אל פצ'ינו

אביו, סלבטורה הוא סוכן ביטוח. אמו רוז נפטרה כשפאצ'ינו היה בן 22.

בבית הספר התיכון האמנותי בו למד נבחר פאצ'ינו כתלמיד ש"יגיע הכי רחוק בקריירת משחק".

בגיל 14 הופיע במחזה של צ'כוב "השחף" והחליט סופית להיות שחקן.

בשנת 61 נאסר לאחר שהואשם באחזקת נשק בלתי חוקי.

פאצ'ינו עבד בעבר כשליח, סדרן בקולנוע וכאיש תחזוקה בבניין.

פאצ'ינו שקל להשתמש בשם 'סוני סקוט' בתור שם הבמה שלו. 'סוני' היה הכינוי שלו מילדות.

הוא דחה תפקידים ראשיים רבים ביניהם ב"קריימר נגד קריימר", "נולד בארבעה ביולי", "אפוקליפסה עכשיו", "מלחמת הכוכבים" ו"אישה יפה".

הוא התחיל בשנות השישים כשחקן תיאטרון מוכשר ולדבריו התיאטרון זאת האהבה הגדולה שלו, הרבה יותר מקולנוע.

הרומנים המפורסמים שלו כוללים את השחקניות דברה וינגר, טיוסדיי וולד, ג'יל קלייבורן, קת'לין קווינלן, מרתה קלר, דיאן קיטון, פנלופה אן מילר ובוורלי דיאנג'לו.

במהלך צילומי הסרט "Scent of a Woman" ניסה פאצ'ינו פעמים רבות להסביר לכריס אודונל מדוע אסור לו לצאת עם שחקניות.

בשנת 89 נולדה ג'ולי מארי, בתו מיאן טראנט.

הוא עשה ניתוח פלסטי בפנים.

עד שנת 94 עישן פאצ'ינו שתי קופסאות ליום. הוא הפסיק כי חשש שיגרום נזק לקולו הצרוד ממילא.

הוא חובב אופרה מושבע.

תפקידו הקולנועי הגדול הראשון היה בשנת 72 בסרט "הסנדק".

על תפקידו ב"הסנדק" קיבל פאצ'ינו 40 אלף דולר. בסוף שנות התשעים עמד שכרו על תשעה מיליון.

על תפקידו ב"הסנדק" התמודדו גם וורן ביטי וג'ק ניקלסון.

לאחר כמה כישלונות קולנועיים בתחילת שנות השמונים לקח פאצ'ינו פסק זמן ממשחק בין השנים 85 - 89 . הוא חזר בגדול עם "Sea of Love".

למרות שביים, הפיק וכתב את התסריט ל "Looking for Richard" בשנת 96 פאצ'ינו לא רואה את עצמו עובר לצד השני של המצלמה. "אני מעדיף להישאר שחקן למרות שנהניתי מאוד מתחושת הכוח והשליטה מאחורי המצלמה".

הוא היה מועמד לא פחות משמונה פעמים לפרס האוסקר וזכה פעם אחת בשנת 92 בעבור משחקו ב "Scent of a Woman" . דרך אגב, באותה שנה היה פאצ'ינו מועמד לפרס האוסקר על שני סרטים שונים. הוא זכה בעוד שני פרסי 'גלובוס הזהב' ובשני פרסי 'טוני', המקבילה של האוסקר בתיאטרון.