קולנוע תיעודי מעולה בפסטיבל הקולנוע הגאה

פסטיבל הקולנוע הגאה 2014 יפתח ב-7 ביוני ובמשך עשרה ימים יציג לא מעט סרטים דוקומנטריים שמציגים פנים שונות, מגוונות ומסקרנות של קהילת הלהט"ב בארץ ובעולם. אספנו כמה המלצות לסרטים המרגשים והמרתקים ביותר שאתם חייבים לראות.

• . לפגוש את הביברס (יציג ביום שישי 13.6 בשעה 16:30)

[*]

לא, לא מדובר בהכרות מטרידה עם קהילת מעריצי ג'סטין ביבר הלהט"בים (למרות שמישהו צריך לעשות על זה סרט) אלא מפגש רדיקלי, סקסי ומרתק עם מחנה הנשים הקוויריות בפסטיבל Burning Manהמפורסם שבנבאדה, ארה"ב. מעל 50,000 בני אדם מגיעים מדי שנה אל לב המדבר עבור הפסטיבל המהפכני החוגג קהילתיות, אומנות וביטוי עצמי. ובין המתחמים, המסיבות, הסדנאות והדמויות המסעירות, נמצא מתחם הBeaverton (מלשון Beaver, כינוי למשהו שונה לחלוטין מכוכב הנוער האנדרוגני).

זהו מתחם לנשים בלבד אליו מתכנסות לסביות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות, קוויריות וגם סטרייטיות ומקימות יחדיו מרחב כמעט-אוטופי של חקר מיניות ומפגשים משוחררים ונטולי מושגי מגדר. בשיא האירועים מתקיים הstrap-athon (מרתון ה"strap-on"), המגדיר מחדש "אורגיה-נשית" מה היא. הראיונות עם הנשים במהלך שמונת ימי הפסטיבל חושפים תהליך לא פשוט של אפשרות לחיים אחרים מחוץ לכוחות הקפיטליסטיים, הממוגדרים ובעיקר - הגבריים.

זאת איכותו המרכזית של הסרט: הצגת אלטרנטיבה ממשית ועכשווית לסדר עולמי פתוח יותר, נשי יותר ומכיל יותר. למרות שהסרט מפרגן ומוקסם מה Beaverton, תמונת המצב הרבה מורכבת. חלק מהנשים פורחות, חלקן נסגרות, חלקן מגלות מחדש מי הן, חלקן מתאהבות וחלקן מתערערות. מטעמי פרטיות, רוב ה"אטרקציות" אינן מתועדות והאספקט הקולנועי-ויזואלי של הסרט, שרובו ראיונות, מעט נפגע מכך. עם זאת, סצנת ראיון לרקע קולות הקליימקס של מעגל אוננות באוהל הסמוך מספקת הבהרה ברורה למצב העניינים. סרט מחמם לב, משמח ופותח מחשבה.

• ידיים חופשיות (יציג ביום חמישי 12.6 בשעה 18:30)

כפי שתוכניית הפסטיבל עצמה מוכיחה, הקולנוע הישראלי הגאה חי ובועט והתפתחותו בעשורים האחרונים היא חלק משמעותי הן בתעשיית הקולנוע הישראלי והן בסיפורה של הקהילה הלהט"בית בארץ. "ידיים חופשיות" מציג את ההתפתחות הזאת ודרכה בוחן את החברה הישראלית כולה בצורה שעוד לא ראינו, בקולנוע ובכלל. הסרט כולל ראיונות עם יוצרי קולנוע חשובים וקטעים מסרטים כמו "נגוע", מחבואים", "יוסי וג'אגר" ועוד.

יש משהו מרגש ומפתיע בסיפור הזה, סיפור של יציאה מהחשכה אל המסך הגדול, מנראטיבים של אומללות לנראטיבים של כוח. הסרט בוחן בהתרגשות ואהבה דמויות מפתח בהתפתחות הקולנוע הישראלי וגם מתייחס לנושאים ספציפיים של הקהילה הישראלית הגאה כפי שהיא מיוצגת בקולנוע כמו הצבא והדת. "ידיים חופשיות" מציג זווית חשובה לכל חובב קולנוע ישראלי ולכל אחת ואחד בקהילת הלהט"ב והוא לא פחות מסרט חובה.

• ג'יימס פרנקו מציג: קינק (יציג ביום רביעי 11.6 בשעה 22:40)

[*]

"קינק" הולך להיות הסרט הדוקומנטרי הכי מופרע, מפעיל, מצחיק, מטריד, מחרמן ומכאיב שתראו השנה ולכן אתם לא יכולים לפספס אותו. ולא סתם נדגיש את ה"מכאיב". על הרבה דברים תחשבו אחרת אחרי שתצפו בדוקומנטרי בהפקת ג'יימס פרנקו על אתר kink.com , אתר מצליח ביותר שמפיק ומשדר סרטי BDSM. "קינק", העוקב אחר הבמאים והבמאיות, המלהקות, אנשי הצוות והשחקנים והשחקניות של עולם סרטי ה BDSM, מעלה שאלות מרתקות על ניצול נשים, פטיש, מין בטוח, פנטזיות שליטה, יחסים בין המינים, הגבולות שבין פורנוגרפיה וזנות, יחסי התלות הסדיסטיים שבין במאי ושחקן, ובין מייצר וצרכן התוכן ואפילו על קפיטליזם.

אבל בעיני, ההתעסקות המרתקת ביותר בסרט היא בחיבור בין כאב, עונג ותיעוד. כל זה, אגב, מוצג בתוך עולם מבודח, קליל ונעים למדי, כל עוד המצלמה לא דולקת. השחקניות והשחקנים, אלו המעניקים כאב ואלו החווים אותו, מתראיינים בין השוטים, צורחים וגונחים ברקע של ראיונות, נכנסים ויוצאים מהדמות בין ה"אקשן" ל"קאט" ומספרים על הבחירות שלהם, החלומות שלהם ואפילו על הילדים שלהם, לעיתים בעוד שמכשירים מפלצתיים עדיין מוצמדים/חודרים לגופם. "קינק" בולט אל מול הסרטים הדוקומנטריים האחרים בכך שחווית הצפייה בו היא הרבה יותר מ"דיבור על" - היא אינטנסיבית, לא פעם קשה לצפייה, ואז נהפכת בין רגע לאנושית, הומוריסטית ומלאת חמלה. כפי שאומרת התוכנייה: "סרט שיעלה בכם יותר שאלות ויספק הרבה פחות תשובות". כאמור, פשוט אסור לפספס.

• קונטיננטל (יציג ביום שלישי 10.6 בשעה 22:45)

השנה היא 1969, התקופה של מהפכות סטונוול בניו יורק אשר הובילו לפתיחת השיח על הומוסקסואליות בארה"ב והוציאו המונים לרחובות עבור המאבק לשיוויון זכויות. ובינתיים, בחדרי חדרים ומאחורי דלתיים סגורות, מרחצאות לגברים בלבד משכו אליהם מבקרים משולהבים ומפוחדים, כשאף אחד לא רואה. כאן נכנס סטיב אוסטרוב ומקים את בית המרחץ "קונטיננטל". מה שהפך את ה"קונטיננטל" ליותר ממקום-מפגש-דיסקרטי הוא החזון של אוסטרוב, שהתחיל את המסע שלו כגבר נשוי באושר המזהה פוטנציאל כלכלי ומסיים אותו, כפי שאתם יכולים לדמיין, במקום שונה למדי. ה"קונטיננטל" הפך כמעט מייד לשם דבר משום שסירב להיות עוד "חור נסתר" אלא התגאה בעיצוב מושקע, מוזיקת דיסקו 24 שעות ביממה על רחבה עם אורות מרצדים, בריכת ענק מפנקת, הופעות בידור שוות ובעיקר – הרבה גברים יפים.

בעוד שבתחילת הסרט מספרים אוסטרוב וחבריו לתקופה על הריגוש המיני, הפרקטיקות הנפוצות וכללי הטקס המקובלים, סיפור ההצלחה של ה"קונטיננטל" חורג במהרה מהמצופה כאשר ההופעות המוצעות לקהל המבקרים הופכות את המקום לאתר עלייה לרגל, הן להומוסקסואלים והן לקהל הרחב, אשר גילה כוכבים כמו בארי מנילו, להקת לאבל ("ליידי מרמלד") ואפילו בט מידלר האחת והיחידה ואירח מפורסמים כמו סלבאדור דאלי, מיק ג'אגר ואלפרד היצ'קוק (במגבת). דרך הראיונות החושפניים וקטעי הארכיון המפתיעים בתעוזתם, "קונטיננטל" מציע הצצה מרגשת לתת-תרבות שהייתה המקום הלוהט ביותר בראשית ימי המהפכה ומעלה שאלות על התבדלות מול התאחדות ועל מקומם של מיניות ותרבות בקהילה הגאה, אז ועכשיו.

• להיות טקאיי (יציג ביום שני 9.6 בשעה 18:30)

ג'ורג' טקאיי הוא, קודם כל, חתיכת טיפוס. מי שגדל כילד יפני-אמריקאי במחנות המעצר של מלחמת העולם השנייה, גדל להיות כוכב קולנוע וטלוויזיה בסדרת הטלוויזיה וסדרת סרטי הקולנוע "מסע בין כוכבים" והפך לאייקון הומוסקסואלי, לוחם זכויות ואושיית הרשת החברתית. הסרט "להיות טקאיי" עוקב אחר חייו של הגבר החכם, המופרע וחסר הטקט ואחרי מערכת היחסים המרגשת שלו עם בראד, בן זוגו מזה כעשרים שנה, אשר התגלתה לציבור ב 2005 כאשר יצא טקאיי מהארון.

טקאיי עובר מרצינות תהומית בנושאים פוליטיים לבדחנות שלא במקום בין רגע בעודו מתעסק עם נושאים שנויים במחלוקת כמו יחסי יפנים-אמריקאים בשנות הארבעים והחמישים, מקומם של מיעוטים בתרבות פופולארית, מאבק הזכויות של הקהילה הלהט"בית, מודלים של זוגיות הומוסקסואלית ו-וויליאם שטנר.

הסיפור של טקאיי, כפי שהוא מוצג בסרט, לא רק ממלא השראה אלא גם מאפשר הכרות אינטימית עם חיים אונתטיים ולא שגרתיים של כוכב תרבות גאה. טקאיי בעצמו, גם כאשר הוא מרגיז, מטופש או חסר מודעות, מצליח לסחוף ולהקסים ואי אפשר שלא להתאהב בו ובדרך שבה הוא רואה את העולם.

לפרטים נוספים בקרו באתר הפסטיבל.