אסונות טבע הם מסוג הקטסטרופות שתמיד גורמות לעניין גדול. הפתאומיות שלהם, חוסר האונים של האדם מול איתני הטבע, ממדי ההרס העצום שהם מותירים - גורמים לכל אסון שכזה לזנק לראש כותרות החדשות. שורת סרטי אסונות מצליחים, כמו "היום שאחרי מחר" ו"סאן אנדראס", חגגו אף הם את הספקטקל הקולנועי שמייצר הטבע (ומחלקת האפקטים המיוחדים). הסרט הצרפתי "טוקיו רועדת" של הבמאי אוליבייה פיו ("החיים שמעבר לי") מנסה לעשות משהו אחר, לא להפוך את האסון לחגיגת אקשן ואפקטים או למשאבת רייטינג, אלא לספר את הסיפור האמיתי של האנשים שמוצאים עצמם בסיטואציה כה מאיימת.הסרט מבוסס על אסון הטבע שקרה במרץ 2011 בטוהוקו ביפן, כאשר רעידת האדמה העוצמתית ביותר שפקדה את המדינה ב-140 השנים האחרונות (8.9 בסולם ריכטר) הובילה לגלי צונאמי בגובה של 10 מטרים שפגיעתם גרמה לאסון הגרעיני בפוקושימה, השני בחומרתו אי פעם לאחר צ'רנוביל. בתוך כל הכאוס הזה נמצאת אלכסנדרה (קרין ויאר, "משפחת בלייה"), מנהלת בכירה בבנק צרפתי שהועברה חודש לפני כן לטוקיו עם בנותיה. בעוד מרבית העובדים הבינלאומיים נמלטים מיפן, היא מוצאת עצמה קרועה בין הדאגה לעובדיה שנותרים בעיר, הדאגה למשפחתה והרצון של מנהלה כי תישאר במקום ותדאג לרווחי החברה.
פרסומת
נקודת החוזקה של הסרט היא במקביל גם נקודת החולשה שלו או כמו שהיה מנסח את זה איתן כבל "הוא נכנס איתנו לפרוצדורה". למעט סצנת הפתיחה החזקה בה מומחשים נזקי רעידת האדמה במהלך שיחת פיטורין שנאלצת אלכסנדרה לבצע לעוזרה הקונגולזי אמאני (סטפן בק), אנו לא נתקלים בסצנות האופייניות לסרטי אסונות וממשיכים לתיאור פרטני של הדרך בה מנסה אלכסנדרה להתמודד עם השלכות האסון - לנסות ולפנות מהאזור את העובדים המקומיים, להרגיע את משפחתה ובעלה הדואג שנמצא בהונג-קונג ולשמור על אנושיותה ושפיותה בתוך הכאוס שמסביב.בכך "טוקיו רועדת" מצליח לשרטט עבורנו תיאור שנדמה ריאליסטי ומדויק של התמודדות אנושית עם נסיבות יוצאות דופן. אך לאורך הסרט נדמה כי התיאור הזה הוא לפעמים ארכני ומפורט מדי ונכנס לדקי דקויות, שלאו דווקא מצליחות לסחוב עלילה של סרט באורך מלא שזקוק לבסיס איתן יותר. הקונפליקט המוצלח שכן נכנס לסרט הוא המאבק בין הקפיטליזם הדורסני של מנהלי הבנק, שרק דואגים לשורת הרווח שלהם ולא לעובדיהם, לבין ההומניות של אלכסנדרה שתחילה נכנעת לדרישותיהם ומפטרת מספר עובדים, אך עם הזמן מבינה כי הגוף שהיא משרתת כלל אינו דואג לאינטרסים של עובדיו ולהצלתם אלא לאלו של בעלי המניות בלבד.
"טוקיו רועדת" מצליח לספק נקודת מבט נשית, אינטימית ואנושית שמכניסה אותנו לנבכי החיים היומיומיים בצל אסון וההבדל בין ההתמודדות של זרים ומקומיים עמו, בדגש על קוד ההתנהגות היפני שרואה בהודאה בפחד כדבר מביש. הוא אמנם לא מצליח לרתק לכל אורכו, אך בזכות בימוי מלוטש ומשחק מוצלח לצד תסריט אמין, הוא מעניק פרספקטיבה שונה וקרובה יותר לסוג האירועים שאנו נתקלים בהם במהדורות החדשות.
לא הספקתי לצפות בו בארץ כי מיד נעלם וחבל.בעקבות אסון צונמי,טוקיו עוברת משבר קשה ומעורבות בו חברות זרות ובראשן אשה צרפתיה אמיצה שאינה מסכימה לנטוש את העובדים בשעת משבר.אנו למדים גם על האופי היפני המנומס וגם מרוחק.סרט נפלא וכדאי מאוד לצפות מעל המסך הקטן
שם:עומרגיל:4013/05/2023 08:27:42
7/10
הרעיון מצוין והמתח בין קריירה למשפחה רלוונטי גם כיום, הביצוע פחות. הדמות הראשית בלי יותר מדיי כריזמה.
שם:אילתגיל:6604/02/2023 00:57:47
7/10
על סף אסון גרעיני בפוקושימה,זרים מלאומים שונים חייבים להימלט על נפשם כדי להציל את עצמם.דילמות והתלבטויות רבות מאוד בנושאים רבים,בו זמנית.מנהלת בכירה בנושא ניהול סיכונים מול עובדיה ומול משפחתה.מרתק.