מריו: ביקורת סרט

לא מספיק סרטי כדורגל מגיעים להקרנות בישראל. אחת הסיבות לכך היא שמרבית הסרטים שמוקרנים כאן הם תוצרת ארה"ב ושם, מה לעשות, הכדורגל לא כל כך תפס ולכן מועטים הסרטים העוסקים בו תוצרת הוליווד. גם סרטים העוסקים בסיפורים להט"בים מגיעים במינון נמוך לבתי הקולנוע בארץ (אם כי בשנים האחרונות חל שיפור קל) ולכן איזה כיף שיש הזדמנות לצפות על המסך הגדול בארץ, גם אם באופן חד פעמי, בסרט המשלב בין שני הנושאים ועושה זאת בהצלחה.

העלילה עוקבת אחר מריו (מקס הובאכר) שחקן בקבוצת המילואים של קבוצת הכדורגל השוויצרית יאנג בויז, החולם לעלות לקבוצה הראשונה. יום אחד מצטרף לאימונים שחקן חיזוק גרמני בשם ליאון (אהרון אלטראסר), שגם הוא מתחרה עם מריו על עמדת החלוץ בקבוצה הבכירה. השניים מצוותים לגור ביחד בדירה משותפת ואט אט מגלים כי הם נמשכים זה לזה ואף מתחילים להתאהב תוך שהם מסתירים זאת מיתר חבריהם לקבוצה.

[*]

בעוד יציאה מהארון של מוזיקאים, שחקנים ויוצרים נתפסת כדבר של מה בכך היום, בעולם הכדורגל המאצ'ואיסטי עדיין כמעט ולא היו שחקנים מקצוענים שיצאו מהארון. הרצון להיראות כבעל הדימוי החזק והגברי על המגרש, הפחד מתגובת הקהל ומתגובת שאר השחקנים בחדר ההלבשה גורמים לשחקני כדורגל ברחבי העולם להישאר עמוק בתוך הארון.

לכן כאשר השמועה מתגלה, מריו מכחיש לחלוטין את הקשר הרומנטי שלו עם ליאון, שמצדו מעדיף לצאת לחופשי ולגלות לסביבה על הקשר. מריו, לעומתו, מעדיף את הקריירה המקצוענית ואף נענה להצעה של קבוצת הבונדסליגה הגרמנית סנט פאולי בה הוא מעמיד פנים כסטרייט ואף מביא עמו ידידה אותה הוא מציג כחברתו לחיים בפני עמיתיו לקבוצה.

הבמאי מרסל גיסלר מצליח ליצור עלילה שתרתק גם את חובבי סרטי הכדורגל וגם את אוהבי הרומנטיקה. הסרט אמנם הולך בתבניות מוכרות, אך הכימיה בין השחקנים, הרגישות שמופגנת כלפי הדמויות והאותנטיות של הסביבה המוצגת בסרט סוחפים את הצופה כפי שסיפור אהבה קולנועי טוב יכול לעשות וגם מספקים את הצביטה ההכרחית בלב כשהמימוש שלו מוטל בספק.

לכך תורמים יותר מכל שני השחקנים הראשיים מקס הובאכר בתפקיד מריו, עליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי הקולנוע השוויצרי ואפילו יותר ממנו אהרון אלטראסר, שנראה מוקדם יותר השנה בבתי הקולנוע בסרט "הבלתי נראים". הוא ניחן במראה של כוכב קולנוע של ממש ומצליח ליצור דמות כובשת שהצופה רק רוצה בטובתה, במיוחד כאשר הוא הולך עם האני עצמי והאמת שלו רחוק יותר ממריו.

הסרט "מריו" יוקרן מטעם פסטיבל הקולנוע הגאה מחר (יום רביעי, 12.12) בשעה 21:00 בסינמטק תל אביב. לרכישת כרטיסים - לחצו כאן