ידעתי שלא יתנו לי את פרס אופיר, יש לי מספיק פסלונים

רגע לפני שהתחילו הצילומים לסרטו החדש של שמי זרחין "השתיקה", עברה הכוכבת הראשית לבנה פינקלשטיין ניתוח לב. "הייתי אצל הקרדיולוג והוא שלח אותי לבדיקה שגרתית. במהלך הבדיקה לא הרגשתי טוב. מיד הכניסו אותי לחדר טיפולים של הרופא. אני שומעת אותו עושה לי א.ק.ג ומזמין אמבולנס. עשו לי שני מעקפים. עברתי שיקום ועד היום אני בשיקום. היה לי המון מזל שזה קרה כשהייתי שם", היא מספרת. זרחין דחה את הצילומים במיוחד עבורה בחודשיים וכשהגיע מועד הפרמיירה ישבו בקהל המנתחים שהצילו את חייה. "אמרתי להם לפני הניתוח: 'אני צריכה להיות חזקה ובריאה – תתקנו לי את הלב ואני אזמין אתכם לפרמיירה', והם באמת הגיעו. מבחינתי, ב-26 לאוקטובר חגגתי שנתיים להולדתי מחדש", היא מספרת.

פינקלשטיין, שציינה לאחרונה 75 שנים, נחשבת לאחת השחקניות הטובות והמוערכות בארץ. היא הופיעה בתאטרון ("שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתאטרון הבימה), בטלוויזיה ("טירונות", קופה ראשית") ובסרטי קולנוע ("אני אוהב אותך רוזה", "מיתה טובה") ואף זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "סיפור גדול". למרות שלל התפקידים שגילמה, אחד התפקידים היותר זכורים לה בקריירה הוא תפקידה כאמו המוכה של גידי (יפתח קליין) בסדרה "טירונות". "עד אז לא כל כך דיברו על נשים מוכות. פתאום זה פרץ כמו הר געש והתחילו לדבר על זה וקמו עמותות. אני שמחה וזה הרגיש כמו שליחות", היא אומרת.

השחקנית הוותיקה נולדה בבולגריה ובגיל תשעה חודשים עלתה לארץ וגדלה ביפו. את חיבתה לבמה גילתה כבר בגיל שנתיים. "לקחו אותי לאופרות כל מוצאי שבת. הייתי יושבת על הרגליים של ההורים שלי ומסתכלת וזה היה מדהים. מאז ידעתי שאני רוצה להיות על הבמה", היא מספרת. כבר בבית ספר עממי התחילה לשחק, לאחר מכן למדה בבית הספר למשחק "בית צבי" ובזמן גיוסה לצבא שיחקה בסרטו של מנחם גולן, "מרגו שלי".

בצבא שירתה פינקלשטיין כנחל"אית ולדבריה היא התחילה את תאטרון צה"ל. "הלכתי לאחראי על התרבות בצה"ל ואמרתי לו 'בוא נעשה תאטרון'. הוא הסכים והכנתי הצגה עם אמנון מסקין וואן שואו – אני לבד על הבמה. הייתה לי מזוודה קטנה והייתי נוסעת באוטובוס עד מקום מסוים ושם היה מחכה לי קומנדקר שלקח אותי לעמדות בפנים", היא נזכרת. הסיבה לראיון בינינו היא עלייתו לאקרנים של הסרט "השתיקה", בו מגלמת לבנה את שרה, אמו של אביהו (מוריס כהן, "אבינו"), עיתונאי בוטה, שגוזרת על עצמה שתיקה וגם את דודתו הלא פחות בוטה, לילי. במקביל תלמידו של אביהו, אביב (אושרי כהן), מחליט להתמודד לראשות הממשלה מבלי לקיים ראיונות בתקשורת על מצעו הפוליטי. "אני מאוד אוהבת את שרה ומאוד התחברתי אליה. היא אישה שעברה הרבה בחיים".

למרות שלכאורה אין לה טקסט ללמוד בעל פה – חלומו של כל שחקן, היא למדה את השורות של שאר השחקנים. "הייתי צריכה לדעת כל כך טוב את מה שהם אומרים. זה לא פשוט לגלם אחת ששותקת אבל יכולה לדבר", היא מציינת. את החיבור לדמותה של שרה השתקנית עשתה פינקלשטיין דרך המחשבות שחולפות בראשה. "אני משחקת דרך המחשבה של הדמות שאני עושה. ברגע שאני חושבת אותה אז אני לא צריכה לעשות הרבה, אני באמת חושבת אותה".

זוהי הפעם הרביעית שלבנה עובדת עם התסריטאי והבמאי שמי זרחין, לאחר "המילים הטובות" "העולם מצחיק" ו"אביבה אהובתי", והיא מאחלת לעצמה לעבוד איתו שוב: "הלוואי ונגיע לראיון ותגידי 'פעם עשירית". הוא כתב את התסריט לסרט לפני 14 שנה, והתפקידים שהיא מגלמת סרט נכתבו על ידו במיוחד עבורה.

איך היו הצילומים בזמן הקורונה?

"לא פשוט. היינו בקפסולות עם מסכות לפי צבעים ותפקידים. והיינו בצוות מינימלי. רק מי שצריך להצטלם – הבמאי, הצלם וזהו. קודם מסדרים את התאורה, אחר כך אנחנו נכנסים ויוצאים. חתיכת עבודה".

על מוריס כהן שמגלם את בנה בסרט יש לה רק מחמאות: "מוריס מאוד התפתח בשנים האחרונות – הוא פשוט שחקן נפלא. שיחקתי איתו בזמנו בסרט קצר, גם אז את אמו"; וכך גם על אושרי כהן: "עבדתי איתו בתאטרון 'בית ליסין' כשהוא היה ילד בהצגה 'מבזק חדשות'. הוא מאוד התפתח ועושה פה תפקיד וואו!".

לא התאכזבת שלא קיבלת את פרס האופיר?

"שמחתי בשביל ריטה (שוקרון) שזכתה. סרט נחמד 'קריוקי' והצטערתי מאוד שאנשי אקדמיה לא באו מספיק לראות את הסרט שלנו. הייתי בכל ההקרנות מלבד אחת וזה לא היה מלא. אם הייתה לי אכזבה? ידעתי שלא יתנו לי. הייתה לי תחושה כי לא באו כל כך הרבה חברי אקדמיה להקרנות. ודווקא אלה שכן באו אמרו לי 'וואו'. פעם מקבלים ופעם לא מקבלים. יש לי הרבה פסלים".

[*]

למרות שמדובר בסרט בדיוני שנכתב לפני 14 שנים, ישנה בסרט אמירה פוליטית: "הוא כתב את זה מזמן, אז אין קשר לביבי או מישהו אחר. אבל כבר ראינו במציאות שלנו שכל מה שאתה חושב יכול לקרות", היא אומרת. ואפרופו פוליטיקה, לאור תוצאות הבחירות אחרונות, לבנה חושבת ש"העם אמר את דברו. אני קצת מפחדת ודואגת שרק יהיה טוב ושלא יכפו עלינו לעשות דברים. אני חילונית אבל אולי ביבי ישמור עלינו. אני באמת לא יודעת מה יהיה".

בנוסף לעיסוקה כשחקנית, הוסיפה לבנה עוד עיסוק: פיסול. "אבא שלי היה צייר ואף פעם לא נגעתי בזה. ואז אבי נפטר ופתאום בני ברבש ("טירונות") פונה אליי ואומר שיש לו תפקיד שהוא כותב בשבילי: פסלת. למחרת התחלתי להתעסק בזה. חשבתי שעד שהוא יכתוב, זה ייקח שנים. בינתיים אעבוד כדי לראות איך זה והתאהבתי בזה. בסוף לא עשינו את הסרט אבל יש לי פסלים במוזאונים ברחבי הארץ", היא מציינת בגאווה.

ממש לאחרונה היא סיימה להצטלם לסדרה הקומית "שגרירות" בו היא מגלמת את אמו של איציק כהן. "פעם הייתי אימא שלו בסרט 'סיפור גדול' ועכשיו הוא רזה הרבה. גם אני רזיתי. הצטמצמתי – כבר 15 שנה אני ככה", היא מוסיפה. פינקלשטיין מעוניינת לעבוד בעתיד עם שמי זרחין, "שתמיד ייקח אותי לכל סרט שלו", שרון מימון ("סיפור גדול") וגם עם ארז תדמור ("בחורים טובים") – "במאים שהתחילו צעירים מאוד ויש להם ניסיון". למרות החוויה הטראומתית שעברה, היא ממשיכה בשגרת חייה ורואה עצמה ממשיכה לשחק עוד שנים רבות: "לא עשיתי ניתוחים בפנים. אמרתי שכך אני אהיה היחידה שאראה זקנה, ואז ילהקו אותי".