הדור החדש: ראיון עם חי אפיק, במאי המהפכה הצרפתית

חי אפיק, בן 35 נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר בתקוע והוא בוגר ביה"ס לקולנוע "מעלה" שבירושלים. מלבד היותו במאי הוא גם יוצר מוזיקה והוציא אלבום בעבר. סרט הגמר שלו "המהפכה הצרפתית" הוא דרמת מתח אשר מספרת על זוג במשבר שנקלע למקרה אלימות שמאלץ אותו לבחון את היחסים ביניהם.

מה משך אותך להתעסק בקולנוע?

"אהבתי מגיל מאוד קטן קולנוע ובתיכון למדתי במגמת קולנוע. כשראיתי את סצנת הסיום של 'צייד הצבאים' הבנתי שזה משהו מאוד חזק והייתי רוצה גם לעשות אותו".

מאילו במאים אתה שואב השראה לסרטים שלך?

"אני מאוד אוהב את טרנס מאליק ואת נוח באומבך. שני כיוונים מאוד שונים של קולנוע. אחד, קולנוע פיוטי, רוחני, בדגש ויזואלי והשני זה קולנוע יותר צעיר, קומי. שני המקומות האלה מעניינים אותי".

במקביל ליצירתך הקולנועית אתה גם יוצר מוזיקה והוצאת אלבום בעבר. מה אתה יותר- מוזיקאי או במאי?

"הוצאתי לפני כמה שנים אלבום ואני מופיע פחות ופחות. אני חושב שהיום אני יותר במאי. ביומיום לפרנסתי אני מביים קליפים. זה בעצם החיבור שלי בין מוזיקה לקולנוע. מאוד אוהב בסרטים שאני עושה לחבר בין מוזיקה לתנועה של תמונה".

עלילת "המהפכה הצרפתית" מבוססת על מקרה דומה שעבר חי בעצמו מה שהופך את הסרט לאישי, דבר אשר ניכר בבחירותיו האמנותיות: סגנון צילום שמרבה בצילומי תקריב ואופן הליהוק אשר מורגש במשחק הדמויות - "באיזשהו אופן אני רציתי שיהיה איזה חיבור. גם איתמר, השחקן הראשי הוא בעצמו מוזיקאי והוא מזכיר לי לפעמים את עצמי באזורים מסוימים".

כל אלו מקרבים את הצופה אל הדמויות ומעוררים הזדהות רבה עם רגעי האימה שעוברים עליהן, אשר הולכים ומתעצמים ומותירים תחושת מועקה אשר נמשכת גם לאחר הצפייה. אין זה מפתיע שהסרט ריגש את הצופים וזכה לאהדה רבה, הוא הוקרן בתשעה פסטיבלים בארץ ובעולם וכיום אחד משבעת המועמדים בטקס האוסקר על פרס מדליית הזהב לסרטי סטודנטים בקטגוריה העלילתית הבינלאומית.

מהיכן ההשראה לתסריט ועד כמה הוא מבוסס על חוויתך האישית?

"ההשראה הפשוטה הייתה מסיפור שקרה לי באמת. אירוע די קשה של אלימות שממש קרה בפתח של הבית שלי. זה קרה מחוץ לבית אבל החוויה השפיעה עליי מאוד חזק. זה טלטל אותי. בנאדם שמנסה לחיות חיים שכאילו אין בהם מקום של כוחניות ואלימות ופתאום זה מגיע אליו לפתח של הבית. זה קרה לי במהלך הלימודי קולנוע ולא תכננתי לעשות סרט שמתעסק בנושאים של אלימות וגבריות, זה פשוט קרה. החלטתי לכתוב את זה ומשם צללתי לעומק של הדבר הזה. גם התחלתי לראות הרבה סרטים שמתעסקים בזה וגם הסרטים שראיתי כהכנה לסרט חלחלו בעצמם לתוך הסרט. יש שם כל מיני רפרנסים ל'כלבי הקש', 'משחקי שעשוע' ו'התפוז המכני' שנכנסו בעקבות המחקר שעשיתי על הסרט. הבמאי ערן קולירין היה החונך שלי של התסריט והוא שלח אותי לכל מיני סרטי הארדקור כאלה. חלקם הכרתי, חלקם הכרתי בעקבות התסריט שכתבתי וזה חלחל פנימה".

[*]

("שמעתי על אנשים שיצאו באמצע", הבמאי חי אפיק)

האם אתה יכול להרחיב על הבחירה בשחקנים לא מוכרים, מה היה אופי העבודה איתם?

אני רציתי שיהיה איזה חיבור. שאני אוכל להזדהות איתם. איתמר, השחקן הראשי הוא בעצמו מוזיקאי והוא מזכיר לי לפעמים את עצמי באזורים מסוימים. הוא גם מוזיקאי אבל הוא גם כותב, גם קצת שחקן. הרגשתי שיש לי חיבור לדמות שלו, עוד לפני כישורי המשחק. אחרי שפגשתי אותו אז הבנתי שגם הוא שחקן מעולה".

הסרט שלך זכה לאהדה רבה בקרב פסטיבלים בארץ ובעולם וכעת מועמד בקטגוריה הבינלאומית לסרטי סטודנטים באוסקר. איך התחושות?

"זה די הפתיע אותי. לא שלא חשבתי שהוא סרט טוב אבל לא חשבתי שהוא יהיה מועמד לאוסקר פשוט כי חשבתי שהוא קשה מדי, במובן שאפשר להעריך אותו אבל קשה ליהנות ממנו. הסתובבתי איתו בעולם בכל מיני פסטיבלים, בכל מקום שהייתי מאוד העריכו אותו, הוא גם זכה בכמה מקומות אבל עדיין זה הפתיע אותי כי האוסקר תמיד מרגיש לי שזה דברים שהם קצת יותר להמונים. הופתעתי לטובה במובן הזה. זה נורא משמח".

[*]

(בתמונה: כוכב הסרט, איתמר רוטשילד)

איך הגיב הקהל לסרט?

"בכל מקום התגובות היו שונות. כשהוא הוקרן בסרטי הגמר של מעלה באולם של כמה מאות אנשים בירושלים היה שקט מחריד שלא הבנתי אם אנשים פשוט רוצים לברוח מהאולם ושואלים את עצמם למה הם רואים את זה. לעומת זאת כשזה הוקרן בפסטיבל הסטודנטים בתל אביב כמה חודשים אחר כך אז גם צחקו מהבדיחות והיה משהו יותר משוחרר בקשר לזה. גם שמעתי על אנשים שהפסיקו באמצע והייתי בהקרנות שאנשים יצאו".

על מה יהיה הסרט הבא שלך?

"אני עובד ביחד עם איתמר על פיצ'ר שהוא כותב ואני מביים על מוזיקאי שנאלץ לעזוב את תל אביב ולחזור לבית הוריו בפריפריה ורוב הסיפור מתרחש ביחסים שלו עם אבא שלו ועם דמויות שהוא גדל איתן והוא מנסה לברוח מהן".