פרקי הפתיחה של העונה החמישית הציבו בפני "פאודה" אתגר שכמעט אף סדרת טלוויזיה ישראלית לא נאלצה להתמודד איתו בעבר. כיצד חוזרים לייצר אקשן בדיוני בעולם שבו המציאות הישראלית הפכה אלימה, קיצונית ובלתי נתפסת יותר מכל תסריט. נדמה שיוצרי הסדרה, ליאור רז ואבי יששכרוף, מצאו את הדרך הנכונה. הם לא התעלמו מאירועי שבעה באוקטובר אלא הציבו את הדמויות בעולם שאחרי האסון, כשכל אחת מהן נושאת פצע אחר. דורון (ליאור רז) מתמודד עם פלאשבקים ועם תחושות אשמה, סטיב (דורון בן דוד) התרחק מחבריו וממשפחתו, ואילו אלי (יעקב זאדה דניאל) איבד את אשתו ואת ילדיו והפך מאיש מבצעים שקול לאדם שכל מה שנותר לו הוא הרצון לנקום.
ככל שהעונה התקדמה העלילה התרחבה לסיפור קונספירטיבי שבו דורון ואלי מנסים לחדור לשורות חמאס חו"ל, נשלחים למחנה אימונים בסוריה ומגלים תוכנית למגה-פיגוע בישראל. במקביל נכנסה לתמונה אן (מלאני לורן, "ממזרים חסרי כבוד"), אישה אירופאית שמערכת היחסים שלה עם מחבל נוחבה בכיר הופכת אותה לחלק מרכזי בתכנית הטרור. ליהוקה של לורן היה לאחד מהנשקים הסודיים של העונה. הנוכחות שלה מעניקה לסדרה מימד בינלאומי והיא מצליחה להביא דמות קשוחה, פגיעה וקנאית אידאולוגית. ובכל זאת, הדמות שלה לא תמיד מקבלת את העומק שהתסריט מבקש לייחס לה. היא נעה בין שותפה מסורה למעשה טרור, עוד אחת שמפתחת קשר מורכב עם דורון, ולעתים המעברים בין המצבים האלה מהירים ונוחים מדי לצורכי העלילה. גם דמותו של הנבל, סעיד (חכים ג'זירי הנהדר) סובלת מבעיה דומה. הוא מוצג כאויב מתוחכם שמצליח פעם אחר פעם להערים על מערכת הביטחון הישראלית, אך התוכנית שלו הולכת ומסתבכת עד שהיא הופכת למעין אוסף של תפניות ומהלכים שהצלחתם תלויה ביותר מדי צירופי מקרים. ובכל זאת, בתוך העלילה העמוסה הסתתר הלב האמיתי של העונה, אלי (זאדה-דניאל).
פרסומת
השינוי המשמעותי ביותר ושיא העונה כולה (ובעיניי גם של הסדרה) הגיע בפרקים 7 ו-8, שבהם הסדרה חזרה אל יום הטבח עצמו. בפרקי הבועה האלה נחשפו האירועים שהובילו למותם של חגית והילדים, ניסיונות ההימלטות מהבית, חדירת המחבלים והמאמצים של דורון, סטיב ואלי להגיע אליהם. אלה היו פרקים חריגים לא רק בתוך העונה, אלא בתוך "פאודה" כולה. במשך שנים הסדרה הציגה חדירות, חטיפות, מרדפים וקרבות ירי מנקודת מבטם של לוחמים שמכירים את השטח ויודעים כיצד להגיב. כאן נקודת המבט עברה במידה רבה אל האזרחים, אל משפחה הלכודה בבית ואל לוחמים שמגלים כי המערכת שעליה סמכו אינה קיימת ברגע שבו הם זקוקים לה.
ההחלטה לשחזר אירועים מטבח שבעה באוקטובר הייתה מסוכנת ויכלה להיתפס כמניפולטיבית, נצלנית או מוקדמת מדי. אך ברגעיה הטובים ביותר, "פאודה" נמנעה מהפיכת האירועים למופע אקשן. היא התמקדה בחוסר האונים, בזמן שחולף ובפער הבלתי נסבל בין הידיעה שמתרחש אסון לבין חוסר היכולת להגיע אליו בזמן. קשה לצפות בפרקים האלה, וקשה עוד יותר לבחון אותם רק בכלים רגילים של ביקורת טלוויזיה. חלק מהשחקנים והיוצרים לא רק גילמו דמויות שחוו את שבעה באוקטובר, אלא נשאו איתם חוויות ממשיות מהמלחמה. ליאור רז ירד בעצמו לעוטף באותה שבת, ועידן עמדי נפצע קשה במהלך שירותו בעזה.
פרק הסיום מחזיר את הסדרה אל תכנית הפיגוע ואל המרדף אחר סעיד ואן, על רקע אירועי יום הזיכרון. המטרה היא לסכל מתקפה המונית ולהגיע אל המחבלים לפני שיצליחו להוציא אותה לפועל. כצפוי, דורון ואנשיו מצליחים למנוע אסון גדול יותר, אך הניצחון רחוק מלהיות מוחלט. העימות האחרון בין דורון לאן מנסה לנסח את השאלה המוסרית הגדולה של העונה סביב "בלתי מעורבים" בסכסוך כזה, משפט שנאמר בישראל על הפלסטינים ובהחלט יכול להיות מופנה גם כלפי הישראלים. זו אמירה פרובוקטיבית שהסדרה לא בהכרח מאמצת, אך גם אינה ממהרת לסתור.
במקום תשובה היא מציגה עוד מעגל של אלימות, עוד אנשים שמצדיקים את מעשיהם באמצעות הכאב שנגרם להם ועוד נקמה שמבטיחה לייצר את הנקמה הבאה. במובן הזה, העונה מתחילה בת'אר ומסתיימת בת'אר. נקמת הדם מניעה את אלי וסאלם, את סעיד, את אן ובמידה רבה גם את דורון. כולם בטוחים שהמעשה הבא יסגור את החשבון, אולם החשבון רק תופח. נראה שלא נותר לדמויות אלא להתפלל שמעגל הדמים ייסגר בדרך שהן לא מסוגלות לייצר בעצמן.
מבחינה טלוויזיונית, לא מדובר בעונה הקוהרנטית ביותר של הסדרה. העלילה הבינלאומית מסתבכת יתר על המידה, חלק מהתפניות אינן אמינות ודמויות מסוימות נדחקות הצידה. אפילו הקשר בין מסע הנקמה האישי של אלי לבין תכנית הפיגוע הגדולה לא תמיד מרגיש טבעי. אבל ברגעיה החזקים ביותר, ובעיקר בפרקי שבעה באוקטובר ובסצנות של אלי, זו אולי העונה החשופה והמטלטלת ביותר של הסדרה. "פאודה" היא כבר לא רק סדרה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היא הפכה לסדרה על מדינה שאינה יודעת איך להפסיק להילחם, ועל אנשים שכבר לא בטוחים מי הם יהיו ביום שבו המלחמה תיגמר.
איך אפשר לכתוב ביקורת על פאקינג פאודה, סדרה מעולה, מציגה את הסכסוך כמו שהוא בלי לטשטש
שם:motekooגיל:5820/04/2017 10:01:21
8/10
סידרת מתח ישראלית. שחקנים חדשים. עלילות ותיקות ומוכרות. עשוי טוב.
ארועים לא צפויים מחזיקים את הצופה במתח עד סוף הפרק. למי שרוצה להבין , צריך ליראות מהפרק הראשון כדי להיות מחובר לשאר הפרקים, למרות שיש תקצירים קודמים. מקבל 8 בסולם motekoo .
עדיין שווה צפייה בעידן הסדרות החמודות לעת ערב.