חדשות קולנוע וסרטים

50 שנה ל"נהג מונית": 10 סיבות לצפות ביצירת המופת שחוזרת לקולנוע

9/11/2026

שיתוף+ הוסף תגובה

"נהג מונית", יצירת המופת של מרטין סקורסזה משנת 1976, על פי התסריט המבריק של פול שריידר ובכיכובו של רוברט דה נירו, חזר השבוע להקרנות ברשת פלאנט לציון 50 שנה ליציאתו. עורך מדור הביקורות יאיר הוכנר עם 10 סיבות לנעול נעליים, לקחת מעיל ולרוץ לצפות בסרט על המסך הגדול

1. האטמוספרה הוויזואלית ואורות הניאון: הצילום האייקוני של מייקל צ'פמן מציג את ניו יורק הלילית כסיוט מהפנט. אורות הניאון המשתקפים באספלט הרטוב והטקסטורות הגסות דורשים מסך קולנוע.

2. הפסקול המהפנט של ברנרד הרמן: שעות ספורות לאחר שסיים להקליט את הפסקול ל"נהג מונית", מת המלחין האגדי בגיל 64. הרמן, שהלחין גם את הפסקולים ליצירות המופת "האזרח קיין", "פסיכו" ו"ורטיגו", משלב כאן ג'אז לילי מחוספס עם צלילים מאיימים ומטרידים. מערכת הסאונד באולם מעצימה את המתח ואת השבריריות שבמוזיקה.

3. התסריט של פול שריידר: התסריט המבריק צולל לתוך ראשו של טראוויס ביקל, יוצא צבא רדוף ומנוכר. חשכת האולם מאלצת את הצופים לשקוע בבידוד, בנדודי השינה ובמצוקה של טראוויס, בגילומו של רוברט דה נירו, בלי הסחות הדעת של הטלפון או האורות בבית.

4. עריכה ומקצב קולנועי פורצי דרך: העורכים טום רולף ומלווין שפירו, בפיקוחה של מרשה לוקאס, יצרו קצב מהפנט המזגזג בין הזיה חלומית ותלושה בלילות ניו יורק לבין תחושת מחנק הולכת ומתהדקת, שמגיעה לשיאה בהתפרצות אלימה ומדממת.

5. רוברט דה נירו: הופעת משחק היסטורית שזכתה לאינספור ציטוטים ומחוות בקולנוע ובטלוויזיה. לחוות את ההופעה המבריקה של דה נירו במלוא עוצמתה על המסך הגדול - רק בשביל זה שווה לשלם את מחיר הכרטיס. 6. ג'ודי פוסטר: פוסטר הייתה בת 12 בלבד בזמן הצילומים וחגגה את יום הולדתה ה-13 חודשים ספורים לפני יציאת הסרט. היא מספקת כאן הופעה בוגרת ומכשפת ולוכדת בדיוק יוצא דופן את המורכבות המטרידה של אייריס, ילדה המנוצלת בזנות. היא מצליחה לשלב פגיעות ותמימות עם חספוס, בגרות מוקדמת ומבט מפוכח על הצד האפל של החיים. התפקיד זיכה אותה במועמדותה הראשונה לאוסקר בגיל 14.

7. סצנת השיא של הסרט: מדובר באחת הסצנות המפורסמות בתולדות הקולנוע, המציגה אלימות מטלטלת, מדממת ויצרית בשיא אכזריותה. הצפייה בה בקולנוע מעצימה את הזעזוע ואת התהודה הרגשית שנותרת אחריה.

8. קפסולת זמן: הסרט מציג בחדות את ניו יורק של שנות ה-70: עיר מחוספסת, מלוכלכת, אלימה, יצרית ומינית. "נהג מונית" הצליח ללכוד את פניה של העיר באותה תקופה ולהנציח מציאות שהפכה לחלק מההיסטוריה התרבותית.

9. מרטין סקורסזה: הסרט ביסס את סקורסזה כאמן קולנוע בעל שם עולמי וכאחד הבמאים החשובים והמשפיעים ביותר של הוליווד החדשה. "נהג מונית" זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן והיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. הצלחתו הקופתית והאמנותית קיבעה את מעמדו של סקורסזה בצמרת הבימוי העולמית.

10. הדרך שבה הסרט נועד להיראות: הפריימים, זוויות הצילום והתאורה של סקורסזה מקבלים את מלוא עוצמתם על המסך הגדול. צפייה בקולנוע מאפשרת לחוות את הסרט כפי שנועד להיחוות. אז קחו מעיל, בחרו הקרנה וחזרו לרחובות הליליים של ניו יורק.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

יאיר הוכנר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !