שעה אפלה ביקורת סרט

Darkest Hour Movie Review

רון פוגל על "שעה אפלה":
"גארי אולדמן הופך קולנוע שגרתי למרתק"

סרט ארכיון שתף/י

משחק גארי אולדמן, לילי ג'יימס, בן מנדלסון, קריסטין סקוט תומאס במאי/ת ג'ו רייט

דרמה

ביקורת סרט לשעה אפלה מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

ציון המבקר

"מכובד ומרשים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

90.3% בבית

6.9% לא אצפה

2.8%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

נדמה שמעולם פינוי דנקרק לא היה כה פופולרי על המסך הגדול. סרטו של כריסטופר נולאן "דנקרק" נבחר במשאלים רבים לסרט השנה. בסרט הביוגרפי (האיום והנורא) בכיכובו של בריאן קוקס על צ'רציל שהוקרן לאחרונה בפסטיבל חיפה, מוזכר הפינוי מדנקרק ב-1941 שוב ושוב. חלפו חודשים ספורים והנה מגיעה אלינו עוד ביוגרפיה קולנועית של צ'רציל הפעם בבימוי של ג'ו רייט (שכבר עסק בדנקרק בסרטו "כפרה" בשוט בלתי נשכח של חמש דקות), ששיאה הוא ביישומו של מבצע דינמו – המבצע לפינוי החיילים מדנקרק הנצורה.ג'ו רייט הוא וירטואוז של המרחב והוויזואליה. בין אם מדובר בקירה נייטלי רוקדת כביכול לבדה עם מתיו מקפדיין ב"גאווה ודעה קדומה" או באותו שוט מפורסם ב"כפרה". המצלמה של רייט לא מפסיק לרקוד ולהתנועע ומספרת סיפור לעיתים באמצעות התמונות הרבה מעבר למילים.

על וינסטון צ'רצ'יל נעשו בעיקר ביוגרפיות טלוויזיוניות. מי שנחשב כבריטי הגדול מכולם וכזה שעמד בעוז מול האויב הנאצי הוא אייקון קלאסי לביוגרפיה – גדול מהחיים, בעל חזות דומיננטית וקול שאין לטעות בו. מדוע אם כן לא עסק בו הקולנוע כמעט עד היום? האם בגלל החשש לפגוע בפרה קדושה? האם בשל אי האמונה שאפשר לחקות את דמותו באופן משכנע?

ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון

הסרט עוסק בתקופה מרגע שצ'רציל ממונה לראש הממשלה במקום נוויל צ'מברליין ב-1940 ועד להתרחשות מבצע דינמו ב-1941. רייט מצלם את הפרלמנט הבריטי כשוק של תגרנים, רחוק מאד מהוד והדר. את ההתייפייפות שכה אופיינית לו משיג רייט באמצעות צילומים מדהימים של שמי בריטניה ובהילוכים איטיים של העוברים והשבים ברחובות לונדון.בשל העיסוק המרובה בפוליטיקה ובחיבוטי נפשו של המנהיג הבריטי הסרט היה יכול להיחשב טרחני משהו, אך מה שהופך אותו ליצירה ראויה הוא גארי אולדמן הנהדר שמצליח להפוך למול עיני הצופה לצ'רצ'יל וליצור דמות מורכבת ומרתקת. אולדמן, שהתחיל את דרכו בגילום דמויות מרדניות ואנטי ממסדיות כמו ב"סיד וננסי" והמשיך בגילום נבלים וטיפוסים אקסצנטריים כמו הרשע ב"אלמנט החמישי", התבגר והחל לשחק בסרטים מסחריים גדולים דוגמת המפקח גורדון בסרטי באטמן של נולאן.

כעת הוא מגלם את הבריטי האולטימטיבי ומצליח לחזור לימי נעוריו העליזים כשהוא משלב בדמות ניצוצות של טירוף ובלבול וסמכותיות ושמרנות מצד שני. ובהחלט יש לו סיכויים מאוד גבוהים להיות בין המועמדים לאוסקר בטקס הקרוב. עוד שחקנים נפלאים שמצטיינים בסרט הזה הם בן מנדלסון האוסטרלי, שעושה כאן תפקיד מצוין כמלך גורג' השישי וקריסטין סקוט תומס נועצת שיניה בכל בדל סצנה שנותנים לה כרעייתו של צ'רצ'יל. הסרט נוקט בחופש אמנותי ולא מקפיד להיצמד להיסטוריה. אני אישית מאוד לא אהבתי את הסצנה שבה צ'רצ'יל כביכול נוסע ברכבת התחתית ושואל את "העם הבריטי" לדעתו לגבי אפשרות של משא ומתן עם הצורר הנאצי. סצנה שהיא כולה המצאה תסריטאית שאין לה קשר עם המציאות. אולם רייט תמיד נוטה לכיוון של ערבוב המציאות עם הבדיה (כמו ב"כפרה") והסצנה היא מעין אתנחתא קומית ואנושית בים של רצינות בריטית מעיקה.שיאו של הסרט הוא בנאום ה"נילחם בים, נילחם באוויר" אולי הנאום המפורסם ביותר של צ'רצ'יל. אולדמן מבצע בלהט ובמיומנות ראויה לציון את הנאום והופך את "שעה אפלה" לסרט ראוי שמכבד את זכרו של ראש הממשלה הבריטי האגדי וגם נותן לצופה הצצה לא שגרתית לעולמו של אחד המנהיגים הגדולים בכל הזמנים.

רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י