ג'ודי דנץ'

שמה המלא הוא ג'ודית אוליביה דנץ'.

בין הפרסים שזכתה בהם - תשעה פרסי באפט"א, שבעה פרסים ע"ש לורנס אוליבייה, שני פרסי גלובוס הזהב, שני פרסי גילדת שחקני המסך, פרס אוסקר ופרס טוני.

דנץ' למדה בבית ספר לדרמה בלונדון.

הופעת הבכורה שלה בתיאטרון הייתה ב-1957 בתפקיד אופליה בתיאטרון ה"אולד ויק" בליברפול.

ב-1964 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט The third secret. אחרי שנה זכתה בפרס BAFTA הראשון שלה.

במהלך שנות ה-80, תפקידה ב"זיכרונות אהבה מפירנצה" זיכה אותה בפרס BAFTA.

הייתה הבחורה הראשונה לגלם את דמותה של "M" בסרט "גולדן איי", סרטו הראשון של פירס ברוסנן בתפקיד ג'יימס בונד. היא המשיכה לגלם את דמות "M" גם בסרטים הבאים בסדרה - "מחר לנצח", "העולם אינו מספיק", "למות ביום אחר", "קזינו רויאל" ו"סקייפול".

ב-1997 הייתה דנץ' מועמדת לפרס האוסקר על תפקידה בסרט "גברת בראון" בו גילמה את דמותה של המלכה ויקטוריה, היא זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקיד זה.

גובהה 1.55.

במהלך צילומי הסרט ""As Time Goes By", בשנת 1992, היא ביימה את כולם להתחבא מהבמאי, בכל פעם שעזב את הסט.

לא הגיעה לטקס האוסקר בשנת 2007, כי הייתה צריכה לעבור ניתוח בברך.

באוטוביוגרפיה שלה "And Furthermore", אמרה שהיא אף פעם לא ממש הבינה מה הלך בסרט "רידיק", בהשתתפותה, אבל אמרה שנהנתה להיות על הסט ושהתפאורה הייתה נהדרת.

דנץ' הייתה נשואה לשחקן מייקל ויליאמס משנת 1971 ועד מותו ממחלת הסרטן ב-2001. הייתה להם בת אחת פינטי ויליאמס.

בני הזוג הופיעו יחד בסדרת טלוויזיה A Fine Romance.

בין ציטוטיה: "אני לא אוהבת לקרוא תסריטים כל כך. אני יותר אוהבת שמסבירים לי על מה הסיפור".

בשנת 1989 ביימה את סרט הטלוויזיה "הבט אחורה בזעם" לפי המחזה של ג'ון אוסבורן.

עוד אמרה: "אני לא חושבת שאפשר ללמד מישהו איך לשחק. אני חושבת שניתן לתת עיצות אבל אתה צריך למצוא את הדרך שלך לתוך זה".

עוד אמרה: "הדבר הכי כיפי בלגלם את ג'ולייט ב"רומיאו וג'ולייט" זה שבריר השניה בהם מציעים לך את התפקיד".

עוד אמרה: "החרטה היחידה שלי היא שלא הבאתי יותר ילדים".

על נישואיה עם מייקל ויליאמס אמרה: "פשוט היינו שמחים להימצא באותו חדר יחד".