תיקון

סרט נוראי. אין לי שום מילה אחרת לתאר אותו. היה שם עירום מלא + קטע פורנוגרפי לכל דבר ועניין. זוועה. שחור לבן, מעט מאד דיבורים, בלי פואנטה. פשוט סבל של סרט. יכול להיות שהיתה כוונה שתהיה איזו פואנטה אבל מרוב הנוראיות שבה, לא ניתן היה לחשוב לעומק ולפתח חשיבה. אני ועוד כעשר צופות ושני צופים יצאנו מזועזעים ומאוכזבים.

תיקון. רט קשה מאד לצפייה: גם בשל ההשוואה בין בית מטבחיים לטבעת החנק החרדית-חסידית (תארו לכם מה מתרחש אצל המתנגדים), גם בשל הצילום השחור-לבן רובו מצלם הוויה של חושך וערפל, גם בשל היעדר מוחלט של המוסיקה. אם כך, לשם מה ללכת ? איני מכיר את ההוויה החרדית, תמיד נראתה לי מגמתית רק כדי להאדיר את פרנסיה. עגלה העמוסה בניצול, לכן מוטב היה לה להיות ריקה. אבל, קטונתי אני הדל באלפי פולין, מפני תורת ישראל הנשגבה. אלפיים שנה, בזכותם אנו פה, עם סגולה, העולם מלא בכבודו, התורה מקשה אחת היא, אין לערער עליה. מזלנו כי יש עוד אנשים אשר מאמינים כי הקידמה, התקומה אם תרצו תלויה גם בדברים אחרים, שוליים כמובן לעומת חוכמת הגמרא. והנה בא סרט זה אשר מתאר מציאות מחניקה, מלוכלכת, חסרת רחמים, חסרת רגישות, ללא חמלה. לא רק אין הבנת האחר - אסור אפילו לנסות להבין ולעזור. כך בישיבה אשר יש בה הכול פרט לאווירת לימוד, כך במנהיגי העדה הממלמלים שטויות, אבל אפילו בבית: האב אינו מעז ואשתו כעלה נידף, אינה נחשבת כלל. סרט זה נוצר בידי מי שהיה שם: המתאר את חייו כרצף של פתיחת חלונות לשאיפת אוויר, כמיהה לאור השמש ולרחצה אובססיבית ושו

הסרט מתיימר להיות אומנותי, מתאים לסרט סטודנטים בשנות ה70, הבמאי חשב שהוא Peter Greenaway ולעיתים פליני, שולח רמזים פרוידיאניים עם closeups של זוחלים, ופרות משוטטות, אבל הדמויות לא מנומקות. השתיקות הארוכות וההתמקדות בברז זורם מעיקים ואינם עוזרים להבין את מה שמתחולל בנפש הגיבור. הסימבוליזם של הפרות והשחיטה לא משכנעים. המשחק יחסית טוב, אם כי ייצוג האוכלוסיה החרדית הוצג בקולנוע הרבה יותר טוב ומעניין בסרטי רמה בורשטיין או שטיסל. בקיצור תחסכו לעצמכם, קהל רב יצא באמצע, נשארנו עד הסוף בתקווה לקבל הסבר או להתפתחות מעניינת, אבל לא קרה!

הסרט אינו סרט מוצלח. עלילה משעממת ומונוטונית. ישנם כמה קטעי צילום יפים, אבל הסרט לא מתעלה לרמה גבוהה.

סרט איום מכל הבחינות. קודם כל, הוא איטי ברמה מתסכלת, כל תנועה, כל מילה, כל סצנה, עד שזז שם משהו הנשמה יוצאת. מדובר בסרט שנראה שאכן השקיעו בו. יש בו שני שחקנים מובילים טובים מאוד כמו ריקי בליך וחליפה נאטור, וחבל שהמשחק הטוב שלהם נופל על סרט שלא מוביל אותך לשום מקום. האיטיות שבה קורים דברים בסרט הזה, ועד שמישהו מוציא שם מילה מהפה, גורמת לך להתפקע מעצבים. פשוט חבל על כל דקה שתבזבזו על עינוי שכזה למשך שעתיים וחצי.  אחרי חצי שעה, כבר לא יכולתי יותר. לדעתי, הסיבה היחידה שהסרט הזה זכה בתארים כלשהם, זה שוב, החדירה לנבכי הגטו החרדי ולא יותר מזה. אפילו הסיפור עצמו ריק ולא מחזיק סרט של שעה. מתחו אותו כמו מסטיק לעוס בצורה מוגזמת כל כך שבא לך לתפוס את הדמויות ולנענע אותם תוך כדי צפייה. נתתי לו שתי כוכבים רק בגלל המשחק הטוב של חליפה נאטור.