Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מחוברים לישראל - ראיון עם במאי מחוברים לחיים וסמבה

בשנת 2011 הגיע לבתי הקולנוע בישראל "מחוברים לחיים", קומדיה צרפתית אלמונית על אריסטוקרט עשיר ומשותק ששוכר צעיר סנגלי פרוע לשמש כמטפל שלו. הסרט עשה את הבלתי יאומן – הוא הפך לסרט הנצפה ביותר באותה השנה בישראל עם קרוב ל-500,000 צופים ולהצלחה ענקית גם במולדתו צרפת, שם היה לסרט הצרפתי השני בהכנסותיו בכל הזמנים ומדורג נכון להיום במקום ה-39 ברשימת הסרטים האהובים בכל הזמנים של אתר דירוג הסרטים IMDB.

ארבע שנים לאחר מכן מגיעים לארץ במאי הסרט אוליבייה נקש ואריק טולדנו, עם "סמבה" סרטם החמישי המשותף, הרביעי בכיכובו של עומאר סי (המטפל דריס מ"מחוברים לחיים") והראשון לאחר הצלחת הענק של סרטם הקודם. "ההצלחה של מחוברים לחיים פתחה לנו את כל הדלתות מצד אחד, אבל מצד שני הרגשנו שכולם מחכים לנו עם נשק. זה היה ריכוז של יותר מדי תשומת לב. היה לנו הרבה שיחות בינינו והפיתרון הכי פשוט לנו היה לעשות מה שאנחנו מרגישים", מספר נקש.

הסרט אותו הם הרגישו לנכון לעשות הוא "סמבה", דרמה קומית המתארת את קורותיו של מהגר לא חוקי מסנגל שעומד בפני גירוש מצרפת. הוא מחליט להיעזר באליס, מנהלת עסקית בכירה, שנשחקה בעבודתה והחליטה לקחת שנת שבתון ולהתנדב בארגון תמיכה למהגרים בו מכיר סמבה מהגר ברזילאי מלא שמחת חיים בשם וילסון (טאהר רחים). כמובן שככל שהזמן עובר וסכנת הגירוש של סמבה הולכת והופכת למוחשית, כך היחסים בינו לבין אליס הולכים ומתחממים. במסיבת עיתונאים שמתקיימת במסגרת פסטיבל "מובוסין" ה-12 לקולנוע צרפתי שנערך השבוע בסינמטקים ברחבי הארץ ולרגל יציאת הסרט "סמבה" בסוף השבוע לאקרנים בישראל, פגשנו את שני הבמאים, יהודים צרפתים בעלי משפחה קרובה בישראל, כשטולדנו עונה על השאלות בעברית שוטפת.

[*]

(בתמונה: אריק טולדנו מימין ואוליבייה נקש משמאל)

כתבתם את התפקידים הראשיים מראש לעומאר סי ושרלוט גינסבורג?

נקש: "עוד לפני שכתבנו את התסריט והיה לנו רק את הספר שהוא מבוסס עליו, כבר פנינו לשרלוט ולעומאר והצענו להם את התפקידים הראשיים. הם הסכימו ועל בסיס ההיכרות שלנו עם אופיים כתבנו את התסריט. זו שיטה שאנחנו מאוד אוהבים - לקחת שחקנים ומסביבם לכתוב תסריט. מה שרצינו פה זה להפגיש בין שני שחקנים שמגיעים מעולמות שונים לחלוטין ולראות מה קורה במפגש בין השחקנים האלו כדי ליצור עולם שהוא אחר.איך היה לעבוד עם כוכבת בסדר גודל של גינסבורג?

טולדנו: " הדבר הראשון אחרי ההצלחה של "מחוברים לחיים" שידענו זה שאנו רוצים את שרלוט בסרט שלנו. שרלוט היא אייקון בצרפת. היא נדירה ובוחרת סרטים מאוד בקפידה. אנחנו גדלנו עליה, היינו בני 13 בפיג'מה כשצפינו בה זוכה בפרס הסזאר (אוסקר צרפתי). אנחנו שמחים שהיא הסכימה כי היא נותנת בסרט משהו מאוד עמוק, הרגשנו את זה על הסט ואני חושב שגם הצופים מרגישים את זה".

העבודה על סרט דרמטי יותר במהותו הייתה שונה מבחינתכם לעומת הסרטים הקומיים שביימתם קודם לכן?

נקש: " זה נכון שבסרט הזה היינו יותר בדרמה מאשר בקומדיה. אבל בכל הסרטים שלנו אנחנו תמיד לוקחים אנשים שרחוקים מאיתנו, לא אנשים שאוהבים קומדיה.לצילום לקחנו את מי שעשה את הסרטים של ז'אק אודיאר ("נביא") וזה במאי ממש לא מצחיק. חשבנו שבמיקס ובבלבול מגיע משהו שיוצר קולנוע אחר”.

[*]

הקרנת הסרט בצרפת גררה ויכוחים בין השמאל לימין שם ביחס לנושא המהגרים, שהוא משמעותי בצרפת לא פחות ואף יותר מאשר בישראל, כאשר הפיגועים שבוצעו נגד יהודים בצרפת בחודשים האחרונים על ידי מהגרים מוסלמים חידדו ויכוח זה. צרפת היא המדינה שקולטת הכי הרבה פליטים במערב אירופה, כשכיום חיים בה 5 מיליון מהגרים, מתוכם לשני מיליון אזרחות צרפתית.

עשיתם מחקר על הנושא של מחנות מעצר ומהגרים לא חוקיים?

נקש: "אנחנו הולכים עד הסוף וחוקרים לפרטי פרטים כשאנחנו מחליטים ללכת על נושא כי אנו רוצים להיות כמה שיותר קרובים למציאות ואמינים כשמדברים על נושאים כל כך רגישים כמו מאסר מהגרים לא חוקיים . מצד שני לא רצינו לעשות סרט דוקומנטרי. בגלל שהסרט האחרון שלנו היה כזו הצלחה נפתחו לנו דלתות ויכולנו להיות בעמותות בבתי משפט ולחקור את הנושא לעומק”.

נושא ההגירה מאוד רלוונטי גם בישראל אליה הגיעו רבבות מבקשי עבודה ופליטים מאפריקה. מה עמדתכם בנושא?

טולדנו: "התפקיד שלנו זה לא התפקיד של הפוליטיקאים, אלא לשאול שאלות על החברה שלנו. אנו רוצים כמובן שאנשים יביטו על העובדים האלה בדרך אחרת, אבל אין לנו פיתרון. הבעיה היא בין לאומית, אנשים רואים את האנשים האלו כשקופים. הם לא רוצים לראות אותם ולתת להם זכויות. רצינו דרך הסרט להראות מאיפה הם באים, מה האהבות שלהם, לאן הם שולחים את הכסף, אבל להגיד אם הם צריכים להישאר או לא זה להיכנס לתחום הפוליטי. רק לשאול שאלות ולהחליף את המבט עליהם זה כבר משהו. קיבלנו הרבה הודעות של אנשים שהם לא מסתכלים עכשיו על העובדים שמנקים אצלם כמו בעבר והתחילו להתייחס אליהם וזה מספיק בשבילנו”.

זו הפעם החמישית שנקש וטולדנו מגיעים לישראל להצגת סרטם החדש, אולם הפעם אחרי ההצלחה האדירה של "מחוברים לחיים" קבלת הפנים לה הם זכו הייתה אוהדת בהרבה כשמאות אנשים מילאו את הקרנת הבכורה של "סמבה" בהם גם ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק.

אתם מרגישים תחושה שונה בפעם הזו בישראל?

טולדנו: "כן. בעבר בהקרנות של הסרטים שלנו נכחו בעיקר הקהילה הפרנקופונית וזה היה מאוד חמים ונעים וביתי. עכשיו יש מפנה של ממש אחרי "מחוברים לחיים" כי הסרט שלנו נחשף לקהל הישראלי וקיבלנו תגובות והכרה מכלל הציבור. אנשים התחילו לדבר בחברה הישראלית וברשתות החברתיות עליו וזו הייתה חשיפה ראשונה שלנו לחברה הישראלית בכללותה. זה נחמד להיות חלק מהקהילה הצרפתית בישראל שהולכת וגדלה, אבל כיף להיחשף לקהל גדול יותר ושונה. הם אהבו את הסרט שלנו ואמרו לנו שזה לא כמו סרט צרפתי רגיל שאוכל את הראש וחופר”.

אתם צופים בקולנוע ישראלי?

טולדנו: “כן, יש הרבה סרטים ישראליים שהרשימו אותנו ופגשנו את היוצרים שלהם. אנו מרגישים מאוד קרובים אליהם. גם הנושאים שהם מתעסקים הם קרובים לליבנו וגם הדרך הישראלית לטפל בחומרים חמורי סבר בקלילות ובהומור זה דבר שאנו מתחברים אליו”.

[*]

אחרי הצלחת "מחוברים לחיים" קיבלו נקש וטולדנו שיחות רבות מאולפנים בהוליווד עם הצעות לסרטים שונים כולל בימוי רימייק ללהיטם הצרפתי. השניים סירבו להצעה, אך ככל הנראה הסרט ייצא לפועל בכיכובם של קולין פירת' (“נאום המלך") וקווין הרט.

הוליווד עדיין קורצת מבחינתכם?

נקש: "יש לנו עניין בזה ומגיעים אלינו הרבה תסריטים. הבעיה היא שהסרטים שם הם לא מקוריים ואני לא חושב שזה הקולנוע שלנו. הם עושים הרבה סרטי המשך ומה שהם ביקשו מאיתנו לא מצא חן בעינינו. זה היה הרבה דברים שדומים למחוברים לחיים. הם חושבים שאתה מומחה בנושא מסוים ולא רואים בך יותר מזה, כמו פועל שעושה טוב אותו דבר”.

אז מה יהיה הסרט הבא שלכם?

טולדנו:"זו תהיה קומדיה על טהרת הקומדיה בלבד במסורת האיטלקית שלה.יש תמיד בסיס סיפורי, אבל באופי זו קומדיה שהיא בידורית יותר. הפעם עומאר סי לא יככב כי הוא עבר לארה"ב לשחק ב”עולם היורה”. עשינו חמישה סרטים איתו ובסרט הבא ננסה להשתחרר אחד מהשני”.