המשך יבוא: עשרת הסיקוולים המוצלחים לסרטי אימה

נקמתו של פרנקנשטיין (1958)

סרט ההמשך הראשון ל"קללתו של פרנקנשטיין" של אולפני האמר נפתח בנקודת הסיום של הסרט המקורי, עם הדוקטור בדרכו לגיליוטינה. פרנקנשטיין חומק עם ראשו מחובר ופותח בחיים חדשים במסווה בתור ד"ר שטיין, הרופא הכי אהוב בעיר. אבל מתחת לפני השטח הניסויים נמשכים ואף עולים מדרגה.

גולת הכותרת של הניסויים היא החלפת גוף מלאה. עוזרו הגיבן של הדוקטור, קרל, מתנדב להיות שפן ניסיונות ומציע את המוח שלו בתמורה לגוף חדש ובריא, אך לניתוח יש תופעות לוואי נבזיות משלו. עם שלל איברים כרותים, אלימות, שריפת גופות וקניבליזם "נקמתו של פרנקנשטיין" נחשב לסרט קיצוני למדי בזמנו. כיום הוא נחשב יחסית עדין, אך עדיין שווה צפייה.

פסיכו 2 (1983)

באמת שצריך סוג מסוים של אומץ כדי להציע סרט המשך לקלאסיקה של היצ'קוק ועוד שני עשורים באיחור. צריך גם כמויות אדירות של כישרון כדי לגרום לזה לעבוד. 22 שנים אחרי מסע הרצח, משתחרר נורמן בייטס (אנתוני פרקינס בתצוגת משחק מרשימה) מהמוסד הפסיכיאטרי וחוזר הביתה. שפוי על פי החוק, נורמן מנסה לבנות מחדש את חייו כאזרח מהשורה אך רוחות העבר לא מניחות לו.

טלפונים ופתקים מאמו, כביכול, צצים מסביב וגל חדש של רציחות תופס תאוצה. האם נורמן משתגע שוב או האם מישהו מנסה להפליל אותו? פסיכופת רצחני או קורבן תמים? עם עלילה חכמה, הופעות נהדרות וכמובן אהבה גדולה ליצירת המופת של היצ'קוק מצליח "פסיכו 2" לעשות מה שאיש לא חשב שאפשרי - סרט המשך מצוין לקלאסיקה.

סיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות (1987)

ננסי תומפסון, ששרדה את התקפותיו של פרדי קרוגר בסרט הראשון, חוזרת לעיר הולדתה בתור פסיכולוגית מתמחה. במוסד הפסיכיאטרי היא פוגשת חבורת בני נוער שמסרבים בכל תוקף ללכת לישון בטענה שמפלצת רודפת אחריהם. לאחר מספר מקרי מוות מקבצת ננסי את השורדים. יחד הם מחליטים לתקוף את פרדי בעולם הסיוטים שלו. הסרט השלישי בסדרה הוא ללא ספק אחד המבדרים שבה. פרדי מפחיד ומצחיק בדיוק במידה הנכונה, ההתקפות שלו יצירתיות ואפילו סיפור הרקע מוסיף אלמנט מצמרר. מסוג הסרטים שכיף לצפות בהם שוב ושוב.

מוות אכזרי 2 (1987)

מעטים הם מותגי האימה המסוגלים לייצר באופן קבוע סרטים ברמה כמו "מוות אכזרי" (Evil dead). הסרט הראשון הוא קלאסיקה בפני עצמה, אך ההמשך שלו עולה עליו. אש ויליאמס (ברוס קמפבל) וחברתו לינדה נוסעים לבקתה ביער בה נמצא ספר המתים ומזמנים בטעות שדים רצחניים. אחרי שחברתו הופכת לאחת מהם, הוא פותח אש בקרב נואש לחיים ולמוות מול כוחות האופל או ליתר דיוק - גרסה מעוותת של טום וג'רי, אם לטום היה מסור חשמלי וג'רי היה היד המרושעת שמנסה להרוג אותו. "מוות אכזרי 2" הוא יותר כמו אתחול של המותג ולמעשה ניתן לראות את הסרט השני מבלי לראות את הראשון. העלילה בשניהם די דומה ואת שניהם ביים סם ריימי, אך בעוד שלמקור היה קצת חוש הומור "מוות אכזרי 2" הוא קומדיית אימה לחלוטין. זהו גם התפקיד שהעלה את ברוס קמפבל למעמד של אייקון אימה קומי. סרטי ההמשך רק הוכיחו שהוא ראוי לכך.

מגרש השדים 3 (1990)

"מגרש השדים" המקורי נחשב לקלאסיקה ובצדק אך בתור מותג הוא די מאכזב, אך לאחר האכזבה של "מגרש השדים 2" החליט וויליאם פיטר בלאטי, שכתב את הספר המקורי, לקחת פיקוד והפך את ספר ההמשך שלו "לגיון" לסרט שמעריצים יוכלו להתגאות בו. הסיפור עוקב אחרי הבלש קינדרמן, מהסרט המקורי, שמנסה לפתור סדרה של מקרי רצח מזוויעים המזכירים את עבודתו של רוצח סדרתי בשם ג'מיני. הוא מגלה במוסד פסיכיאטרי אדם שטוען כי הוא הרוצח הידוע (בגילומו המהפנט של בראד דוריף), שאמור להיות מת - או שלמעשה האדם הוא ידידו האב קאראס שחזר מן המתים?

בלוע הטירוף (1994)

בסרט השלישי בטרילוגיית האפוקליפסה שלו (אחרי "הדבר" ו"נסיך החושך") החליט ג'ון קרפנטר ללכת על סוף העולם - הגרסה העל-טבעית הספרותית. גיבור "בלוע הטירוף" הוא טרנט, חוקר ביטוח עצמאי, שנשכר לאתר את סופר האימה המסתורי סאתר קיין. ספריו גורמים לקוראים לצאת מדעתם, באופן מילולי ולבצע פשעים נוראיים.

טרנט חובר ללינדה, העורכת של קיין, ויחד מגיעים השניים להוב'ס אנד, העיירה הבדיונית שבה מתרחשים הספרים. המקום מלא בתושבים אלימים ועיוותים בזמן ובחלל שמונעים מהם מלעזוב. הברירה היחידה היא לאתר את קיין עצמו בתקווה למנוע את התפשטות הטירוף והאסון שהוא מביא עימו.

ג'ינג'ר סנאפס 2 (2004)

אחרי מותה של אחותה ג'ינג'ר שהפכה לאשת זאב, מנסה ברידג'ט לעכב את השינוי בכל מחיר, אפילו הזרקת תמצית אקוניטון רעילה. אחרי שהיא לוקחת מנת יתר, מוצאת עצמה ברידג'ט מאושפזת בעל כורחה במוסד גמילה, כשהצוות רואה בה נרקומנית רגילה. הזיה של אחותה המתה רודפת אותה ואיש זאב רצחני רודף אחריה, קורע לגזרים את כל מי שעומד בדרכו. כל זאת תוך שהיא מנסה לא להפוך לאשת זאב ולהרוג כולם בעצמה. בסך הכל, סרט המשך נהדר לסרט ראשון מעולה.

תחנת סיאול (2016)

תתפלאו, אבל בפרנצ'ייז "רכבת לבוסאן" יש גם סרט אנימציה והוא יצא לקולנוע רק כחודש אחרי הסרט הראשון. יואן שאנג-הו הוא במאי אנימציה במקור, כך שהבחירה במדיום לא מפתיעה. "תחנת סיאול" הוא למעשה פריקוול שמציג את פרוץ מגפת הזומבים בקוריאה. העלילה עוקבת אחרי מספר דמויות ממעמד חברתי נמוך בסביבות תחנת הרכבת בסיאול. הם מנסים לשרוד לא רק את אפוקליפסת הזומבים הרצחניים, אלא גם את החברה שרואה בהם נחותים. בדומה לג'ורג' רומרו לפניו, יואן משלב בין אימת המתים החיים לאמירה חברתית נוקבת בצורה חכמה, אפלה ואכזרית. אין הרבה אופטימיות בעולם של יואן, אבל סרט זומבים טוב דווקא כן.

קלטת 94 (2021)

אחרי הנפילה של הסרט השלישי בסדרת האנתולוגיה "קלטת וידאו" איש לא ציפה ליותר מדי אבל "קלטת 94" (V/H/S/94) הוכיח שיש עוד חיים במותג. בקטע המקשר "Holy hell" של ג'ניפר רידר, צוות ימ"מ פושט על מחסן מלא גופות שנראה כי מתו תוך צפייה בקלטות וידאו. "Storm drain" של קלואי אוקונו, עוקב אחרי כתבת שטח שמנסה לגלות מה עומד מאחורי האגדה האורבנית על איש העכברוש החי בביוב.

בקטע "The empty wake" של סיימון בארט, עובדת בבית לוויות אמונה על טקס אשכבה ריק מאדם כשהיא מתחילה לשמוע רעשים מתוך ארון המתים. הבמאי המלזי טימו טג'הג'נטו חוזר עם "The subject" כשקורבן ניסויים של מדען מטורף מנסה לשרוד פשיטה של המשטרה. הסרט הקצר האחרון "Terror" של ראיין פרוס עוקב אחרי חברי מיליציה אלימה שמנסים להוציא לפועל מתקפת טרור עם נשק מאוד לא קונבנציונלי.

מעורר השאול (2022)

אחרי סרט ראשון נהדר, אי שם בשנת 87', "מעורר השאול" (Hellraiser) רק הלך והידרדר עם כל סרט המשך. לבסוף הוחלט על אתחול של המותג, אך "מעורר השאול" גרסת 2022 יכול לשמש גם כסרט המשך ראוי למקור. הגיבורה הפעם היא ריילי שפותחת בטעות את הקופסה הפאזל ומזמנת את הסנובייטים, אותן ישויות סאדו-מזוכיסטיות אכזריות.

אלו גובים את חייו של אחיה וכעת היא מנסה להשלים את שלבי הפאזל על מנת להשיבו לחיים אך במחיר דמים כבד. בפעם הראשונה אנו רואים את התהליך לכל אורכו, אנו לחוקי המשחק ואיך ניתן לכופף אותם וגם התוצאה. נכון, הסרט עדיין לא משתווה למקור, אבל הוא כן הרבה יותר מגובש מסרטים אחרים בסדרה. נקווה שמכאן הדרך לא תוביל חזרה לשאול.