אני כבר ילד אמיתי: הגרסאות המוצלחות לסרטי פינוקיו

פינוקיו (1940)

"פינוקיו" של דיסני הוא קלאסיקה על זמנית שממשיכה להקסים את הקהל בכל הגילאים עם הסיפור מחמם הלב שלו, הדמויות הבלתי נשכחות והאנימציה המהממת. סרט האנימציה הקסום שיצא לאקרנים ב-1940, הפך לנקודה מרכזית בהיסטוריה של האנימציה. עלילת הסרט מתרכזת בסיפור תחייתה של בובת העץ שקמה לחיים בזכות קסמה של הפיה הכחולה, לאחר שג'פטו הנגר המזדקן מביע משאלה אל כוכב המשאלות. כשפינוקיו מתעורר לחיים הוא חולם להפוך לילד אמיתי.

הסרט לוקח את הצופים למסע קסום מלא בשיעורי מוסר, הרפתקאות וכוחה של ידידות. דמותו של פינוקיו עצמו חביבה כשהוא מנווט בעולם מלא בפיתויים, ולומד לקחי חיים יקרי ערך לאורך הדרך. אחד המאפיינים הבולטים של 'פינוקיו' הוא האנימציה עוצרת הנשימה שלו. האנימטורים של דיסני השיגו רמת פירוט ואומנות שהייתה פורצת דרך לתקופתה וממשיכה להרשים גם היום. הסצנות התת-ימיות ראויות לציון במיוחד בזכות היופי והחדשנות שלהן.

הדמויות כוללות את ג'ימיני הצרצר החכם והחביב, סטרומבולי המרושע והפיה הכחולה המהפנטת ביופייה. אלה מוסיפים עומק וקסם לנרטיב. המוזיקה של הסרט, כוללת שירים בלתי נשכחים כמו "When You Wish Upon a Star", הפכה לאייקונית בפני עצמה. "פינוקיו" גם לא נרתע מלהתייחס לנושאים חשובים, כמו ההשלכות של השקר וחשיבות הבחירות המוסריות. אלמנטים אלו מעניקים לסרט עומק הפונה גם לילדים וגם למבוגרים. זוהי יצירת מופת אמיתית שעומדת במבחן הזמן וצפייה חובה עבור כל מי שמעריך את הקסם של האנימציה הקלאסית של דיסני ואת הכוח של האמונה בחלומות שלו. בשנת 2022 הסרט זכה לגרסה מחודשת המשלבת בין אנימציית תלת ממד לשחקנים חיים (טום הנקס בדמות ג'פטו) שעלתה ישירות לשירות הסטרימינג של דיסני.

הרפתקאות פינוקיו (1996)

סרט פנטזיה משנת 1996 בבימויו של סטיב בארון, המבוסס על הרומן הקלאסי מאת קרלו קולודי. עיבוד זה מציע תצפית ייחודית ומלאת דמיון על הסיפור האהוב על מסע של בובת עץ להפוך לנער אמיתי. על רקע מקסים, דמוי ספר סיפורים, הסרט מציג לנו את פינוקיו, בגילומו של ג'ונתן טיילור תומאס שמביא אנרגיה צעירה לדמות, ומרטין לנדאו אשר נותן הופעה בלתי נשכחת בתור ג'פטו. אחד המאפיינים הבולטים של הסרט הוא השימוש שלו באפקטים הייחודים בשילוב מריונטות על מנת לשוות לסרט מראה מציאותי בו דמותו של פינוקיו קמה לתחייה.

עבודת הבובות נעשתה באמצעות אנשים מבית מדרשו של ג'ים הנסון (יוצר החבובות), בוצעה במיומנות ומוסיפה איכות מוחשית לסרט. השילוב של לייב-אקשן ובובות יוצר סגנון ויזואלי ייחודי. הסיפור נשאר נאמן לנרטיב המקורי של קולודי, כאשר פינוקיו יוצא לסדרה של הרפתקאות לא נעימות ולומד לקחים חשובים בחייו. התלבושות והתפאורה של הסרט תורמים לאווירה האגדית שלו ומטמיעים את הצופים בעולם של פלא וקסם. אינטליגנציה מלאכותית (2001)

A.I בבימויו של סטיבן ספילברג הוא סרט מדע בדיוני מעורר מחשבה ומהמם מבחינה ויזואלית, החוקר את גבולות הבינה המלאכותית ואת מהות האנושות. העלילה העתידנית מהווה עיבוד לאגדה "הרפתקאותיו של פינוקיו" ומתרחשת בעתיד שבו שוכנים בעולמנו אנדרואידים לצד בני אדם בשר ודם. האנדרואידים ניחנים באינטליגנציה ברמה אנושית, אולם אינם ניחנים ברגשות. גיבור הסרט, דייוויד, המגולם בצורה מבריקה על ידי היילי ג'ואל אוסמנט, הוא אבטיפוס של אנדרואיד דמוי ילד בן עשר, שפותח עם יכולת לחוש ולהביע רגשות. דייוויד מצטרף למשפחה שבנה שרוי בתרדמת בגלל מחלה קשה. דייוויד חי כבן משפחה ואם המשפחה נקשרת אליו. לאחר שהבן מחלים ממחלתו ומתעורר מהתרדמת, מתחרים דייוויד והבן האמיתי על אהבת אימם.

אחרי שדייוויד כמעט גורם לטביעתו של הבן האמיתי, מחליט האב להשיבו למפעל שבו יוצר. האם, מחשש שדייוויד יפורק, משחררת אותו לחופשי ביער. דייוויד יוצא למסע נואש בתקווה להפוך לילד אמיתי, כדי שיוכל לשוב ולזכות באהבת אמו. מסעו להפוך ל"אמיתי" והמסע שלו אחר אהבת אמו האנושית נוגע ללב ושובר לב כאחד. הקסם המופלא של ספילברג טמון ביכולתו לעורר הזדהות אמיתית לדיוויד, למרות אופיו המלאכותי. הסרט מעלה שאלות עמוקות על אהבה, תודעה וההשלכות האתיות של יצירת יצורים חיים.

מבחינה ויזואלית, הסרט היה פורץ דרך בזכות אפקטים מיוחדים שובי לב וצילום מדהים שמעביר את הקהל לעולם עתידני מלא בפליאה וסכנה כאחד. האנדרואידים והנופים העתידניים מתעוררים לחיים עם תשומת לב מדהימה לפרטים. בימים אלה בהם הבינה המלאכותית פורצת גבולות, ניתן לראות כמה הסרט הקדים את זמנו כשחקר בדיוק את המורכבות האתית והרגשית של בינה מלאכותית.

פינוקיו (2012)

הסרט בבימויו של אנצו ד'אלו זכה לכבוד כשהוקרן בפסטיבל ונציה ב-2012 ונודע בזכות עיבוד יפהפה בטכניקת דו-ממד לרומן הקלאסי. אחד המאפיינים הבולטים של העיבוד הזה היא העובדה שהוא נעשה ביד אמן וכמעט ללא שימוש במחשב. הצוות של אנזו ד'אלו יצר עולם שובה לב מבחינה ויזואלית, מלא בצבעים מרהיבים ובנופים מלאי דמיון, המביא לחיים את הקסם והפלא של הסיפור המקורי. עיצוב הדמויות נוצר בסטייל ייחודי, כאשר פניו האקספרסיביות של פינוקיו ועיניו הטובות של ג'פטו מוסיפים עומק לדמויות.

צוות השחקנים מונה את ג'וני אורלנדו בתור פינוקיו ודני דה ויטו בתור השועל הערמומי. הפרטיטורה המוזיקלית משלימה את הסיפור, ומוסיפה עומק רגשי לרגעי מפתח בו. הסרט מקפיד לשמור על ערכי הרומן של קולודי בהם מוסר וגילוי עצמי. אמנם העיבוד הזה אולי לא זוכה להכרה רחבה כמו כמה מהגרסאות של דיסני לסיפור, אבל הוא מציע תפיסה רעננה ונאמנה של פינוקיו.

פינוקיו (2019)

18 שנה אחרי הניסיון הכושל של רוברטו בניני לביים גרסת לייב-אקשן בכיכובו כבובת העץ שקמה לחיים, חוזר הבמאי מתאו גארונה ("גומורה", "דוגמן") לסיפור הילדים הנודע, כשהפעם בניני מככב בתפקיד סבא ג'פטו. למרבה השמחה, התוצאה טובה בהרבה מזו של בניני.

גארונה לא משתמש ב-CGI ומרבית הדמויות בסרט מוצגות באמצעות תחפושות ואיפור ביזאריים שמכניסים אותנו לעולם הגרוטסקי והאפל של האגדה. פינוקיו בורח מסבא ג'פטו ויוצא למסע שבו יפגוש שועל וחתול חמדנים (הידועים בגרסה הישראלית כשמשון ויובב), פייה טובת לב, צרצר מדבר ועוד דמויות שונות ומשונות שיובילו אותו לפתח מצפון, להתמיד בלמידה ולצמוח כאדם על מנת שיוכל להפוך לילד אמיתי. זהו סרט מרשים מאוד מבחינת העיצוב האמנותי שלו, וגם אם מרכיבי האגדה נדמים לפעמים כתלושים וחסרי פשר, הוא בהחלט שווה צפייה ואפילו היה מועמד לשני פרסי אוסקר.

גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו (2022)

סרטו של גיירמו דל טורו מציג סיפור אנימציה עשיר עם צוות שחקנים מרשים הכוללים את יואן מקגרגור, קייט בלאנשט, דיוויד בראדלי, טילדה סווינטון, ג'ון טורטורו וכריסטוף וולץ כשלתפקיד פינוקיו נבחר גרגורי מאן הנפלא. העיבוד המחודש לפינוקיו בגרסת הסטופ-מושן מלווה בשירים ומוזיקה של אלכסנדר דספלאט התואמים את רוחו של הסרט. בשונה מגרסאות עבר, דל טורו מתמקד בסיפור אפל וקודר יותר מקודמיו. ג'פטו (בראדלי) הוא איש מבוגר וחביב עם בן שהוא מעריץ, עד אשר טרגדיה פוקדת אותו ומשאירה אותו בודד ושבור לב. בצעד נואש, הוא יוצר ילד מעץ, אבל ה"ילד" הזה לא נראה כמו ילד אמיתי. אבוד בצערו, הוא מייחל לשובו של בנו הצעיר, מה שמוביל לכך שגם בגרסה זו פינוקיו זוכה לקום לתחייה.

אחד הדברים המרעננים ביותר בהתייחסותו של דל טורו לסיפור הקלאסי הזה הוא עד כמה הוא שומר על פרספקטיבות היסטוריות. סיפורי אנימציה מודרניים רבים מנסים להפוך את הסרט שלהם למסוגנן עם מקצב שירי הפופ העכשוויים באמצעות חיתוכים מהירים, אבל לא כך עם פינוקיו של דל טורו. הדמויות המוצגות במהלך הסרט הן צבעוניות ויצירתיות, ברוח סרטיו הקודמים של דל טורו. אבל גולת הכותרת של הסרט נטועה בעבודת הסטופ-מושן המופלאה.

"פינוקיו" של דל טורו הוא מניפסט חסר מעצורים למבוגרים על עולם מושחת, רעיל וחשוך ועל נזקי הפאשיזם – עולם רחוק שנות אור מהקסם הדיסנאי שהורגלנו אליו ברבות השנים. כל פריים בסרט עוצר נשימה, וכל שורת טקסט היא פואטית ומרגשת. זו היצירה הנועזת ביותר של דל טורו עליה זכה באוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר.