סקירות פסטיבל חיפה: אירופה, חיים כפולים, שלוש נשים ופיצקרלדו

חיים כפולים

שיומי היא רקדנית לשעבר שעקב פציעה ברגלה אינה יכולה לרקוד ומסתפקת בעבודה כעוזרת לרקדנית. היא נשואה לריו אך נראה כי אינם מתקשרים אחד עם השני לאחרונה. היא רושמת אותם לסדנה זוגית בשם "תקשורת אהבה" בתקווה שתועיל לקשר ביניהם אך בדקה התשעים בעלה מבריז באמצעות הודעת טקסט. בנוסף לכך הוא מרוחק, היא מריחה בושם מחולצתו וחושדת כי הוא מנהל רומן. שיומי המאוכזבת מקבלת מחברתה טלפון של "גבר להשכרה". היא נפגשת עם ג'נוסוקו קינו, גבר נאה ושרמנטי בבית קפה. היא נכבשת בקסמו ומחליטה להישמע לעצתה של חברתה ולשכור את שירותיו כדי שתוכל להשתתף בסדנה.

לאחר שהיא רואה כי בעלה בוגד בה עם מוכרת ספרים, שיומי מחליטה לשכור את שירותיו של ג'נוסוקו לטווח הארוך. היא שוכרת להם דירה והשניים אוכלים שם יחד ארוחות, משוחחים, שותלים שתילים ונראה כי מתפתח ביניהם קשר רומנטי. אך מכיוון שהוא בעצם שחקן שמתחזה לבעלה מדובר בקשר מזויף ולמרות היחס האבירי והמעטפת הרומנטית, מדובר בעסקה.

כך לדוגמה כשהוא קונה לשיומי סיכה לשיער ועונד לה אותה, הוא גורם לה לאושר רב. אך בסיום פגישתם הוא מגיש לה חשבונית על כך ומבקש שתשלם לו על כך בהקדם. וכששיומי מצלצלת אליו ומבקשת שיגיע ושומעת ברקע את המילה אבא חוזרת על עצמה, המציאות מתחילה לחדור. מנגד, בעלה של שיומי מתחיל לשים לב אליה יותר ויותר ומנסה לחזר אחריה. הוא מציע לה ללכת לסרט, מכין לה ארוחת ערב ואף מחמיא לה. האם שיומי תיתן לנישואיה הזדמנות נוספת?

"חיים כפולים" הוא סרט הביכורים של הנן יו שגם כתב את התסריט וגם מביים. יו מצליח לביים ברגישות סיפור אודות התפוררות חיי נישואים ותובנות על הגשמה עצמית והתבוננות פנימית מעמיקה מלווה בתנועות מחול ושפע דימויים. השחקנים הראשיים נפלאים: הירומי פרוקוואה אמין מאוד בתור הבעל האדיש והבוגדני, אטסוקו קיקוצ'י שמגלמת את שיומי נהדרת ושיגו מטצ'ואוקה שמגלם את ג'נוסוקו קינו כריזמתי ומרשים והכימיה בינו ובין שיגו מטצ'ואוקה מאוד אמינה ומרגשת. סרט נפלא ומרגש. (מבקרת: מיכל ליבר רונן)

מועדי הקרנה: יום שני 2.10 בשעה 18:00 בקריגר, יום שבת 7.10 בשעה 18:00 בסינמטק חיפה.

אירופה

ביאטה (לילית סטאנגנברג) היא אישה גרמנייה העובדת בתאגיד בינלאומי בשם "אירופה". תפקידה הוא לרכוש קרקעות ממקומיים באלבניה לצורך פרויקט סודי ומאובטח היטב. העניינים מסתבכים כשהיא פוגשת ביטנור (יטנור גורזי), איכר, שמחובר לאדמתו, לבעלי החיים שהוא מגדל ולביתו אותו הוא מתעתד להוריש לבנותיו, המסרב למכור לה אותו. ביאטה, שמאוימת כי אם לא תבצע את העבודה תוחלף באנשים שיעשו זאת באופן אגרסיבי יותר, מגייסת את בתו של ביטנור לשכנע אותו. הבמאית האוסטרית סודאבה מורטזאי משתמשת בדיאלוגים מאולתרים בחלקם ובשחקנים מקומיים לא מקצועיים כדי להעניק תחושת אותנטיות למרחבים הכפריים של אלבניה, שכמעט ולא נראו על המסך הגדול. היא מציגה את ההתנגשות הבלתי נמנעת בין הקפיטליזם למסורתיות ואת הדרכים העקלקלות שבהן פועלים התאגידים הגדולים כדי להשיג את מטרתם וכן את הניסיון שלהם להלבין את תדמיתם באמצעות מלגות ודיבורים על "שוויון מגדרי". אמנם המשחק של סטאנגנברג מעט עצי וכבוי בהתאם לדמותה ולעיתים הסרט לוקה בחזרתיות על סצנות שונות, אך הנושא שלו מעניין וחשוב וסצנת הסיום (שמתכתבת עם סצנת הפתיחה) הולמת בצופה בכאב. (אלעד שלו)

מועדי הקרנה: יום שני 2.10 בשעה 15:45 באולם רפפורט, יום שבת 7.10 בשעה 19:00 באולם רפפורט.

שלוש נשים

סרטו החדש של וי טאק צ'ויין מתרחש באזור כפרי על הדלתא של המקונג ומביא את חיי החקלאות והדיג של תושבי הכפר, בדגש על המים. מצד אחד המים הבוציים בכפר שמהווים דימוי לחיים הקשים, לעומת המים הצלולים של הדלתא שהדייגים שולים מהם פירות ים. המים מביאים חיים, עבודה ופרנסה והם שקטים ושלווים אך גם יכולים לקחת חיים בין רגע. טאק צ'ויין שם דגש על כך ומבליט זאת בסרטו.

הסרט מביא את סיפורן של שלוש נשים: דונג שנמצאת בחיי נישואים חסרי תקשורת ותשוקה לדייג בשם האן. השניים נישאו עקב ליל שיכרות של האו שגרם לדונג להרות, אך אין ביניהם שום אהבה שכן האן עדין מאוהב בנהאן, שנשואה לפועל בשם טאם. נהאן נשואה באושר לטאם וגם להם ילדה. ובנוסף לשתי נשים אלה ישנה דמותה של לואן, אישה מבוגרת שנאנסה בילדותה ומאז אינה יודעת מנוח ומנסה להתנקם באנס, שהפך מאז לנזיר.

במהלך הסרט דונג משנה את יחסה לנהאן מיחס של קנאה ליחס של חברות וקרבה. נהאן מלמדת את דונג לבשל, מסבירה לה מתובנות חייה ומכיוון שלשתיהן בנות באותו גיל הן מחליפות חוויות. לאחר שמתרחשת טרגדיה בכפר, חל שינוי בחייהן של הדמויות השונות וביתה של נהאן נשרף שוב ושוב. תושבי הכפר עוזרים לנהאן וטאם לבנות את ביתם מחדש פעם אחר פעם, אך מתחילים לחשוד שמדובר בהצתה מכוונת. בניגוד לשתי הדמויות של הנשים שמתפתחות לאורך הסרט, דמותה של לואן נותרת באפילה וניתן היה לוותר עליה.

טאק צ'ויין כתב את התסריט כשהוא מתבסס על סיפורים מרגשים וקשים. הוא מביים את הסרט באיטיות רבה, תוך התעכבות על דימויים שונים בעלי משמעות. הצילומים הנהדרים של נגויין קלין שמתעכבים על מי הדלתא והמקונג, העבודה על האנייה וסצנות השריפה המרהיבות עוזרים לתת לסרט קצב משלו ששווה להתעכב ולצפות בו. הוא אמנם מעט קודר ואפלולי, אך מרגש מאוד. במיוחד תצוגות המשחק הנהדרות של לה קונג הואנג פונג אן דאו שמגלמות את התפקידים הראשיים של דונג ונהאן בהתאמה. (מיכל ליבר רונן)

מועדי הקרנה: יום חמישי 5.10 בשעה 16:30 בסינמטק חיפה, יום שבת 7.1- בשעה 20:15 במוזיאון טיקוטין.

פיצקרלדו

פסטיבל חיפה מקדיש מחווה מיוחדת לבמאי הגרמני ההרפתקן ורנר הרצוג ומקרין ארבעה מסרטיו וסרט דוקומנטרי עליו. בין היתר מוקרן בפסטיבל אחד מסרטיו המוכרים ביותר "פיצקרלדו". הסרט, שמבוסס בחלקו על סיפור אמיתי, עוקב אחר בריאן פיצ'גרלד (קלאוס קינסקי), אדם חולמני ומטורף, שמאוהב עד כלות בעולם האופרה ורוצה להביא את הסופרן אנריקו קארוזו לג'ונגל. בינתיים הוא מתכנן מיזם שנדמה חסר סיכוי להעברת אנייה על הר במעמקי הג'ונגל לצרכי הפקת גומי בסיוע השבטים המקומיים וצוות שהוא שוכר שכולל טבח שיכור וקברניט הולנדי.

כמו הגיבור שלו, "פיצקרלדו" הוא סרט גדול מהחיים, אקסצנטרי שאינו מושלם או הגיוני לחלוטין אך יש בו כל כך הרבה חדוות עשייה וקסם ששורה עליו שקשה שלא להיסחף אחר הגיבור. הסיפור מאחורי הסרט (שתועד בסרט התיעודי ""Burden of Dreams) מטורף לא פחות וכולל את שחקנו הקבוע של הרצוג, קלאוס קינסקי, בהתקפי זעם שגרמו לאחד מחברי השבט להציע לבמאי להתנקש בו, העברה אמיתית של אנייה בת 300 טון את ההר בסיוע המקומיים שקיבלו שכר זעום, מוות של כמה מחברי הסרט בנסיבות שונות ואפילו כריתת רגל במסור בשל נחישת נחש. (אלעד שלו)

מועד הקרנה: יום שבת 7.10 בשעה 10:00 במוזיאון טיקוטין.

לכל הסרטים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים לחצו כאן. לכל הכתבות מפסטיבל חיפה לחצו כאן