תשכחו מקאטס: חמישה מיוזיקלס מברודווי שצריכים להגיע לקולנוע

1. מרשעת

העובדה שהמחזמר הזה עוד לא הפך לסרט היא פשוט פשע. העלילה נהדרת, המוזיקה קליטה ומהנה, ובעיקר, יש כאן פוטנציאל קולנועי עצום. "מרשעת" עוסק בסיפורן של שתי המכשפות שמופיעות בספר "הקוסם מארץ עוץ", אלפבה וגלינדה, והטוויסט הוא שהן בכלל היו חברות! המחזמר קודם לסיפורה של דורותי בכמה שנים טובות, ומתברר שדמותה של המכשפה הרעה מהמערב מורכבת בהרבה ממה שחשבנו. המחזמר מלא ברגעי פנטזיה וכישוף, בדמויות עמוקות, ובעוצמה רגשית, שמתאימים הרבה יותר לקולנוע מאשר לבמת התיאטרון. להבנתי, המפיק של "לה לה לנד" במגעים להפוך את "מרשעת" לסרט, אז יש תקווה.

2. המילטון

מופע מלא בשירה וריקודים שעוסק בשר האוצר האמריקאי הראשון אלכסנדר המילטון. נשמע הזוי לגמרי? נשמע כמו כישלון קופתי? מסתבר שלא, כי המחזמר הזה היה ההצלחה הגדולה ביותר על במות ברודווי בשנת 2015. הכישרון שמאחורי "המילטון" הוא לין מנואל מירנדה, שאחרי הפריצה שלו הושכר לעבודה על ידי דיסני, והיה מועמד לאוסקר על עבודתו המוזיקלית ב"מואנה", ומועמד לגלובוס הזהב על הופעתו ב-"מרי פופינס חוזרת". בקיצור, יש יוצר מוכשר שרכש ניסיון קולנועי לא מועט, ויש מחזמר שהוא בגדר סנסציה תרבותית, למה לא פשוט לשלב בין השניים?

3. ספר המורמונים

כשהתגלה ששני היוצרים של "סאות'פארק", טריי פארקר ומאט סטון, עובדים על הפקת ברודווי, אני בטוח שהתגובות היו סקפטיות. אבל "ספר המורמונים", שעוסק בשני מורמונים שיוצאים להפיץ את הבשורה הטובה באפריקה, פשוט מצוין. כפי שניתן לצפות, יש בו לא מעט גסויות ובוטות, אבל מעבר לכך יש בו גם הרבה קטעים קלילים, מהנים, ואף מחממי לב. סטון ופארקר עבדו בעבר בקולנוע, עם הסרטים "סאות'פארק: ארוך יותר, גדול יותר, וטוב יותר" ו"טים אמריקה", אז למה הם מחכים? נכון, זה לא המחזמר הכי פוליטיקלי קורקט. אבל זה מה שהופך אותו לעוד יותר משעשע ושווה עיבוד קולנועי.

4. מתנקשים

אם קוונטין טרנטינו מחפש רעיון לסרט הבא שלו, ייתכן שהמחזמר "מתנקשים" יקרוץ לו. המחזמר עוסק במפגש פסגה של כל האנשים בהיסטוריה שהתנקשו או ניסו להתנקש בנשיא ארצות הברית. עכשיו דמיינו את הסיטואציה המטורללת הזאת כשמאחורי המצלמה עומד במאי כדוגמת קוונטין טרנטינו, מרטין מקדונה או האחים כהן? עכשיו תוסיפו מוזיקה מעולה של האגדה החיה סטיבן סונדהיים, ויש לכם להיט.

5. קאטס, טומי, פנטום האופרה ועוד

אוקיי, אני יודע שאלה לא ממש נחשבים, כי כבר עשו מהם מיוזיקלס, אבל אפשר לשכוח מהם ולנסות עוד פעם? למיוזיקלס האלה מגיע הרבה יותר טוב ממה שהמסך הגדול הצליח לתת להם, וחבל. חשוב לזכור, שהמעבר מהבמה למסך תמיד טומן בחובו בעיות רבות, ושעתוק מדויק מהתיאטרון אל הקולנוע בלי שום התאמה מביא לתוצאה תיאטרלית ומאולצת. אבל אסור לוותר! יש מספיק מיוזיקלס מוצלחים בהיסטוריה, ואפילו מהשנים האחרונות, כך שאנו יודעים שאפשר לעבד כמעט כל מחזמר ליצירה קולנועית מלהיבה, מהנה ולעיתים קרובות אף נוגעת.