חדשות סרטים

נבחרו הסרטים הישראלים לתחרות ב"דוקאביב"

שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מאת: מערכת "סרט"

פסטיבל "דוקאביב" - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, יתקיים זו השנה ה- 11 בסינמטק תל-אביב בין התאריכים 7 עד ה- 16 במאי.

השנה יתחרו 12 סרטים במסגרת התחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי. מלבד זאת יוקרנו עוד ארבעה סרטים ישראלים במסגרת "דיוקנאות גיבורי תרבות ישראליים" ושלושה סרטים ישראליים במסגרת "הקרנות ישראליות מיוחדות". סה"כ יוקרנו 19 סרטים ישראלים חדשים בבכורה במסגרת הפסטיבל.

ואלו 12 הסרטים המתחרים (תקצירי הסרטים על פי משרד יחסי הציבור של הפסטיבל):

"אחותי תקווה" בימוי: ורד ברמן, הפקה: עדנה נחום ודינה כהנוביץ'

הסרט מלווה את פרופ' יאיר טאומן מומחה לתורת המשחקים, בניסיון להתפייס עם זיכרון שאינו מרפה ממנו - הפרידה מאחותו תקווה, שביום נסיעתה לאמריקה נודע לה שהיא מאומצת. היא נולדה בליטא, הוסתרה על ידי משפחה נוצרית במלחמה, חייתה כמה שנים בישראל, אצל משפחת טאומן, הורחקה ממנה בלי להבין מדוע, ונשלחה לארה"ב, שם היא חיה עד היום בפרבר ירוק בעיר בולטימור עם פצע הקריעה והניתוק שלא הגליד עד היום.

"אמי ואני" בימוי: אורנה בן דור, הפקה: מור טרגר דלריה

כחלק מהניסיון לטפל בפצע שממשיך לדמם בינה לבין אימה בת ה-78, מחליטה הבמאית אורנה בן דור לעשות סרט על יחסיהן הקשים, אולי באמצעותו היא תוכל להתמודד עם דמותה הכה מכבידה. גם היום היא לא מסוגלת להרגיש חמלה כלפיה, ונוטרת לה על הבדידות הגדולה שחוותה במחיצתה,. היחסים בין הנשים במשפחה מתחדדים גם לאור מערכת היחסים בין הבמאית לבתה.

"האסיר" בימוי, הפקה, תסריט: אסף סודרי

בני משתחרר מהכלא בגיל שישים.

"בדרך למעלה" בימוי: שירלי ברקוביץ, הפקה: קלאודיה לוין

סיפור על בחורה שנולדה לפני 21 שנה בכפר קטן ליד בוקרשט. הוריה קראו לה אלכסנדרה, אך זמן קצר לאחר לידתה הם שלחו אותה לבית יתומים, שם קנה אותה בכסף זוג ערירי מישראל. בגיל ארבע יש לה שם חדש – לאה – שני אחים קטנים (גם הם מאומצים), וזוג הורים. לכאורה עוד משפחה בורגנית מנהרייה – אבל בשביל אלכסנדרה-לאה מדובר בגיהנום חדש ולא מוכר. היא שוב מוצאת את עצמה מוכה וכלואה. ילדה בודדה ומפוחדת החיה בצל אימא מתעללת. זהו סרט מסע שמתחיל בתחנה המרכזית בתל אביב ומרחיק עד לגדות הדנובה ברומניה בעקבות הכמיהה הנואשת של אלכסנדרה-לאה- ליהן לפתור את חידת זהותה. לצד התקווה והציפייה הולך ומתגבר החשש מפני התוצאות הלא צפויות של החיפוש, ומהסודות האפלים שעלולים להתגלות.

"בשם האם" בימוי: יפעת קידר ושרי עזוז, הפקה: עדנה קוברסקי ואלינור קוברסקי
סיפורה המדהים של דניאל, יהודייה שגדלה כמוסלמית והתגלגלה לישראל, בה התוודעה ליהדותה, כשבפני הצופה נחשף עולם נוקשה ואפל משהו של קנאות דתית ומחיצות לאומיות שפירקו משפחה, והפרידו בין דניאל לבין בנה. הסרט עוקב אחר מאמציה של דניאל להביא לארץ את הבן הגדל במרוקו כמוסלמי אצל סבתו המוסלמית, מאז נהרג אביו בתאונת דרכים.

"גוגל בייבי" בימוי והפקה: ציפי ברנד

שירות לקוחות חדש: דורון ממט הוא מפיק הריונות. הוא מציע ללקוחות שירות בו הם נשארים בבית עד שיאספו תינוק תשעה חודשים אחרי: זרעים נשלחים לארה"ב, שם הם מוחדרים לביציות שנקנו און-ליין, עשרות העוברים שנוצרו, נשלחים במיכל באמצעות פדקס להודו, ושם מוחדרים לרחמן של פונדקאיות מקומיות.

"השמצה" בימוי: יואב שמיר, הפקה: פיליפה קוברסקי, קנוט אוגריס, קרולין לת סנדי איתקוף

בחיפושיו המתמשכים אחר הישראליות בת זמננו, הבמאי יואב שמיר, מסייר ברחבי העולם בחיפוש אחר הביטוי העכשווי של השנאה העתיקה ביותר,האנטישמיות, וחוזר עם תשובות מפתיעות. הוא מתלווה לקבוצת מנהיגים אמריקאים יהודים בשליחות לבירות אירופה מטעם 'הליגה נגד השמצה', שם הם פוגשים באישי ציבור מקומיים ומזהירים אותם מפני האיום הגובר - האנטישמיות. במקביל הוא עוקב אחר קבוצת נערים ונערות במסעם למחנות ההשמדה בפולין. הדעות המוצגות בסרט שונות וחלקן אף שנויות במחלוקת, אך רק באמצעות ההבנה של התגובות השונות לאנטישמיות, נוכל להבין איך יהודים בעולם ובעיקר אנחנו, הישראלים, מגיבים לעולם סביבנו.

"החברה הכי גרועה בעולם", בימוי: רגב קונטס, הפקה: אילון רצ'קובסקי, יוסי עוזרד, גיא יקואל ונועה ליפשי

סיפורם של שלושה עובדים המתקרבים לגיל 60 בסוכנות ביטוח קטנטנה. למרות שהם אנשים רגישים, משכילים, מצחיקים ונחמדים מאוד, אין להם מושג קלוש בעסקים, והם נמצאים על סף פשיטת רגל, כמעט בכל תחום בחייהם. הסרט מתעד את ניסיון ההישרדות של החברה במהלך שנת 2008, והמשבר הכלכלי שפרץ לקראת סופה.

"כל שלישי בחמש" תסריט, בימוי, צילום עריכה והפקה: זהר ברנט

בכל יום שלישי בחמש, נפגשים שחקני תיאטרון כנפיים, כולם אנשים עם פיגור שכלי, לעבודה וחזרות על ההצגה "כפית של זהב". הסרט, שמלווה את תהליך בניית המחזה לאורך שנתיים, מתמקד בסיפורים האישיים ובחלומות של גיבוריו. מה קורה כשחבורה של אנשים עם פיגור שכלי מעלים הצגה ואיך הולכים ומיטשטשים הגבולות בין ההצגה והמציאות, בין הדמויות בהצגה לבין אישיותם של השחקנים.

"המועדון של אידה" בימוי: דלית קימור, הפקה: יעל שביט ודלית קימור

במועדון של אידה, מועדון ריקודים לקשישים בדרום תל אביב, מתקיימת תחרות ריקודים סלוניים. לתחרות מגיעים אנשים שסיפורי החיים שלהם קשים, והמועדון נותן להם מקום לשמוח ולשכוח, ולהיות שוב צעירים. אל מול פני הזיקנה ופגעיה הם מנסים לשמור על שמחת החיים, התשוקה והפנטזיה.
"סימני מתיחה" בימוי והפקה: זהר וגנר

תיעוד עצמי חושפני העוקב במשך יותר משנה אחר אמנית פרפורמנס המתעדת את חייה במועדון, בסלון, בחדר השינה ואפילו קרוב מזה. זהר וגנר, אמנית פרפורמנס, אם חד הורית בת 38, בדרכה הפרובוקטיבית, היא מתערטלת במלוא מובן המילה, ויוצאת לבדוק את מיניותה, עם או בלי סימני מתיחה.

"קרוב-רחוק" בימוי: עמיקם גולדמן, הפקה: יואב רועה ואורית זמיר

בני אדם רבים, לרוב אזרחי המדינות המתפתחות, נאלצים להרחיק אל מעבר לים, למדינות זרות, על מנת לפרנס את עצמם ואת בני משפחתם. המחיר הכבד ביותר, מעבר לקושי להיות זר, מעבר לעבודה הקשה – השחורה, הוא המחיר הנפשי הכבד של המרחק הפיזי מהקרובים. רך שיחות טלפון בין מהגרי עבודה לבין אהוביהם אשר הותירו מעבר לים, נפרשות מערכות היחסים הקרובות-רחוקות, שבהן מאבקים לשמר את האינטימיות, את הזוגיות וההורות במצבים כמעט בלתי אפשריים.

סרטים במסגרת "דיוקנאות של גיבורי תרבות ישראליים"

"געגועים לאבא" בימוי והפקה: יאיר אלעזר

מסע של הבמאי בעקבות אביו, רב אלוף דוד אלעזר. שלושים שנה אחרי מותו הוא מנסה להתמודד עם נטישתו של האב.לראשונה כשבחר להקדיש את חייו לצה"ל על חשבון המשפחה, ואחר כך כשהותיר אותי יתום בגיל 10. במהלך הסרט הוא מגלה שאצל אבא לא התקיימו שתי הישויות שדמיין. שכן חייו הצבאיים היו חייו. מסלול של עלייה מטאורית, שבסופו נפילה מכאיבה. בחדר העריכההוא מצליח להקים אותו לתחיה, להשלים עם הבחירה שעשה, ולהבין טוב יותר את עצמו.

"יבי" בימוי: צבי שיסל, הפקה: פנחס בן יהודה וצבי שיסל.

יבי, טרובדור כחול-לבן, משורר ואנארכיסט שחייו שזורים בתולדות המדינה. למרות שהיה מוקף חברים, יבי טישטש כל עקבות לחיים אישיים וגם הקרובים בחבריו לא ידעו היכן התגורר. הסרט מנסה לשפוך אור על אחת הדמויות הצבעוניות, המרתקות והמסתוריות ביותר שחיו ופעלו בתל-אביב באמצעות רבים מחבריו בהם: טופול, אורי אבנרי, נתן זך, קדישמן, איתן הבר, יעקב אגמון, אורי ליפשיץ, שמוליק קראוס ועוד). כולם היו שותפים יחד עם יבי להתהוותה של ה"תל-אביביות" כתרבות, ולחיי הבוהמה התל-אביבית.

"עמוס עוז - היישר לתוך השמש הקיצית" בימוי: יונתן ומאשה צור, הפקה: יונתן ומאשה צור, פיליפה קוברסקי

דיוקן של עמוס עוז, של החברה בה הוא חי ושל הקשר ביניהם, בעקבות הרומן האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך". הסרט מתחקה אחר רבדים שונים בדמותו של הסופר - הספרותי, הפוליטי, הביוגרפי הפילוסופי - כשהעיקרון המנחה הוא המתח בין המרחב הפרטי למרחב הקולקטיבי בחייו ובחברה הישראלית.

"הצינור של הנשמה" בימוי והפקה: שמואל קלדרון

גיורא פיידמן הוא נגן הכלייזמר מהבולטים בתחומו בקנה מידה בינלאומי כפרפורמר וכיוצר ופורץ דרך, המשלב מוסיקת כלייזמרים עם מוסיקה קלאסית ומוזיקת ג'אז ואשר זכה לאורך עשרות שנות פעילותו להגיע להשגים יוצאי דופן בטיפוח המוזיקה היהודית.הסרט מתעד מופעים וקטעי מוזיקה נדירים ופותח צהר לצופה להכיר אולי בפעם הראשונה את
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Only the Brave1רק האמיציםציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub2מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
American Assassin3מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
Scaffolding5פיגומיםציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 4.2
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט