פרויקט סרטי השנה 2022: הסרטים הכי טובים שלא הופצו בקולנוע

1. פינוקיו (הבחירה של לירן שטרית, אור טילינגר ודניאל עמיר)

הגרסה של גיירמו דל טורו (ולא זו המאכזבת של רוברט זמקיס שעלתה בדיסני+) לסיפור האלמותי על ילד העץ שרוצה להיות ילד אמיתי היא משל יוצא דופן ומרהיב ויזואלית על יחסים פגומים בין אבות לבנים, מסר אנטי מלחמתי ואנטי פשיסטי, והרהור על מהות החיים והמוות.

"בעודו נמנע ממחזור של אלמנטים מגרסאות קודמות ומגביר את הנטיות הקודרות של הסיפור המקורי, הבמאי המקסיקני הופך את הגרסה שלו ל'פינוקיו' לפרויקט פרסונלי, מרגש, חדשני ושאפתני שיניע אתכם יותר משחשבתם". (דניאל עמיר)

"מניפסט חסר מעצורים למבוגרים על עולם מושחת, רעיל וחשוך ורחוק שנות אור מהקסם של דיסני שהורגלנו אליו ברבות השנים. כל פריים בסרט עוצר נשימה, וכל שורת טקסט היא פואטית ומרגשת. זהו סרטו הטוב ביותר של דל טורו והיצירה הנועזת ביותר שלו". (אור טילינגר)

2. סרט בנות (הבחירה של ליטן לשינר ואור פז)

"המועמד הפיני לאוסקר הוא הסרט היחיד בתקופה האחרונה שמדבר לבני נוער בגובה העיניים. בסרט מרגש וצבעוני מצליחה הבמאית אלי האפסלו ללכוד את הרגעים הקטנים והמיוחדים של תקופת ההתבגרות". (ליטן לשינר)

"למרות שהרבה מקסמו נשען מהכריזמה והכימיה בין שלוש השחקניות, זהו תסריטה של האפסלו שמצליח להיכנס אל תוך הלך רוחן, מחשבותיהן, ציפיותיהן ותסכולן של כל אחת מהשלוש הכתובות להפליא". (אור פז)

2. ברבריאן (הבחירה של אלעד שלו ובועז ארמוני)

"סרט אימה קטן ולא יומרני במיוחד אבל עם המון אהבה ורספקט לסוגה, מצליח להפתיע בז׳אנר שכבר לא קל להפתיע בו". (בועז ארמוני)

"מי היה מאמין שדווקא מדיסני+ יגיע סרט האימה הממזרי, מבריק, מהנה, עתיר בטוויסטים לא צפויים עם תסריט מתוחכם ועריכה משובחת שיוצרים ממתק מדמם שכיף כל כך לצפות בו" (אלעד שלו)

בחירות נוספות של מדרגי המצעד

המפנה - "סרט מופלא, על חברות בין שני גברים שנולדת מכורח נסיבות לא אפשריות. כבר לא מייצרים סרטים כאלה יותר". (רותם שרון) בלונדינית – "פורטרט מעניין של מרילין מונרו. למרות שהוא לא חף מבעיות, יש כאן משחק נהדר, מצולם להפליא וערגה לקולנוע של פעם שנציגתו הייתה דמותה הטראגית של מונרו". (אלברט גבאי)

פעם הייתי מפורסם – "סרט קטן על בחור שהיה פעם סולן של להקת בנים מצליחה, אבל ויתר על התהילה בגלל מות אחיו ומאז הוא נשמה אבודה. את ההצלה הוא יחווה דרך נער אוטיסט שמפליא לתופף. כל זה נשמע כמו עוד סרט שמאלצי וצפוי, אבל ההופעות הנפלאות בתפקידים הראשיים והלב הענק שפועם בסרט הזה, הופכים אותו למרגש וראוי מאוד לצפייה". (יעל מאורר)

טאר המנצחת – "תצוגת תכלית של כתיבה, בימוי ומשחק בסרט המפרק מחדש את מהות האמנות והאמנית ומעלה שורה של שאלות לגבי התרבות בימינו, בעבר ובעתיד תוך שהוא מותיר את מלאכת הפרשנות לקהל ולא מציע תשובה חד משמעית. סרט שמראה עד כמה הקולנוע יכול להיות אינטלקטואלי, אקטואלי ובמקביל גם סוחף ולא מוגבל לפרשנות מצומצמת". (עופר ליברגל)

טורי ולוקיטה - "אחרי שני סרטים קצת פחות מהותיים, האחים דארדן חוזרים בשיא כוחם. גיבוריהם הפעם הם ילד ונערה מאפריקה שהגיעו לבלגיה בחיפוש אחר חיים נסבלים. הם מתחזים לאחים כדי שלוקיטה תוכל לקבל מסמכי שהייה, וגם משום שאין להם אף אחד אחר בעולם. יחדיו הם מתפרנסים מעבודות שליחות – של פיצה ושל סמים. את המעט שהיא מרוויחה לוקיטה שולחת לאמה באפריקה. אבל יש אנשים אחרים שרוצים את כל מה שאפשר לקחת ממנה, וכשהשניים מופרדים זה מזה הסרט הופך לדרמת מתח מהפכת קרביים. אין כמו המיומנות של האחים הבלגים בשזירת תכנים חברתיים והומניסטיים לתוך נרטיב מהודק ומותח. חוויית הצפייה בסרט כה עזה, שלפעמים קשה לנשום, ושני השחקנים הצעירים והנהדרים חודרים ללב". (יעל שוב)

אי.אה - "משל נפלא על הקיום האנושי בכיכובו של חמור. קולנוע המשלב ריאליזם עם סוריאליזם בצורה מדהימה". (רון פוגל)

ברוקר – "סרט מיוחד של הירוקאזו קורה אדה על הורות, שמפרק את המושג למרכיבים שונים של הורות ביולוגית, הורות נסיבתית, הורות נצלנית/אנוכית, הורות מאמצת ומציב שאלות חדשות ביחסים המורכבים בין הורה לילד, באמצעות סרט מסע בו כל הדמויות מנסות להיפטר מתינוק או להשיגו, או לאפשר את פעולת מכירתו – כל דמות ממניעים שונים. סרט מאד עכשווי ואקטואלי, שמהדהד סרטי הורות אייקוניים כמו 'הנער' של צ'פלין ו'גונבי האופניים' של דה סיקה" (ענר פרמינגר).

רוחות אינישרין – "הסרט הכי טוב של מקדונה, התפקיד הכי טוב של קולין פארל. מצחיק, אכזרי, מרגש ואני לא מפסיק לחשוב עליו". (אסף פולונסקי)

Confess, Fletch – "נחמד, משעשע, קליל, ג'ון האם בתפקיד הראשי של בלש ושמו פלטש (שהופיע בסדרה של ספרים), עם אחד הקטעים המצחיקים של השנה (במטבח של שכנה), לא סרט מדהים אבל אשמח שיעשו לו סרטי המשך". (יונתן דורון)

השחייניות - "סרט עוצמתי המבוסס על סיפור אמיתי על אחיות שנמלטו מסוריה הבוערת כדי לייצג את ארצן באולימפיאדה, עם שחקניות נהדרות ומרגשות. הצילומים צבעוניים ומיוחדים, בהם פריים בלתי נשכח של אינספור חליפות הצלה של פליטים הצובעות חוף יווני. סרט ייחודי על הישרדות מעוררת השראה". (נמרוד שובל)

Apollo 10 1/2: A space age childhood – "סרט אנימציה מקסים שמצליח ללכוד בתוכו, כמו בקפסולת זמן, תקופה ומאורע היסטורי עבור המין האנושי מנקודת מבטו של ילד". (הלמינה גרופר)

הכפתן הכחול - "סיפור מרתק על צורות האהבה הרבות, המתרחש בקהילה מרוקאית מסורתית". (חנה בראון)

הבית שלנו- "סרט עדין ומפוקח על משבר האקלים וספציפית יותר על הגירת אקלים, נושא שהקולנוע עדיין לא עוסק בו מספיק וכזה שצפוי להפוך למרכזי יותר בחיים של כולנו. הבמאי מצליח בחוכמה לספר כאן סיפור משפחתי נהדר, שהופך לדיון דורי מרתק על ההתמודדות עם אותו משבר אקלים כשמצד אחד הקשיש, שלא מוכן לשמוע על עזיבת המקום שבו הוא חי כל חייו, ומצד שני נכדו, שמסביר לסבו ולנו שהעולם כבר לא נראה אותו הדבר". (זוהר צלח)

ג'ולינד - בצדק רב זכה הסרט בפרס חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים" ובפרס הדקל הקווירי בפסטיבל קאן 2022. במרכז סרט הביכורים המרשים של סאים סאדיק ניצבת משפחה פקיסטנית מסורתית המתעמתת עם קונפליקט לא שגרתי, כאשר בנם מתחיל להופיע במופע מחול עממי עם רקדנית טרנסג'נדרית. התוצאה הוא קולנוע מסחרר חושים, שהוא סיפור מר-מתוק על תשוקה מודחקת, אהבה בלתי אפשרית והשאיפה להגשמה עצמית. (יאיר הוכנר)

הזייפן - "סרט נפלא ומרגש אודות סיפורו האמיתי של ניצול השואה, סיומה שונהאוס. הבמאית מגי פרן (שגם כתבה את התסריט) מביימת אותו בצורה קצבית, מותחת, ללא רגע דל עם אמפתיה רבה כלפיו. לואי הופמן הנאה שמגלם את שונהאוס הוא הברקה ליהוקית". (מיכל ליבר רונן)

לכל כתבות פרויקט סרטי השנה >> לחצו כאן