הדמות היא אני לפני כמה שנים: ראיון עם מאיה פלם על המתים של יפו

בסוף השבוע יצא לאקרנים סרטו של רם לוי "המתים של יפו" העוסק בזוג ערבי מיפו בשם ריטה וג'ורג' (יוסף אבו ורדה ורובה בילאל עספור), שיום אחד מגיעה לביתם מונית עם שלושה ילדים, שאביהם הינו אסיר ביטחוני שנשלח למאסר עולם ואמם נפטרה. הילדים טוענים שהם קרובי משפחה של ג'ורג', והזוג מחליט לאמץ את הילדים.

במקביל לסיפור של הזוג ישנו סיפור על במאי קולנוע שבא לארץ ישראל לצלם סרט שמבוסס על ההיכרות של ההורים שלו בזמן המנדט. השחקנית מאיה פלם משחקת את הבת של הבמאי, בתפקיד הכוכבת של הסרט שבתוך הסרט. במהלך הסרט סיפורה והסיפור של הזוג והילדים נשזרים אחד בשני. פלם היא בוגרת בית הספר למשחק בית צבי וזהו תפקידה הגדול הראשון בקולנוע לאחר תפקידים בסדרה "בני ערובה", בסרט "רוח חדשה" וכמדבבת במספר סרטים.

מה הקשר של דמותך עם אביה?

"ורה היא שחקנית צעירה, שבאה עם אביה לצלם סרט. היחסים ביניהם מורכבים. בגדול, יש כאן אדם שלוקח את הבת שלו לשחק את אמו, כלומר את הסבתא שלה. אז זה קצת מוזר. מה שהיה מיוחד בתפקיד שלי זה שהוא בעצם כלל שני תפקידים; הייתי צריכה לשחק את הבת, ולשחק את הבת כשהיא משחקת בתוך הסרט, כלומר לשחק את הסבתא".

האם יש לך קשר אישי עם הדמות?

"נראה לי שוורה היא אני לפני כמה שנים. יש בה משהו מרדני, חוצפני קצת. לדוגמה, היא מעשנת ג'וינט מול אבא שלה בלי בושה. היא מנבלת את הפה. בקיצור, אני באזור גיל העשרה. עם הזמן התעדנתי, אבל אין ספק שאת ההשראה לקחתי מעצמי. כנ"ל לגבי היחסים עם האבא. תודה לאל כיום אנחנו ביחסים טובים, אבל זה לא תמיד היה ככה. תמיד הייתה אהבה אבל בעבר בוא נאמר שהייתי מרשה לעצמי להתחצף".

[*]

(מאיה פלם בבכורת הסרט בסינמטק ת"א. צילום: תומר אפלבאום)

היו עוד אתגרים ייחודיים לדמות של ורה?

"היה את עניין המבטא הבריטי. אני אמריקאית במקור, אבל גדלתי בארץ. אז אני גם ישראלית וגם אמריקאית והייתי צריכה לשחק בריטית, ולא סתם בריטית אלא מ-1947, כלומר מבטא ויקטוריאני. עבדתי על המבטא הבריטי, גם בשביל האודישן וגם בשביל התפקיד עם מאמנת דיאלקט שעבדה איתי על המבטא. השחקן ששיחק את אבא שלי הוא בריטי שהביאו מאנגליה, אז העבודה עם בריטי אסלי הוסיפה עוד קצת לחץ. על אף האתגר, אני שמחה עם התוצאה".

זהו סרטו הראשון בקולנוע של רם לוי (79), חתן פרס ישראל לתקשורת ומבכירי במאי הטלוויזיה בישראל. לוי ידוע בקולנוע העוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים נפיצים וביים סרטי טלוויזיה משפיעים כמו "חירבת חיזעה", "אני אחמד", "אינדיאני בשמש" ו"לחם" לצד סרטים דוקומנטריים ועיבוד של הצגות תיאטרון למסך הקטן. ספרי על העבודה עם רם לוי

"רם הוא אחת המתנות הגדולות שקיבלתי מההפקה הזו. הוא נשמה גדולה, הוא במאי מדהים, והוא בעיקר בן אדם מדהים. הייתה לי חוויה מדהימה בעבודה איתו. הוא לא עשה לי הנחות, הוא דחף אותי למקסימום, ואני חושבת שהוא היה אבא שלי בהפקה הזו. ראיתי שבאמת אכפת לו, ואני חושבת שכל שחקן שהיה מעורב בהפקה יכול להעיד על זה. מה שמיוחד בו זה שהוא מאוד אוהב וריאציות. במהלך החזרות עשינו כל מיני אופציות, ועד לשלב העריכה, לא ממש הייתי חייבת לבחור פרשנות אחת. זה בטח היה סיוט בעריכה. אבל נורא הערכתי את זה, כי זה נתן לי חופש, וזה הרשה לי לבטא את הרעיונות שלי. זה יצר קשר של הדדיות, של עבודה משותפת".

הסרט הזה הוא בעצם סרט אנסמבל עם כמה קווי עלילה, וכל דמות היא חשובה ומשמעותית. ספרי קצת על העבודה עם צוות השחקנים.

"קודם כל, אני כן חושבת שיש קו עלילה מרכזי, ואי אפשר להתעלם מהמשחק המופתי של יוסף ורובא שמשחקים את הזוג בסרט. זו הייתה חוויה מדהימה לראות את זה על הסט, ועוד יותר מדהימה לראות על המסך הגדול. העבודה שלי הייתה יותר עם ג'וני פיליפס שמשחק את הבמאי, שחקן שהגיע מאנגליה. בגדול, היה לי כבוד עצום לעבוד עם שחקנים מהשורה הראשונה. זה היה שיעור משחק, בעיקר בין הטייקים.

מהי החשיבות של הסרט מבחינתך?

"אני חושבת שזה סיפור לא קל, אבל מאוד יפה. חשוב שאנשים יבואו לראות קולנוע שלנו, מכאן. ושנעשה מלא אומנות שמדברת על דברים שבאמת מעסיקים אותנו כמדינה וכעם. אני חושבת שהסרט הזה לגמרי עושה את זה".