דניאל דיי לואיס

לססיל דיי לואיס, משורר וסופר אנגלי-אירי שהיה משורר החצר האנגלי ולג'יל בלקון, שחקנית ממוצא יהודי ובתו של סר מייקל בלקון שעמד בראש אולפני אילינג.

דניאל למד בבתי ספר פרטיים.

גובהו 1.87.

את תחילת דרכו כשחקן עשה על בימות התיאטרון בעיר בריסטול.

בשנת 1990 נבחר לאחד מ - 50 האנשים היפים מטעם מגזין "פיפל".

הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט "Sunday Bloody Sunday" בשנת 1971.

ב-1989 גילם את קריסטי בראון, צייר הסובל משיתוק מוחין, בסרט "כף רגלי השמאלית"; הסרט זיכה אותו בפרסים רבים, בהם פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

דיי לואיס, הידוע בהתמסרותו הרבה לתפקיד אותו הוא מגלם, התעקש להשאר בכיסא גלגלים גם בין הצילומים בסרט זה.

במסגרת התפקיד המלט שגילם בתיאטרון הלאומי נאלץ לעזוב את ההפקה כיוון שבאחת מן ההצגות, בקטע בו הרוח של אביו של המלט מדברת אליו, הוא טען כי ראה את רוחו של אביו שלו והתקשה להמשיך בהצגה. מאז לא מופיע על בימת התיאטרון.

מוטיב חוזר בבחירת תפקידיו של דיי לואיס הוא נושא יחסי אב ובן, כגון בסרטיו "בשם האב", "כנופיות ניו יורק", "זה יגמר בדם" ובתפקידו ב"המלט".

דיי לואיס נשוי לשחקנית והבמאית רבקה מילר, בתו של ארתור מילר, אשר ביימה אותו בסרט "הבלדה על ג'ק ורוז". הם חיים באירלנד ולהם שני בנים. לדיי לואיס יש בן נוסף מהשחקנית הצרפתייה איזבל אדג'ני.

הוא השחקן הלא אמריקאי הראשון לזכות בפרס האוסקר על משחק.

היה מועמד לפרס האוסקר 4 פעמים וזכה פעמיים על הסרטים "כף רגלי השמאלית" ו - "זה ייגמר בדם".

הוא תיאר את עצמו כ - "מחקר התחמקות של חיים שלמים".

הוא מיומן בנגרות וזאת לצד העובדה כי הוא מסוגל להתפרנס ממקצוע הסנדלרות.

לעיתים קרובות הוא מכונה "רוברט דה נירו האנגלי". מוקדם יותר בקריירה שלו, דיי לואיס התייחס לדה נירו כאלוף שלו.

הופעתו "כביל הקצב" בסרט "כנופיות ניו יורק" מדורגת במקום ה- 53 ברשימת 100 ההופעות הטובות ביותר בכל הזמנים של מגזין "אמפייר".

הופעתו כצייר מדורג במקום ה - 11 ברשימת 100 ההופעות הטובות ביותר בקולנוע בכל הזמנים של מגזין "אמפייר".

סירב לתפקיד הראשי בסרטו של סטיבן סודרברג, "סולראיס". שהלך בסופו של דבר לג'ורג' קלוני.

בשנת 2008 הקדיש את פרס ה"SAG" שקיבל להית' לדג'ר המנוח, שהיה אחד מהשחקנים האהובים עליו.