פסטיבל ירושלים, סקירות: המתים של יפו, הנוסע השמיני: מקורות ועוד

מסע ארוך אל תוך הלילה

מבקרת: מישל צ'יקו

סרטו השני באורך מלא של הבמאי הסיני בי גאן. הסרט מלווה את מסעו של הבלש לו הונגוו החוזר לעיר הולדתו בעקבות מותו של אביו בעודו מבקש לתור אחר אהובתו שנעלמה וממשיכה לרדוף אותו. הסרט מציע חווית צפייה מרתקת המשלבת אלמנטים סגנוניים וז'אנריים היוצרים מעין פילם נואר מודרני ויפהפה. לאורך המסע אנו מלווים את חוויותיו וזכרונותיו של הבלש, קפיצה בין מקומות, זמנים וקווי עלילה המתחברים ומתמזגים לקראת חלקו השני של הסרט- בו הקהל מתבקש להרכיב את משקפי התלת מימד (נוסף על כל הוירטואוזיות הסגנונית יש גם תלת מימד!) ולצפות בשוט מרהיב של 59 דקות המסכמות את המסע הארוך שחווינו במשך כל הסרט.

מעבר ליופיו הויזואלי, בין הדברים שיותר אהבתי בסרט הוא העובדה שהוא אינו מזלזל באינטיליגנציה ובזיכרון שלנו כצופים. הסרט עמוס בדימויים, קווי עלילה וקפיצה בין זמנים החוזרים על עצמם שוב ושוב לאורכו בצורות שונות ומעצבים את דרך הבאת הסיפור בצורה מרתקת. הסרט אינו מפחד לאפשר לדמויות ולסיפור לפעול בצורה מסוימת שתגרום לנו להבין בדיוק על מה מדובר גם מבלי להאכיל אותנו בכפית, דבר שמאפשר (לפחות עבורי) חוויה צפייה מספקת הרבה יותר.

חיים כפולים

מבקר:אלעד שלו

אם נואה באומבך וודי אלן היו עושים ילד בצרפת, ומעשירים אותו במידע על עולם הוצאות הספרים, כך פחות או יותר היה נראה פרי אהבתם. סרטו החדש של אוליבייה אסיאס, בכיכובם של ז'ולייט בינוש וגיום קאנה, הוא מסוג הסרטים שנדמים צרפתיים בכל הווייתם ומיועדים לקהל בורגני ומשכיל שנהנה משיחות פסבדו-אינטלקטואליות ודיאלוגים בלתי נגמרים מתובלים בפרשיות אהבה. התוצאה מייגעת לעיתים,אך גם שנונה ומהנה למדי לחובבי הסגנון.

הקרנה נוספת: שבת (3.8), 18:45, יס פלאנט 2 ירושלים

המתים של יפו

מבקרת: מישל צ'יקו

סרטו החדש של יוצר הסרטים הוותיק רם לוי והראשון שלו המיועד ישירות למסך הגדול, הוקרן לראשונה בפסטיבל כחלק מתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי הנערכת במסגרתו. הסרט, המבוסס על פי תסריט שכתב גלעד עברון, מתאר את סיפורם של שלושה אחים קטנים ויתומים אשר הוברחו בצורה בלתי חוקית אל גבולות מדינת ישראל כדי לגור עם קרוב משפחה רחוק (שאינו מודע לקיומם) המתגורר ביפו. הסרט מציג ביקורת חברתית קשה, ומשלב דימויים שונים העוסקים ביחסים בין רשויות החוק לבין מוסר.

לדעתי קיים אלמנט רפלקסיבי אשר התפספס מעט. הסרט מציג עלילת צד המציגה סט צילומים של סרט בריטי העוסק בתקופת המנדט ביפו ומראה כיצד הדימוי קולנועי יכול להיקרא בצורות ובדרכים שונות. הדרך שבה בחר לוי להציג לאורך הסרט את אותה הסיטואציה מכמה נקודות מבט מהווה כאלמנט המקורי היחידי בסרט, שמבחינה סגנונית לא מחדש הרבה מעבר לכך.

הנוסע השמיני: מקורות

מבקרת: מישל צ'יקו

"הנוסע השמיני", היצירה הקולנועית של הבמאי רידלי סקוט שהפכה לדימוי קולנועי אייקוני ולאחד הסרטים המשמעותיים ביותר בהיסטוריית היצירה הקולנועית – עדיין נטוע עמוק בעולם התרבותי בן ימינו גם אחרי 40 שנים. כעת סרט תיעודי של אלכסנדר פיליפ מבקש לעסוק במקורות הרבים שהיוו השראה לפיתוח הסיפור שכתב התסריטאי דן אובאנון. גם אם אתם לא מהמעריצים הגדולים של "הנוסע השמיני"- כדאי מאוד לראות את הסרט הזה.

הסרט מציג את הכמות הענקית של ההשפעות על בניית הסיפור - החל מהשפעות הנובעות מהתרבות המצרית, המיתולוגיה היוונית או חוברות קומיקס וספרי אימה של הסופר האמריקאי ה.פ לאבקראפט ובכך מעידים על כוחו של סיפור להתפתח ולהתהוות לכדי משהו אפי, כמו סיפורו של הסרט "הנוסע השמיני". מעבר לכך, הסרט עוסק בייחודיות של "הנוסע השמיני" כסרט מדע בדיוני, ביחס לסרטים אשר קדמו לו שביקשו לעסוק בנושאים דומים, ובודק כיצד שוני זה שינה את התייחסות הקולנוע ההוליוודי כלפי ז'אנר המדע בדיוני והחייזרים.

[*]