ג'יליאן אנדרסון

היא גדלה וחונכה בלונדון מגיל שנתיים, שם קיבלה לדבריה את האהבה לתיאטרון. כשהיתה בת 11 החליטו הוריה לחזור לארצות הברית.

ג'יליאן התחילה את קריירת המשחק בבית הספר התיכון כחברה בקבוצת תיאטרון חובבני.

התלמידים זיכו אותה בתואר המפוקפק 'הנערה המוזרה ביותר'.

כשהייתה בת 13 גילחה ג'יליאן את שערה בסטייל פאנקיסטי עם קצוות שיער בולטת באמצע בצבע סגול.

לטענתה, כשהייתה בת 14 היה לה רומן סוער עם מוסיקאי בלהקת פאנק, שהיה מבוגר ממנה בעשר שנים. "הייתי מביאה לו אוכל בקופסאות מהבית של ההורים וקונה לו בירות וסיגריות".

חלומה הגדול היה להיות ארכיאולוגית או מדענית לחקר האוקיינוסים.

כדי לפרנס את עצמה עבדה ג'יליאן במשך שלוש שנים כמלצרית בכל רחבי שיקגו.

היא נישאה לבעלה ארול קלייד קלוץ ביום הראשון של שנת 94 במרכזו של מגרש גולף על ידי נזיר בודהיסטי. השניים נפרדו שנתיים וחצי מאוחר יותר.

בין השנים 97 - 98 ניהלה ג'יליאן רומן עם שחקן בשם רודני רולנד.

היא כיכבה כסוכנת האף.בי.איי דנה סקאלי בסדרת המד"ב המצליחה "תיקים באפילה".

ג'יליאן נבחרה לצלם את פרק הניסיון של "תיקים באפילה" ביום בו קיבלה את צ'ק האבטלה האחרון שלה. "לדעתי קיבלתי את התפקיד רק כי הייתי מבוהלת מהעתיד שלי".

בתה פייפר מארו נולדה בספטמבר 94. הסנדק של פייפר היה מפיק הסדרה "תיקים באפלה", כריס קרטר.

ההריון של ג'יליאן בא גם לה וגם לכריס קרטר בהפתעה גמורה. ג'יליאן פחדה שההריון יגרום לקרטר להחליף אותה אך המפיק שמר לה אמונים. למען האמת, כמה מהפרקים היותר טובים של הסדרה נכתבו בתקופה שג'יליאן הייתה בהריון.

השמועות מדברות על יחסים גרועים בין אנדרסון לדייויד דוקובני, בן זוגה ב"תיקים באפילה". ג'יליאן מעולם לא הכחישה.

היא טוענת בכל הרצינות שיש לה כוחות על טבעיים.

תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרט "The Turning" בשנת 92.

בשנת 97 תרמה ג'יליאן את קולה בקטע של להקת טכנו בשם 'האל'. הקטע נקרא "Extremis" וההצלחה שלו הייתה מזערית. אבל מעריציה של ג'יליאן רכשו את הסינגל בהמוניהם.

ג'יליאן רוצה לעשות סרט אחד בשנה ואת שאר הזמן לבלות עם בתה.

אחיה הצעיר, אהרון, סובל ממחלת שרירים קשה וג'יליאן עומדת בראש עמותה המנסה לשכנע את הממשלה לסבסד כספים למחקר המחלה.

בשנת 96 זכתה אנדרסון בפרס גלובוס הזהב על משחקה ב"תיקים באפילה". שנה מאוחר יותר לקחה הביתה את פרס ה"אמי".