מה היו הסרטים הטובים ביותר שלא הופצו בישראל?

הסרט הטוב ביותר שלא הופץ: רכבת לבוסאן

הבחירה של תומר קמרלינג ("פנאי פלוס"), זוהר צלח ודני לרנר. הסרט של הבמאי הדרום קוריאני, יאן סאנג־הו שהוקרן בפסטיבל קאן השנה וקיבל תגובות חיוביות, עוקב אחר אב ובתו העולים על רכבת בזמן שבו מתחילה להתפשט מגפה ההופכת אנשים לזומבים. המגפה מתפרצת במהירות ברכבת וקבוצת אנשים מתאחדת ויוצרת קבוצת נגד לזומבים באחד הקרונות.

"מעבר לעובדה שהזומבים של הסרט הם מהמלחיצים ביותר בקולנוע בשנים האחרונות ולעבודת הבימוי הנפלאה של סאנג-הו, יש כאן גם דמויות מעניינות שיצליחו לגרום לכם להיות מעורבים בסרט עד לדקות האחרונות האדירות שלו. לדעתי, מדובר באחד מסרטי הזומבים הטובים ביותר של המאה ה-21 ומועמד מוביל לתואר "סרט האימה של השנה". (זוהר צלח)

"סרט זומבים והרפתקאות קוריאני מגניב, מותח ומרתק שהקורן בפסטיבל חיפה" (דני לרנר)

2. המשרתת

"המשרתת" עוקב אחר בחורה צעירה אשר מגיעה כדי לשמש עוזרת לאישה צעירה ועשירה הגרה עם דודה באחוזה מבודדת. אבל המשרתת הצעירה היא בעצם נוכלת המהווה חלק ממשימה מסובכת לגזול מהאישה הצעירה את כל ממונה וזאת בעזרת נוכל המתחזה לדוכס יפני. העלילה מתפתלת כשהנוכלת מתאהבת ביורשת התמימה. עוד בסרט דודה הסוטה של היורשת המחזיק אוסף של ספרי זימה ומרתף אפל המסתיר סוד גדול ונורא.

"יצירה מופלאה ומתוחכמת שגרמה לי להתרגש". (רון פוגל)

2. ווינר

בשוויון קולות במקום השני ניצב הסרט דוקומנטרי זוכה פרס חבר המושבעים בפסטיבל סאנדנס האחרון. הסרט עוקב אחר אנתוני ווינר אשר היה התקווה הגדולה של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. עד שיום אחד תמונה מביכה ואינטימית מאוד של ווינר צפה באינטרנט. ווינר שיקר והכחיש כל קשר, חזר בו והודה בהתנהגות בלתי הולמת והתפטר בבושת פנים מהקונגרס.

"מאותם סרטים דוקומנטריים שמציגים לנו מציאות אבסורדית ומוכרת אך עדיין מפתיעה. הסרט הולך על הקו הדק שבין הצהוב לחשוב ומצליח להעניק לצופים נקודת מבט מצחיקה ועצובה" (דין קליין)

בחירות נוספות של המבקרים:

יאיר הוכנר: יותר מדי סרטים מעולים לא הגיעו למסכי הקולנוע בישראל, כך שהמשימה אפילו הרבה יותר קשה לבחירה. מצד אחד יש את פרץ המקוריות המשחרר של "Swiss Army Man" על צעיר אובדני פול דאנו ומערכת היחסים הביזארית שהוא מפתח עם גופה בגילומו של דניאל רדקליף. "פטרסון" המרגש של של ג'ים גרמוש, קולנוע שכולו שירה טהורה, פשוטה ואנושית. סרטו החדש של אלן גירודי "Staying Vertical" הוא אחד הסרטים המרתקים והבועטים שראיתי השנה על גבי המסך הגדול, עם הסוף הכי מצמרר שיכול להיות. "The Neon Demon" של ניקולס וינדינג רפן הוא בהחלט אחד הטריפים הוויזואליים הסוריאליסטים. "תיאו והוגו" הוא אולי הסרט הסקסי והרומנטי ביותר שהוקרן בפסטיבלי הקולנוע בשנת 2016, עם סצנת המין הכי מדהימה שנראתה על גבי המסך הגדול

קרן קוצ'ר: "אסור גברים מעבר לנקודה זאת" – הסרט בוחן באופן סאטירי מה היה קורה לו השאיפה האולטימטיבית של הפמיניזם הקיצוני הייתה מתגשמת וגברים היו לאט לאט נכחדים.

דלית כהן, "ישראל היום": "הקשב לי מרלון" - סרט מדהים בו אגדה וטכנולוגיה נפגשים על המסך. הסרט חושף את בפנינו את השחקן המופנם בדרך מאוד מתוחכמת והחזיר את מרלון לחיים לשעתיים על המסך הגדול. אגב, לא בטוח שמרלון היה אוהב את הסרט. קרוב לוודאי שהיה מוצא עצמו מובך ומעביר ביקורת על הכנות שהבמאי, ריילי, גורם לו לחשוף."

המשתתפים במשאל:

צוות אתר סרט: אלעד שלו (עורך האתר), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר בכיר), יוחאי גורלי (עורך מדור טלוויזיה), הדר אורלנוב (אחראית רשתות חברתיות), מור קומפני (מבקרת), ערן איצקוביץ (מבקר), דין קליין (מבקר), זוהר צלח (כתב קולנוע), הלמינה גרופר (כתבת), קארין דובינסקי (כתבת), מתן שאווטר יניב (כתב), שרון טהר (כתבת), נועה לוי (כתבת), קרן קוצ'ר (כתבת), ניצן המבורג (כתב)

מבקרי קולנוע: אבנר שביט (וואלה), נטליה ירמין (NRG), עידו רוזן (ד'קמפוס), תומר קמרלינג (פנאי פלוס), מרלין ויניג (סלונה), ארז דבורה (ynet), עופר ליברגל (סריטה), דלית כהן (ישראל היום), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), לירון סיני (ynet)

אנשי קולנוע: אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום"), בועז ארמוני (במאי, "מסווג חריג")" ענר פרמינגר (במאי, "החיים בינתיים")", ענת וובנובוי (במאית, "פיתוי בע"מ"), דני לרנר (במאי, "קירות"), מרט פרחומובסקי (מקים מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי)