הסרט עוסק קודם באנשים ואז באוכל: ראיון עם במאי וכוכב זהות זרה

"זהות זרה" (Complicity) הוא סרט על מפגש תרבויות. מפגש של בחור סיני שמגיע ליפן כדי לחפש עבודה ומוצא עצמו לומד להכין אטריות סובה במסעדה יפנית שמנוהלת ביד רמה על ידי מאסטר שף ותיק. הסרט הוא ממש לא רק חגיגה קולינרית, אלא בוחן יחסים בין אנשים ותרבויות ומצליח בדרכו הנוגה משהו לחדור לנפשו של הצופה.

הסרט היה אמור לעלות לבתי הקולנוע כבר לפני מספר חודשים, אך בשל מגפת הקורונה וסגירת בתי הקולנוע החליטו בקולנוע "חדש" להפוך אותו לסרט הראשון שלהם שיעלה בסוף השבוע במסגרת "האולם הווירטואלי" בתשלום לשירותי ה-VOD של יס, הוט וסינמטק תל אביב. בשל המצב פגשתי לראיון בזום את במאי הסרט קיי צ'יקרואה וכוכב הסרט, השחקן המהולל טטסויה פוג'י, הזכור ממשחקו המופלא בסרט "אימפריית החושים".

הסרט עוסק באמנות הבישול היפנית ובהכנת אטריות הסובה. מדוע בחרת בנרטיב קולינרי לסרטך? האם אתה בעצמך בשלן?

צ'יקרואה: (צוחק) "אני ממש לא מבשל. מבחינתי הסרט הוא בכלל לא על אוכל אלא על אנשים. אני מציג מספר מערכות יחסים בסרט. בין השף לבתו, בין השף לגיבור הסרט הסיני, בין הסיני לבין חבריו השוהים הלא חוקיים כמוהו ביפן, בינו לאמו וסבתו בסין ובין הגיבור לבחורה יפנית שהוא פוגש. זהו הלב של הסרט לדעתי - מערכות היחסים הנרקמות. כשהסרט נבחר למסגרת הקולינרית בפסטיבל ברלין הבנתי פתאום שאנשים מתייחסים בראש ובראשונה לקולינריה בסרט, אך זו לא הייתה כוונתי המקורית. הסרט קודם כל עוסק באנשים ואחר כך באוכל".

אני קד קידה לשחקן טטסויה פוג'י ומספר לו כמה שאהבתי לצפות בו משחק. לפני כמה שנים הוא כיכב בין היתר בקומדיית פשע שבוימה על ידי טקאשי קיטאנו, שם גילם פוג'י מאפיונר יאקוזה מזדקן שמחליט ללמד את הצעירים לקח. פוג'י נחשב לאחד הבולטים בשחקני האופי היפנים.

תוכל לספר איך התכוננת לתפקידך בסרט? ואיך אתה רואה את יחסי השף והבחור הצעיר -האם אלו יחסי מורה-תלמיד או אב ובן?

פוג'י: "תמיד כשאני מגלם דמות כלשהי, אני מנסה להיות הכי אמין שאפשר. ברור שכשאתה מגלם רופא או עורך דין לא תוכל ללמוד את רזי המקצוע. אבל כשאתה מגלם שף יש לך אפשרות תוך כמה חודשים להבין דבר מה בקולינריה. במשך כמה חודשים למדתי להכין אטריות סובה ממאסטרים מומחים. זה לא היה קל אבל היום אני מבשל למשפחה שלי מדי פעם. לגבי מערכת היחסים עם גיבור הסרט, אני חושב שזו מערכת יחסים די חמקמקה, יש בה שילוב של יחסי אב ובן וגם של יחסי מורה–מאסטר סובה לתלמידו. אני מגלם בסרט אדם די מסוגר שלא מפגין רגשות, אבל הדמות של צ'אן (הצעיר הסיני) היא כה עצובה שחשבתי כשהתכוננתי לתפקיד שאני צריך להראות שלאט לאט השריון שלי נסדק ואני נפתח כלפיו. הבמאי הסכים איתי ושמחתי על כך". האם הסרט הוא ריאליסטי?

צ'יקרואה: "מאוד! כשעשיתי תחקיר לפני הסרט התברר לי שיש מאות אלפי סינים השוהים ביפן באופי לא חוקי. רובם מגיעים באמתלה כזו או אחרת עם ויזת עבודה וכשהוויזה פוקעת הם מעוניינים להמשיך ולשהות ביפן כדי להרוויח משכורת גבוהה מזו שהם יכולים להשיג בסין. השלטונות ביפן רודפים את השוהים הלא חוקיים האלו ומגרשים אותם בחזרה לסין. הסרט מתאר מציאות די עגומה של מהגרי עבודה שזו תופעה כלל עולמית שגם אנו ביפן מתקשים להתמודד איתה - מבחינת אלו זכויות יש לאותם חסרי מעמד ומה קורה כשהם תוקעים יתד בחברה היפנית".

[*]

האם לדעתך הסרט הוא אופטימי?

צ'יקרואה: "להגיד לך שהסיום מלא אור ותקווה? לא בדיוק. השארתי לצופה את הפירוש האישי שלהם לסיומו של הסרט. אני מטבעי אדם אופטימי ומלא תקווה ולכן בסופו של דבר מבחינתי הסרט מסתיים באופן חיובי".

ספרו קצת על המצב בתעשיית הקולנוע היפני היום בזמן הקורונה?

פוג'י: "הייתי אמור בחודשים אלו לצלם סרט חדש. כמובן שההפקה נעצרה וכרגע היא נדחתה לשנה הבאה. אני קורא כרגע מספר תסריטים ומקווה לטוב".

צ'יקרואה: "אומנם חלק מבתי הקולנוע נפתחו, אבל בינתיים למיטב הבנתי הצופים חוששים להגיע. ברור שהתעשייה די בהקפאה. אני מנסה לבחון אפשרויות של צילום מינימליסטי ועבודה קרוב לבית. התקופה הזו הייתה תקופה של חשבון נפש לרובנו. אני התחלתי בפיתוח של כמה פרויקטים חדשים בתקווה שאוכל לממש אותם בעתיד הקרוב".

רוצים לזכות בכרטיס לסרט? היכנסו לעמוד הפייסבוק של האתר, תייגו בפוסט על הסרט חבר שהייתם רוצים לראות איתו את הסרט וכל אחד מכם יקבל שובר צפייה מתנה באתר סינמטק ת"א. המבצע מוגבל ל-25 המגיבים הראשונים.