המילים הפשוטות

סרט טוב מאוד,משחק משכנע, על נושא חשוב ועדכני,גזענות, סטריאוטיפים,וקבלת המהגרים בצרפת.דגש על גאווה לאומית שיש לכל צרפתי שכולל את הדור השני של המהגרים.צריך לטפח ולעודד את רגש הגאווה הזה,לקרב,לקבל ולא ליצור קבוצות של אזרחים סוג ב׳.

סרט מצויין עם שחקנים מצויינים על נושא דור שני למהגרים בצרפת ששנים רבות פחדה להתמודד איתו. נראה שאולי מצאה דרך לאתגר,לעודד,ליצור גאווה ונאמנות למדינה שמבינה שהיא זקוקה להם.

מיחזור חיוור של פיגמליון.

משחק יפה וסרט מרתק

קצת התאכזבתי. ציפיתי ליותר אחרי קריאת כל הביקורות. הסרט לא ממריא. הסוף די צפוי. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכבר נכתב.

סרט אשר נוגע ומזוית קצת שונה( אקדמיה) בבעיות ההגירה הקשות למערב אירופה בכלל ולצרפת בפרט.ככל שהתסריט מתקדם העלילה מקבלת נופך דמיוני משהו ובלתי הגיוני בעליל וחבל.בסה"כ ניתן לראות את הסרט.

דניאל אוטיי נהדר כרגיל. סרט קולח ומהיר, משחק מצוין של הנערה. שווה לראות

תחושת החמצה מלווה אותי. סרט עם פוטנציאל גדול שרחוק מלמצות את עצמו. לא מצליח להגיע לעומקים, שטחי וקלישאתי. הלכתי בעקבות ציון הגולשים אבל התאכזבתי...

סרט חביב. דו קרב מילולי קומי וסרקסטי ברובו של הסרט. העלילה מתפתחת בצורה די צפויה. השחקנים משחקים היטב...

סרט המשקף מציאות בצרפת, מהגרת המנסה להשתלב בחיים בצרפת, לומדת משפטים, נתקלת במרצה פרובוקטיבי, גזען במובן מסוים, מתפתחת מערכת יחסים, כאשר לכל צד יש אינטרס להצליח. מומלץ לצופים בעלי סבלנות למלל רב בסרט.

מצטערת- התאכזבתי. שום דבר לא נראה לי ריאלי בסרט הזה. לא אולם ההרצאות הענק, לא התנהגות המרצה,לא ההשקעה שלו בתלמידה ולא השינוי שהיא עברה בזמן כה קצר. (פיגמליון?). אפשר לצפות בסרט כמו בכל אגדה או סיפור יפה אבל אמינות אין כאן.

כוחו של הסרט במילים, ולאו דווקא בנושא שהוא מתיימר להציג. לדעתי הטיפול בנושא הכבד הזה בתסריט שלפנינו פחות טוב. ציפיתי ליותר, ובכל זאת ולמה אני ממליצה עליו? הסרט מושחז, מחודד במילים, ומשחקו של דניאל אוטיי כובש ומוכר לנו מארסנל של סרטים: בשם בתי, לפני החורף, הנערה על הגשר ועוד. העלילה שנונה, הדיאלוגים חותכים, משעשעים ומתוחכמים. תמצאו כאן הרבה מילים. הן נאמרות ועפות ללא כחל ושרק! לדעתי התסריט לא מטפל מספיק בדמותו של הפרופסור פייר , מלבד כך שהצופה יודע שיש לפרופ. פייר אימא בבית אבות, אין חשיפה למידע נוסף על משפחתו וחייו האישיים. לעומת דמותו של הפרופ'' פייר, דמותה של ניילה זוכה לחשיפה והכרה הדוקה עם הצופה: האם, הסבתא, החבר, מקום מגוריה ומערכות יחסיה עם הסביבה. למען הסר ספק, מלבד החסך בדמותו של הפרופסור אין לי טענות. אין על משחקו של דניאל אוטיי. דניאל אוטיי הוא אחד השחקנים שמשחק כל דמות באנושיות כאילו הוא נולד לתוכה. עונג צרוף! המוזיקה מצויינת, הצילומים של עיר האורות נפלאים והצבעים שנבחרו טובים מאוד. בשורה התחתונה מדברי הפרופסור פייר: "לא חשוב אם אתה צודק, חשוב שאתה אומר במילים פשוטות"

דרמה קומית חביבה, דומה לסרטים שונים שראינו בעבר עם תוכן קרוב עד זהה. שימו לב כי למרות שמנסים להראות בדרך נעימה, הומוריסטית ו"פוליטקלי קורקט" את יחסם של הצרפתים למהגרים/למיעוטים ניתן להבחין בנקל ביחסם המתנשא

סרט מעולה. עלילה מעניינת. חכם. מושקע. דרמה מעניינת. פריז ברקע (למי שאוהב). שנון ומוצלח.

סרט "פיגמליון" קטן, נחמד, אך הכל צפוי.

הכוונות היו טובות, הסרט פחות. שקוף, צפוי, קלישאי, מנופח, חוזר על עצמו. חבל, דניאל אוטי, הוא שחקן וותיק וטוב. 6 בסולם ששון גואטה

מרבית חלקיו של הסרט צפויים למדי, אבל העידון והאלגנטיות מגיעים בצורה הטקסטים והביצוע הנהדר מצידם של אוטיי וג''ורדנה, שפשוט מפילים מצחוק ומשייטים על אוטומט, דרך כימיה מופלאה ביניהם.

סרט מקסים, משחק מעולה, מרגש וגם משעשע ממליצה בחום! דניאל אוטיי מצויין כהרגלו

סרט סביר, לא מדהים כפי שדורג עד כה, אבל אפשרי לצפיה. דרמה נחמדה. לקחת בחשבון שבהקרנה שאנחנו היינו רוב האולם היו אנשים מבוגרים עד מאד מבוגרים, וכנראה שזה הקהל אליו פונה הסרט.

צפיתי בסרט במסגרת טרום בכורה ומוכרחה לציין שנהנינו מאוד והנאה היא מדד שיש לקחת בחשבון. קראתי גם את הביקורת של קליין בהארץ ואני מוכרחה לומר שאינני מסכימה איתו. ראשית, כפי שציינתי, נהנינו. שנית, סרט או ספר או כול ביטוי אומנותי אינו צריך "להאכיל בכפית", ההנאה היא ברמיזות והיו בסרט מספיק רמיזות כדי להבין את הרקע של פייר, הפרופסור ואת מערך היחסים בין מונייר לבין ניילה. הערכה וכבוד הדדיים לא חייבים להתבסס על רמת השכלה שווה, יש הבטים אחרים. לא אפרט כדי לא לגזול מהנאת הצופים. אסכם, הסרט בהחלט שווה צפייה בעולמנו ההזוי והכאוב. צפו בתשומת לב ומובטחת לכם הנאה ותובנות.