עשור למותו של אפרים קישון

עשר שנים חלפו מאז הלך לעולמו אפרים קישון, אבי ההומור הישראלי. מהסאטיריקנים , העיתונאים, הסופרים והבמאים הישראלים הידועים ביותר, חתן פרס ישראל שיצירותיו הספרותיות, הקולנועיות והבימתיות עדיין רלוונטיות. קישון היה לסופר הישראלי המצליח ביותר עם למעלה מחמישים ספרים שכתב בעברית תורגמו ל-37 שפות ונמכרו בלמעלה מ-45 מליון עותקים ברחבי העולם ולא פחות חשוב מכך מיוצרי הקולנוע הישראליים החשובים בכל הזמנים. לרגל "פסטיבל קישון להומור" שיתקיים במהלך ינואר ברחבי תל אביב סקרנו עבורכם את סיפור חייו ואת הקריירה הקולנועית המרשימה ופורצת הדרך של קישון.

"בעומדי ליד איזה צ'ק-פוינט עזוב, ביקשתי לתפוס טרמפ על הקיבוץ שלי ליד נצרת. אך עברו שעתיים וכבר עצרה מכונית-משא לידי. הנהג התכופף אלי ואמר: זכרון יעקב. לחצתי את ידו בחמימות: קישון אפרים."

אפרים קישון קרא לעצמו "העולה שיורד לחייכם", הונגרי שעשה צחוק מכל התופעות בארץ ומהביורוקרטיה בהומור שנון ועוקצני. הוא נולד בבודפשט בשם פרנץ הופמן .כשרונו בכתיבה התגלה כבר בנעוריו , ב -1940 זכה בפרס הראשון בתחרות כתיבת לתלמידי תיכון אך בגלל חוקי הגזע, לא הורשה להמשיך את לימודיו. ב1944 נשלח ממנו למחנה עבודה, ממנו נמלט עם קבוצת חברים וחזר לבודפשט בהחבא. חמש שנים לאחר מכן הוא כבר עלה לישראל יחד עם רעייתו . "התחלתי פעם לכתוב תסריט על החיים שלו ומהר מאוד הבנתי שאף אחד לא יאמין שסיפור כזה ייתכן", סיפר רפי קישון במסיבת עיתונאים שהתקיימה בביתו של קישון לרגל פתיחת אירועי "פסטיבל קישון להומור"*.

[*]

(בתמונה: אפרים קישון. צילום - יעל רוזן)

מהר מאוד עבר קישון לכתיבה בעיתונות העברית ולאחר מכן החל לכתוב מחזות כמו "שמו הולך לפניו", "שחור על גבי לבן" ו"הכתובה". ב-1964 יצר קישון את "סאלח שבתי", סאטירה נוקבת בכיכובו של חיים טופול, שתיארה את עלילותיו של עולה מארצות המזרח ואת יחסה של החברה לעולים החדשים . הסרט, שחגג השנה 50 שנה נחשב למייסד ז'אנר הבורקס בקולנוע הישראלי, למבשר הקולנוע הישראלי המסחרי ולסרט הישראלי המצליח ביותר בקופות בכל הזמנים עם כמיליון ומאתיים אלף צופים, כמחצית מאוכלוסיית המדינה באותה התקופה. הצלחתו של הסרט נבעה בכך שבניגוד לסרטים הישראליים שקדמו לו דוגמת "גבעה 24 אינה עונה" הוא לא עוסק בנושאים לאומיים, אלא העביר ביקורת חברתית נוקבת דרך דמותו של האדם הקטן.הסרט זכה גם להצלחה ביקורתית לאחר שזכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר (טופול) ולסרט הזר הטוב ביותר וכן היה מועמד לפרס האוסקר. הרלוונטיות של הסרט תקפה גם להיום כפי שהתייחס לכך חיים טופול. "זה סרט חברתי ממדרגה ראשונה. יצירה שהיא אקטואלית תמיד, מכיוון שיש בה יחסים בין אבא לבן, בין גבר לאישה, בין אדם לאוטוריטות. זה תמיד השלטון מול האיש הקטן. לא הבנו אז עד כמה כל זה ידבר אל הקהל ויישאר רלוונטי גם אחרי 50 שנה", אמר טופול.

[*]

ב-1967 ביים קישון את סרטו השני, "ארבינקא", המתאר את דמותו של אדם המסתדר היטב בכל מערכת. גם סרט זה בכיכובם של חיים טופול, גילה אלמגור ושייקה אופיר, זכה להצלחה גדולה. שנתיים לאחר מכן יצר קישון את סרטו השלישי ,"תעלת בלאומליך". הרעיון לסרט החל כסאטירה שפרסם קישון "בספר אלף גדיא וגדיא". הסרט, בהשתתפות בומבה צור, שייקה אופיר, זהרירה חריפאי, הוא סאטירה ביקורתית וחריפה המתארת אדם לוקה בנפשו שנמלט מבית החולים ומתחיל לקדוח באמצע רחוב אלנבי בתל אביב להנאתו. למרבה ההפתעה כולם סביבו מתגייסים לעזרתו במחשבה כי הוא פועל מטעם העירייה ובסופו של דבר הוא הופך את תל אביב לונציה של המזרח התיכון לצהלת השלטונות שלוקחים קרדיט על הרעיון.

ב-1971 ביים קישון את אחת הדמויות הבלתי נשכחות בקולנוע הישראלי, שגולמה על ידי שייקה אופיר בסרט "השוטר אזולאי". הסרט מתאר את חייו של אברהם אזולאי, שוטר כושל ולא יוצלח שעומד בפני הדחה מתפקידו ומתאהב בזונת רחוב. הסרט, שמכיל את מה שרבים מחשיבים כסצינת הסיום המרגשת בתולדות הקולנוע הישראלי, היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר ואף זכה להצלחה קופתית מרשימה. גם שיר הנושא "בלדה לשוטר" בביצועו של אושיק לוי הפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

[*]

שבע שנים לאחר מכן, ב-1978, יצר קישון את סרטו החמישי והאחרון, "השועל בלול התרנגולות", בו מגלם שייקה אופיר עסקן הסתדרותי, הנשלח להחלמה בכפר מרוחק בו חיים התושבים בשיוויון מוחלט, דבר שהעסקן נחוש לשנות. הסרט נכשל בישראל ובעולם וחתם את הגולל על הקריירה של קישון כבמאי קולנוע. שנים רבות אחרי כן עדיין תהה קישון מדוע נכשל הסרט והגיע למסקנה כי לא הסרט נכשל אלא "הקהל נכשל". "היכולת של אבא הייתה לחשוף את האמת הצרופה של ההוויה האנושית, להסיר את כל המסכות, לקרוע את רשתות ההסוואה, להאיר את כל השקרים הספונים בחשכה, ולהצביע על הצביעות האנושית במלוא תפארתה. הוא היה בעיניי כמו הילד באגדה המופלאה של אנדרסן זה שצועק בקול גדול 'המלך הוא עירום'", סיכם רפי קישון את הקריירה האגדית של אביו. כמו כן הוא הביע תקווה כי חדר העבודה של קישון בו שמורות כל יצירותיו, יהפוך עם השנים למוזיאון וייפתח לקהל הרחב.

*"פסטיבל קישון להומור" יתקיים בתאריכים 31-19 בינואר ברחבי תל אביב. אירועי הפסטיבל יתקיימו בסינמטק ת"א, בתיאטרון הקאמרי ובבית אריאלה. הפסטיבל ייפתח באירוע מיוחד בסינמטק תל אביב בהשתתפות גורי אלפי, ואריק ברנשטיין, יוצר הסדרה הדוקומנטרית על חייו של קישון עבור הערוץ הראשון. הסדרה תספר את סיפור חייו החל מילדותו ונעוריו בבודפשט ובשנות המלחמה, עלייתו לארץ, פועלו כסופר מחזאי ובמאי קולנוע ותקופת חייו האחרונה בשוויץ ובגרמניה. הערב ייחתם בהקרנה חגיגית וראשונה לעותק חדש באיכות גבוהה של הסרט "תעלת בלאומילך".

במהלך הפסטיבל תתקיים בסינמטק ת"א, רטרוספקטיבה ליצירתו הקולנועית של קישון ובה יוקרנו עותקים חדשים באיכות גבוהה, של חמשת הסרטים שכתב ביים והפיק, סרטים אלו יוקרנו בסוף החודש גם ב-YES. גם סינמטק ירושלים יקיים במהלך חודש ינואר רטרוספקטיבה לסרטי קישון לטובת הקהל הירושלמי.

סייעה בהכנת הכתבה: רונית עמילוב