"שבוע ויום" מגיע למסכים בישראל לאחר סבב פסטיבלים מרשים שכולל בין היתר את פסטיבל קאן היוקרתי שם זכה לשבחים, פסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה, זכייה בארבעה פרסים מרכזיים בפסטיבל ירושלים כולל פרס הסרט הטוב ביותר וסרט הביכורים ומועמדות ל-7 פרסי אופיר.עומס ההצלחות האלו עלול להוות משא כבד ומטעה כאשר מגיע הסרט לתפוצת הקהל הרחב, מפני שבסופו של יום, "שבוע ויום", הוא לא יצירת מופת כבדת ראש, אלא סרט קטן, רגיש ואנושי, כתוב היטב, שמפלס את דרכו ללב הצופה בישירות וללא תחבולות סנטימנטליות מיותרות.
פרסומת
עלילת הסרט מתרחשת יום לאחר שאייל (שי אביבי) וויקי (יבגניה דודינה), מסיימים את השבעה על בנם היחיד רוני שהלך לעולמו ממחלת הסרטן. בעוד הם הבטיחו לעצמם שיחזרו לשגרה ולעבודה, אייל מתקשה להתמודד עם החזרה לחיים ומחליט לקחת מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח ולפתות את הבן של השכנים זולר (תומר קאפון, "פאודה") לבוא ולעזור לו לגלגל ג‘וינטים.אם העלילה נשמעת כמתכון לדרמה כבדת ראש, לא כך הדבר. הבמאי והתסריטאי אסף פולונסקי (שפיתח את התסריט בחממת בתסריטים של בית הספר לקולנוע "סם שפיגל") בסרט הבכורה שלו באורך מלא משכיל לשלב נגיעות של הומור מדוד, הומור שעובד על ניואנסים ונשען על תצוגות המשחק המצוינות של הקאסט בראשות שי אביבי בתפקידו הקולנועי הטוב ביותר עד כה, ומצליח להיות מדויק ולאזן את הצד הדרמטי והרגשי של הסיפור.
המסע אליו יוצאים אייל ושכנו זולר אינו גדול מהחיים, הוא עובר בין אנקדוטות קטנות המתוארות באופן נונשלנטי ומצליח ברגעים מסוימים לצקת מטען רגשי בעל משמעות לסרט, במיוחד בסצנה הטובה בסרט הכוללת הופעת אורח מצוינת של אורי גבריאל, המספיד את אחותו בבית הקברות. פולונסקי מיטיב לביים את הסרט כאוסף של סיפורים קצרים שמתאחדים לעלילה העוסקת בהתמודדות עם האבל אך בעיקר בהמשך החיים שאחרי.יחד עם זאת דווקא העובדה כי הסרט מתיימר להיות קטן במופגן פוגמת במקצת בחוויית הצפייה. לעיתים מורגש כאילו מדובר בסרט קצר וטוב שהוארך יתר על המידה והחוויה הכוללת, על אף שהיא כתובה ומבוימת היטב, מרגישה חסרה במקצת מבחינת ההיכרות שלנו עם הדמויות והמידה בה הסרט נותר עם הצופה עם תומו.ועדיין, בשממה הקיצית המצויה כעת, "שבוע ויום", הוא אחת הבחירות היותר טובות שמוצגות כעת בקולנוע: עם תסריט מדוד שמכבד את האינטליגנציה של הצופה, הופעות משחק משכנעות ובימוי שלא גונב את ההצגה אך מוכיח את כשרונו של הבמאי במספר סצנות מדויקות, מדובר באחד הסרטים הישראליים הטובים בשנה החולפת.
סרט פשוט ומדויק !!!
השחקנים מושלמים, הצילום נהדר, הפס-קול מצוין, הבדיחות מבדרות ורוב הדיאלוגים די מעניינים אבל התסריט והעלילה פשוטים וחסרי ייחודיות.
בקיצור, לא מיועד לכל אחד. אחד מהסרטים הישראליים האהובים עליי. כדאי לראות !!!
"צנוע ואנושי"
שבוע ויום (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות