, אלא יצירת מופת מעיקה ומופתית, אחד הגדולים של העשור הקודם. תצפה בו שוב, מר מבקר יקר :)
9 (מתוך 10)
ציון:
59
גיל:
אילה
שם:
28/08/2010 00:05:53
תאריך:
הסרט מעניין וזורם, מדובר על המלחמות הפנימיות של האדם עם עצמו ועל הקושי להגיע לפתרונן.
הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466