ויוה לדיווה: 5 סרטים על זמרות ששווה להכיר

טינה טרנר - "מה זה בכלל קשור לאהבה?" (1993)

"מה זה בכלל קשור לאהבה?" נחשב בזמן יציאתו לסרט מכונן שלא רק מתאר את חייה הסוערים של טינה טרנר, אלא גם מתעמק בנושאים אוניברסליים שהמעיטו בהצגתן באותה עת כמו העצמה נשית וחוסן אישי נשי. בסרט בבימויו של בריאן גיבסון, מככבים אנג'לה באסט בתפקיד טינה טרנר ולורנס פישבורן בתפקיד אייק טרנר, אשר מציגים את המהות הגולמית של מערכת היחסים הסוערת ביניהם ואת המסע של טינה לגילוי עצמי.

בבסיסו, הסרט עוסק בחייה ובמסעה הטרנספורמטיבי של אנה מיי בולוק, מראשית דרכה כנערה פשוטה ועד הפיכתה לטינה טרנר האגדית. הסרט לא חוסך בפרטים שמתארים את מערכת היחסים הפוגענית שספגה מבעלה ובן זוגה המוזיקלי, אייק טרנר. באמצעות ההופעה העוצמתית של באסט, הצופים עדים למחיר הרגשי והפיזי של אלימות במשפחה, ומקבלים הצצה לנושא שלעיתים קרובות אפוף בשתיקה.

הנחישות הבלתי מעורערת של טינה טרנר להשתחרר מכבלי ההתעללות עד לסלילת דרכה המוזיקלית עודנה מהדהדת בקרב קהלים ברחבי העולם. הקאמבק האייקוני שלה עם יציאת האלבום "Private Dancer" מסמל לא רק את תחייתה המוזיקלית אלא גם את הניצחון שלה על הקשיים שחוותה. עם יציאתו של הסרט, הוא הציע בזמנו פרשנות עם נקודות מבט חדשניות על אהבה ומורכבותה וזאת למרות האירוניה שבכותרת הסרט לגבי הרלוונטיות של אהבה אל מול ההתעללות האכזרית שספגה. מעבר לנרטיב שלו, "מה זה בכלל קשור לאהבה?" שזור במיטב להיטיה הגדולים כמו "Proud Mary" והשיר שהסרט נושא את שמו.

סלינה – "סלינה" (1997)

"סלינה" הוא סרט המבוסס על סנסציית המוזיקה האהובה סלינה קינטנייה-פרס. הסרט בבימויו של גרגורי נאוה ובכיכובה של ג'ניפר לופז בתפקיד הראשי, מתעד את עלייתה המטאורית של סלינה לתהילה, השפעתה התרבותית והאובדן הטרגי שזעזע את עולם המוזיקה. הסרט מציג את התשוקה הבלתי מעורערת של סלינה למוזיקה מגיל צעיר, את הדינמיקה המשפחתית התומכת שלה ואת האתגרים שניצבו בפניה כאומנית מקסיקנית-אמריקאית המנווטת בתעשיית המוזיקה.

גילומה של סלינה על ידי ג'ניפר לופז כבש את הקהל באותנטיות בזכות ההופעות הכובשות שלה על הבמה והאינטראקציות החביבות שלה עם משפחתה. לופז מגלמת את רוחה של סלינה בחן ובכריזמה, תפקיד שזיכה אותה בשבחי הביקורת וחיזק את מעמדה ככישרון רב-גוני. באופן טרגי, חייה של סלינה נקטעו בגיל 23, עם הירצחה על ידי יולנדה סלדיבר, נשיאת מועדון המעריצים של הזמרת. הסרט מפאר את התרבות הלטינית ועוקב אחר דרך הייצוג התקשורתי שלה. הוא מתהדר בפסקול שעושה כבוד לקטלוג המוזיקה האייקוני של סלינה, מלהיטים מדבקים כמו Bidi Bidi Bom Bom"" ועד לבלדות מלאות נשמה כמו "Dreaming of You". הסרט עושה כבוד רב לסלינה כמי שמייצגת אישיות פורצת דרך ששברה מחסומים והעניקה השראה לדורות של אמנים לטיניים לאמץ את המורשת שלהם ולרדוף אחר חלומותיהם.

אדית פיאף – "החיים בוורוד" (2007)

"החיים בוורוד" הוא יצירת מופת קולנועית שמתעמקת בחייה הסוערים ובכישרון יוצא הדופן של הזמרת הצרפתייה האגדית אדית פיאף. הסרט, בבימויו של אוליבייה דהאן ובכיכובה של מריון קוטיאר בהופעה בלתי נשכחת, משרטט דיוקן מהפנט על זריחתה של פיאף למעמדה ככוכבת, אל מול הצגת מאבקיה האישיים. באמצעות מבנה נרטיבי לא ליניארי, "החיים בוורוד" שוזר יחד רגעים מרכזיים מחייה של פיאף - מההתחלה שלה ברחובות פריז ועד לעלייתה המטאורית כקול "הדרור הקטן" של המוזיקה הצרפתית.

קוטיאר נותנת לא פחות מתצוגת משחק מפעימה, יוצאת דופן וממגנטת בזכות עומק רגשי, פגיעות ותשוקה. הופעתה של קוטיאר זכתה לשבחים מקיר לקיר, כולל פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. מעבר לתצוגת המשחק המדהימה, הסרט מרקיע שחקים בזכות הוויזואליה עוצרת הנשימה והצילום שלו, המעבירים את התחושה האותנטית של רחובות פריז התוססים תוך שהוא מפנה זרקור לעולם הזוהר של עסקי המופעים של אמצע המאה ה-20. מקברטים אינטימיים לאור נרות ועד אולמות קונצרטים מפוארים, כל סצנה מעוצבת בקפידה כדי להטביע את חותמה על הקהל.

כמו כן, הסרט שזור בפסקול יפהפה להפליא שמציג את המוזיקה הנצחית של אדית פיאף. מהקלאסיקות האייקוניות כמו "Non, Je Ne Regrette Rien" ועד לבלדות האלמותיות כמו "La Vie en Rose". באמצעות המנעד העצום שלו שנע בין ניצחון וטרגדיה, אהבה ואובדן, הסרט מזמין את הקהל לחגוג את המורשת הנצחית של אחת מדמויות התרבות האייקוניות ביותר של צרפת.

אריתה פרנקלין – "ריספקט" (2021)

"ריספקט" הוא סרט ביוגרפי רב עוצמה שעושה כבוד למלכת הנשמה האגדית, אריתה פרנקלין. הסרט, בבימויה של ליזל טומי ובכיכובה של ג'ניפר הדסון בתפקיד הראשי, מתאר את המסע המדהים של פרנקלין מילדה צעירה עם חלום עד הפיכתה לאחד הקולות הגדולים ביותר בתולדות המוזיקה. העלילה חוקרת את הטראומות שחוותה פרנקלין מגיל צעיר ואת השפעותיהן ארוכות הטווח, אל מול ניצחונותיה הכבירים והפסגות אליהן הגיעה במהלך הקריירה שלה ואת ההשפעה העמוקה של המוזיקה שלה על העולם.

ג'ניפר הדסון נבחרה אישית על ידי פרנקלין עצמה למי שתשחק אותה בעודה בחיים והדסון מותירה את קהל הצופים בפה פעור, לנוכח יכולותיה הקוליות רבות העוצמה. הדסון היטיבה ללכוד את מהות הנשמה של פרנקלין באופן כה משכנע, כשהנוכחות הבימתית המחשמלת שלה מהפנטת ורגעי הפגיעות האינטימיים שלה שלא מתירים עין יבשה בקהל. הסרט שופך אור על האישה רבת הפנים שמאחורי המוזיקה ומתהדר בקול הגדול של הדסון שמבצעת כמה מלהיטיה הגדולים של פרנקלין בכישרון וחן רב, ביניהם "Respect", "Think" ו-"You Make Me Feel Like A Natural Woman". מאחורי כל שיר גדול של פרנקלין עומדת תזכורת מצמררת לחוויותיה האישיות של אם כל זמרות הנשמה הגדולות מהחיים.

ויטני יוסטון – I Wanna Dance with Somebody" (2022)

הסרט, בבימויה של סטלה מג'י ובכיכובה של נעמי אקי בתפקיד וויטני יוסטון, מציג פורטרט אינטימי ומטלטל של חייה של יוסטון, דרך הקריירה רבת הפיתולים והמאבקים הפנימיים והחיצוניים עמם התמודדה הזמרת. בבסיסו, "I Wanna Dance with Somebody" הוא מחווה ללוויטני יוסטון, האישה בעלת הקול הגדול עם הנוכחות הבימתית הממגנטת וההשפעה העצומה על תעשיית המוזיקה. מאלבום הבכורה פורץ הדרך שלה ועד ללהיטי המצעדים וההופעות המחשמלות שלה, הסרט מצליח ללכוד היטב את תמצית האומנות של יוסטון ואת החותם שהיא הותירה בעולם.

נעמי אקי מספקת הופעה נהדרת בתור יוסטון, תוך שהיא מצגיה מנעד יכולות ווקאליות מרשים. הסרט מתמקד בעיקר במאבקים הרבים עמם התמודדה הכוכבת, דרך מערכת היחסים המורכבת שלה עם תהילה, אלימות במשפחה ושאלות של זהות עצמית ומגדריות. העלילה מתעמקת בלחצי הכוכבות, האתגרים בתעשיית המוזיקה כאישה שחורה והמחיר שמתלווה להצלחה על חשבון הרווחה הנפשית והרגשית של האדם. את הסרט מלווה הפסקול האדיר של ויטני, רווי הלהיטים הגדולים והאייקונים שלה, כמו "I Will Always Love You" ועד להמנוני המצעדים המדבקים כמו "I Wanna Dance with Somebody".