פסטיבל ירושלים, סקירות: ליבר-מן, ארץ החלומות ועוד

ליבר-מן

מבקר:אלעד שלו

תאהבו אותו או תשנאו אותו,אביגדור ליברמן הוא אחת הדמויות המרתקות והשנויות במחלוקת בפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים. המהגר מרוסיה שהחל את דרכו כמאבטח וחצב בכוחות עצמו את הדרך לצמרת הפוליטיקה הישראלית, הוא פוליטיקאי שנדמה שמסתיר יותר מאשר מגלה ושמרתק לנסות ולפענח את דמותו האניגמטית.

הבעיה בסרט של הבמאית הדוקומנטרית הוותיקה נורית קידר היא שלמרות שהיא מעלה את כל השאלות המעניינות, היא לא מצליחה לענות על אף אחת מהן. כך אנו נותרים עם סרט שלישראלים לא יגלה כמעט שום דבר חדש ולזרים שאינם מצויים ברזי הפוליטיקה הישראלית הוא חסר חלקים משמעותיים ביותר של מידע קריטי (פרשת "ישראל ביתנו", אישום בגין הכאת ילד, עדים שנעלמו, ההבטחה לחיסול הנייה ועוד) שהיו מסייעים להבנת דמותו של ליברמן.

לבסוף אנו נותרים עם כתבת חדשות מורחבת, בעלת טון מפרגן למדי, עם ראיונות משנים עברו (שעוררו צחוק כשנתניהו הכריז על ליברמן כשותפו הבלתי נפרד) ועם קריינות של קידר שמפרשת את שאנו רואים ואינה מוסיפה עליו. מאחר שליברמן הוא אישיות מעניינת, הסרט מחזיק את הצופה לאורך 60 דקותיו, אך בעיקר מעורר ציפייה לסרט עלילתי סטייל "הבלתי רשמיים" שיפצח את דמותו.

הקרנה נוספת: יום ראשון (4.8), סינמטק 3 ירושלים

קוקו-די, קוקו-דה

מבקר:אלעד שלו

קחו את "משחקי שעשוע", תבלו עם "לקום אתמול בבוקר" ותוסיפו לא מעט ביזאר וקיבלתם את התוצאה המשונה והמהנה למדי בדמות הסרט השוודי "קוקו-די, קוקו-דה" (הנקרא על שם שיר ילדים) של הבמאי יוהנס ניילום ("הענק"). הסרט מתחיל בטראומה משפחתית של בני זוג שמאבדים את בתם. 3 שנים לאחר מכן הם יוצאים לנופש באוהל בחיק הטבע, בניסיון להחיות את הזוגיות שלהם. אל המקום מגיעה חבורה לא שגרתית של פסיכופתים: אדון פטפטן ומגונדר, נערה שתקנית וארוכת שיער וגבר ענק ממדים – חמושים באקדחים, סכינים וגם כלב אגרסיבי עם תיאבון בריא.

מכאן אנו ניתקל באותה סצנת מפגש אכזרית פעם אחר פעם, כשבכל פעם אב המשפחה מגלה יותר מודעות לעתיד להתרחש ומנסה להציל אותם מן ההתעללות. לעיתים הסרט מתענג על הסדיזם שלו, לעיתים הוא מציב אותנו בעמדה מוסרית שבוחנת מה אנו היינו עושים ועד כמה אנו מתענגים בעצמנו על המראות (למרות שניילום מיטיב להסתיר את הקשה מכל מעיני הצופים). הסרט גם משלב שני קטעי אנימציה דמויי תיאטרון בובות הממחיזים את טראומת אובדן הבת, כשההתעללות החוזרת שעוברות הדמויות אמורה בסופו של דבר לאחד אותן ולשחררן מהצל האופף אותן. סרט מסקרן וביזארי, גם אם לא תמיד אחיד ומיועד בעיקר לחובבי קולנוע קיצוני ואחר.

הקרנה נוספת: חמישי (1.8) 22:30, יס פלאנט 2 ירושלים

[*] אניארה

מבקרת: מישל צ'יקו

סרט פוסט- אפוקליפטי של פלה קגרמן והוגו ליליה בו החיים על כדור ארץ אינם אפשריים והקיום האנושי מעתיק עצמו אל כוכב הלכת מאדים במטרה לאכלסו. המעבר בין כדור הארץ לכוכב מאדים נעשה דרך מסע בן שלושה שבועות על מעבורת החלל העונה לשם אניארה. כאשר החללית סוטה, מבלי כל דרך להשיב אותה חזרה אל מסלולה, אנו צופים בתהליך הידרדרותם הפיזית והנפשית של נוסעי החללית. מסע של כמה שבועות מתנפח לכדי מסע שאינו נגמר בעודם שטים בחלל בלי מטרה.

הסרט מבוסס על מחזור שירים אשר נכתבו על ידי המשורר והסופר הרי מרטינסון העונה לאותו השם, ותואר כ"סיפור אפי אודות שבריריותו ואיוולתו של האדם", אולם נראה כי העיבוד הקולנועי פיספס את הנקודה. הסרט שהלך לכיוון מסויים ומבטיח לאורך חלקו הראשון, מאבד בהמשך את דרכו בדיוק כמו מעבורת החלל המופיעה בו, ובסופו של דבר מציג אופציות עלילתיות אותן יכל לפתח וגודע אותן עוד לפני שהספיקו להמריא.

הקרנה נוספת: יום שישי (2.8), 19:15, יס פלאנט 2 ירושלים

ארץ החלומות

מבקר:אלעד שלו

סרטו של מיילס ג'וריס־פייראפיט בכיכובם של מרגו רובי ופין קול ("פיקי בליינדרס") נדמה לעיתים כאילו יצא מהוליווד של שנות ה-70. עם קצב מדוד, סיפור פשע-אהבה קלאסי ועלילה המתרחשת בטקסס של שנות ה-30 ועוקבת אחר נער תמים בו 17 שמגלה כי שודדת בנק יפהפייה עליה מוצע פרס בן 10 אלף דולר מסתתרת באסם בחצר ביתו. כמובן שהוא מתאהב בה, ואנו נותרים עם השאלה האם היא מנצלת אותו רק למען מחסה ותיפטר ממנו בדרך אכזרית כשלא תזדקק לו יותר או האם מתפתח כאן קשר אמיתי והדדי.

אין חדש תחת השמש בסרט, והוא לעיתים גולש למלודרמטיות, אך הופעות המשחק המוצלחות, העיצוב האמנותי המחזיר אותו לאמריקה של פעם והתחושה הקלאסית שהסרט משרה, הופכות אותו לסרט מעניין ואפילו מרגש לפעמים, גם אם הוא אינו מעפיל למחוזות של סרטים גדולים מסוגו שהוליווד ידעה לנפק בעבר בז'אנר.

הקרנה נוספת: יום שישי (2.8), 15:15 יס פלאנט 7

[*]