משקיעים בארץ מעדיפים להשקיע בבורסה ולא בקולנוע: ראיון עם משה אדרי

הוא אחד מהאנשים החזקים והמשפיעים בעולם הקולנוע הישראלי. מי שהחל כנער שעובד בבתי קולנוע, הקים לימים את חברת ההפצה 'יונייטד קינג' יחד עם אחיו ליאון (שהלך לעולמו בשנת 2018) ובתחילת שנות ה-2000 שינה את חוויית הצפייה הישראלית כשהקים את קומפלקס הקולנוע הראשון בישראל – סינמה סיטי גלילות ובעקבותיו שורה של מתחמים נוספים ברחבי הארץ. בשנים אלו חברת ההפצה שלו הפכה גם לחברת הפקה של סרטים ישראליים שאחראית ללהיטי ענק כמו "ללכת על המים", "סוף העולם שמאלה", "אהבה קולומביאנית", "בופור", "זוהי סדום" ולאחרונה "לשחרר את שולי" בכיכובה של שלישיית 'מה קשור' שהביא מעל למיליון צופים לבתי הקולנוע. בנוסף השיק לפני חודשיים שירות סטרימינג חדש (Screen iL) שמציע לישראלים שחיים בחו״ל גישה חוקית לערוצים המובילים בישראל.

בחודש שעבר קיבל אדרי פרס מפעל חיים בטקס הפתיחה של פסטיבל הסרטים חיפה על תרומתו לקולנוע הישראלי. לכבוד כך ישב עמו הכתב מתי לנג לשיחה על האהבה לקולנוע מילדות שהובילה אותו לתחום, המחסור במשקיעים פרטיים בקולנוע המקומי, החשיבות של הפקת סרטים ישראליים מסחריים, הסרטים שהוא הכי גאה בהם וההישגים להם הוא שואף בעתיד.

הזכייה שלך בפרס מפעל חיים ודאי הייתה מאוד מרגשת, אבל במובן מסוים היא הייתה חריגה מכיוון שאינך אדם שעוסק בקולנוע מן הצד האמנותי, אלא אתה מפיק ומשקיע בבתי קולנוע ובהפצת סרטים. האם מבחינתך אתה איש קולנוע או איש עסקים, או שאולי אין בכלל טעם להבדיל בין השניים?

"אני עושה את מה שאני עושה מתוך אהבה גדולה. אם הייתי רוצה לעשות כסף, הייתי משקיע בדירות בנווה צדק. עד היום הפקתי והפצתי כ-300 סרטים ישראליים, שזה לא בא ברגל. אני לא חושב שיש עוד מפיק כזה. מעבר לזה, לקחתי סרטים שהם חלק מההיסטוריה שלנו, כמו 'סאלח שבתי', 'מציצים', 'הוא הלך בשדות', ועוד ויחד עם אחי ליאון ז"ל עשינו להם רסטורציה דיגיטלית שעלתה עשרות מיליוני שקלים. בכל אירופה בדרך כלל הממשלה תומכת בנושא הזה, ובישראל זה קצת יותר מורכב. אז באנו אני ואח שלי, שני ילדים מדימונה, ועשינו כאן מהפכה. ובזכות זה יש לנו מקום מכובד בעולם הקולנוע, כולל זה שהיינו פעמיים בטקס האוסקר, בזכות 'בופור ו'הערת שוליים'. ולא רק זה, גם בתיאום עם שרת התרבות בזמנו יצרנו את יום הקולנוע הישראלי, שלא נדבר על יום הקולנוע העולמי. בשורה התחתונה, אנחנו עושים דברים מעל ומעבר, ואני חושב שפסטיבל חיפה יודעים את התרומה שלנו".

[*]

("עשינו כאן מהפכה", משה אדרי. צילום: זיו עמר)

זה באמת מעלה את השאלה, איך הגעת לעולם הקולנוע? תמיד הייתה לך אהבה לתחום הזה?

"כן, אני ואח שלי התחלנו כשני ילדים שעובדים בבית קולנוע. אני התחלתי כמנקה, סדרן, מוכר כרטיסים ועובד מזנון. בעצם הסיפור שלנו זה 'סינמה פרדיסו' הישראלי, שני אחים שגדלו בשנות השישים בדימונה, היה לנו חלום גדול, וברוך השם אני חושב שהצלחנו. ההקמה של סינמה סיטי שינתה לחלוטין את מפת הקולנוע הישראלי. הרבה בתי קולנוע קטנים נמחקו מהמפה. מה אתה חושב על כך?

"אכם, היו פעם 350 בתי קולנוע עצמאיים, ולצערי כיום הכל נסגר. אבל לדעתי הקומפלקסים שבנינו הצילו את תחום הצפייה בקולנוע מפני שזו תעשייה לא קלה, ואני לא רואה משקיעים נוספים נוהרים לתחום. בזכות הקומפלקסים הקהל עדיין מגיע - רק ב-2019 נמכרו 20 מיליון כרטיסים, וסינמה סיטי זה חלק מזה. חשוב לי גם מאוד הקולנוע המקומי: אפשר להביא את הקולנוע האמריקאי, אבל אם אין לך משהו מקומי, את הסיפור שלך, זה לא שווה כלום".

ממה שאתה מתאר עולה תמונה של הקולנוע לא שורד בלי תמיכת מדינה, כשאתה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. למה לדעתך זה המצב בארץ? למה אין כאן יותר מפיקים פרטיים?

"עד שנות השמונים היו מפיקים פרטיים. בשלב מסוים הקולנוע מת, וכשפתחנו את הסינמה סיטי, פשוט לא היו סרטים ישראליים. ב-2004 נכנסנו חזק לתחום הזה והזרמנו מיליוני שקלים לתעשייה. בשנה הזו יצאו סרטים כמו 'סוף העולם שמאלה', 'ללכת על המים' ועוד. הבעיה עם הקרן באותה תקופה הייתה שהם הפיקו רק סרטי איכות, עם 100 או 200 צופים. הבנו שיש מקום גם לסרטים מסחריים בתעשייה הזו. הקרן ראתה שצדקנו, ואמנם אנחנו גם הולכים לפסטיבלים, אבל עם ישראל משלם את הכסף לקרנות, ומחובתם לדאוג גם לקהל בדימונה. מאז הם התחילו לשים את הדגש קצת יותר על סרטים מסחריים".

[*]

(סינמה סיטי באר שבע. צילום: עידן אסלן)

אז למה אין יותר מפיקים פרטיים?

"כי המשקיעים הישראליים מעדיפים לשים את הכסף שלהם בבורסה. אתה חייב לעשות את זה מאהבה גדולה. אנחנו גם מפיקים, גם מפיצים, וגם בעלי קולנוע, ואם אנחנו מפסידים, אנחנו מפסידים בכבוד. אחרים אומרים שעדיף להם לשים בבורסה, והם כנראה צודקים".

אתה חושב שזה ישתנה?

"לא. לפעמים קורה שמישהו משקיע בסרט כי זה של בן דוד שלו או משהו בסגנון אבל לא יותר מזה. מה שכן הקרן משקיעה יותר בסרטים מסחריים, כי מבינים שלא הגיוני להשקיע מיליוני שקלים בסרט שיראו 5,000 איש. הם צריכים לפחות שזה יצדיק את השקעת המדינה".

בהסתכלות על הקריירה שלך, האם יש סרט שהפקת שאתה הכי גאה בו?

"יש כמה: אני גאה ב-'הערת שוליים', 'לשחרר את שולי', 'סוף העולם שמאלה' ועוד רבים. כולם היו בניי. בסופו של דבר המטרה שלי היא להביא סרטים לעם ישראל, ויש תחרות רצינית עכשיו עם נטפליקס וכל השאר. לכן מרגש אותי לראות אנשים באים לסרטים שהפקתי. אני מקווה לראות אנשים מצביעים ברגליים ביום הקולנוע הישראלי שיתקיים בסוף אוקטובר".

האם יש עוד הישג שלא הגעת אליו ואתה מכוון אליו בתחום הקולנוע?

"תראה, 'תמונת ניצחון' של אבי נשר שהפקתי והולך לצאת בקרוב לדעתי יהיה להיט גדול והוא סרט עם מסר חשוב והוא ממש גאווה לקולנוע. יש לנו עוד כמה סרטים כאלה בהכנה שאני מנוע מלדבר עליהם כרגע. בקיצור, אני רואה קדימה דברים מצוינים, וזה מה שחשוב - ליצור קולנוע מעולה ולהביא יוצרים חדשים וצעירים. יש לנו כאן יוצרים מדהימים. אני רוצה להפיק סרטים טובים שהקהל גם יבוא לראות אותם. כשהקהל יוצא עם חיוך, אין יותר מרגש מזה. אני מאמין שיום אחד גם נקבל את האוסקר, ולא חשוב מי יביא את זה, העיקר שזה יהיה סרט ישראלי".