העלמותה של אלנור ריגבי

אחד הסרטים המקסימים שראיתי בחיי. ארוך אטי וחידתי. האם הסרט יגיע לנקודה כלשהי? אכן כן. הסרט עוסק בארכיטיפים נשיים וגבריים, באהבות, ביחסי הורים וילדים והשפעתם על עיצובינו כבני אדם בוגרים במובן העמוק של העניין, וגם בסוגים שונים של התמודדות עם שכול. בסבלנות אנחנו עוברים עם אלינור וקונור תהליך של חיפוש תשובות בהקשרים האלו כאשר כל אחד מהם מגלה דברים חדשים על עצמו על חייו ועל האפשרות להיות ביחד. וכן, דיאלוגים מרגשים. קונור: רק נסדר הכל בינינו ואז תוכלי שוב להיעלם. אכן, לבעלי סבלנות ולמי שרוצה לעבור תהליך עם הצפייה ומחפש חווית עומק. נשארתי עם הרבה מחשבות, תהיות וגילויים. ועם רצון לצפות בסרט שוב ושוב. בגלל הקסם. וגם ויליאם הארט מקסים ומרגש כרגיל.

איזה שעמום! הרעיון של התסריט נחמד. שחקנים טובים. אבל הסרט באיזה שהוא שלב הופך להיות מעיק ומתיש. אולי עדיף לראות אותו כאשר הוא מפוצל גרסת "הם" פחות מוצלחת

תתעלמו מהביקורת המטופשת שטחית וטרנדית של המבקר המקומי,תתעלמו גם מהתקציר המטופש שמסופק כאן (... לא המערכת יחסים לא מתדרדרת... הם פשוט עוברים טרגדיה... ולא, לא רואים נקודות מבט שונות... זה בעצם פרוייקט של שלושה סרטים, והסרט המוקרן בארץ מספק רק את זווית הראיה האובייקטיבית...), פשוט לכו לסרט מקסים, איכותי ונוגע... ו... תיהנו

הסרט מתחיל באהבה גדולה של זוג צעיר נשוי. לפתע היא נעלמת מחייו אך לא מן הסרט. כאן מתחילה דרמה, דרכה אנו מנסים להבין מה קורה בחייה, חיי משפחתה ומשפחתו. יש בעלילה עליות ומורדות, קטעים פילוסופיים ועוד. שם הסרט, שהוא במקרה גם שמה של הגיבורה , הוא מטאפורה לשיר המפורסם של החיפושיות ויש בו הקבלה, לדעתי, לקטע של השיר "כל האנשים הבודדים, מניין הם באים". למרות הנושא המעניין של יחסי אנוש והבדידות של היחיד בחברה היום, הסרט לוקה באריכות יתר ואיטיות משמימה לפעמים. לבעלי אורך רוח בלבד