אני אוהבת לשמוח ולהרים אבל יש לי בפנים גם את העצב, מוכות גורל

בגיל 25 ניגשה עינת שרוף, זמרת מתחילה ללא שום רקע במשחק, לשעריו של תיאטרון הקאמרי בבקשה להיבחן להצגה מרובת כוכבים בשם "עלובי החיים". היא לבשה מכנסיים קצרות ונעלי אצבע, דיברה עם הבחורה שישבה בדלפק וסקרה אותה מכף רגל ועד ראש. "אמרתי לה, תקשיבי, פגשתי עכשיו חבר זמר שאמר לי שעשיתם פה אודישן", נזכרת שרוף. "אני בקושי ידעתי מה זה בכלל אודישן. בדיוק היה שחקן שביטל להם, אז היא אישרה לי להיכנס".

"עמדתי מול הבמאים שמסתכלים עליי, לבושה מוזנחת כזו, ואמרתי שאשיר את 'ושתי הולכת' מתוך ההצגה 'מגילה' ואני אשיר את זה ביידיש. הם היו בהלם. אחרי כמה זמן, התקבלה התשובה שהתקבלתי ואלו היו השנתיים הכי יפות בחיים שלי. ישבתי באותה תקופה לקפה בקאמרי עם שלומית אהרון, יובל דור, אבי טולדנו, ריקי גל ואני פשוט חייתי על ענן. אבל אז הבנתי שאין בזה הרבה כסף (צוחקת)".

לשרוף הצעירה, שהפכה באותו זמן לאימא, היה קשה מדי להיכנס לתוך תחום המשחק הטובעני והיא בחרה ללכת לכיוון השירה. הכל השתנה בשנת 2013 כאשר הבמאי יובל שפרמן חיפש במשך הרבה זמן את אשתו של צחי גראד בעונה השנייה של "אבודים באפריקה". שרוף הייתה באותו זמן מנחה בערוץ 24 והקסימה את שפרמן כאשר צפה בה. הסדרה, ששמה בעונה השנייה שונה ל"אבודים באסיה", הייתה פריצת הדרך הראשונה של השחקנית, שמאז הספיקה לככב בסדרות כמו "ויקי ואני" ו"כפולים" ובסרטים כמו "ואז היא הגיעה" ו"ישמח חתני" וכעת גם בסרט "אל תחכי לי" שיצא ביום חמישי לאקרנים.

[*]

(עינת שרוף בסרט "אל תחכי לי. צילום: רועי גלוסקא)

בואי נודה באמת, עדיין אין הרבה כסף בענף. מה למעשה השתנה?

"תראה, עולם המשחק הוא מדהים בעיני. אני מעריצה שחקנים כי זו בסופו של דבר עבודה סיזיפית. לי יש נטייה לעשות דברים שהם יותר קלים ובגלל זה נורא חשוב לי לשחק. זה עוזר לי להיכנס למצבים לא קלים ולהתגבר עליהם".

איך משפיעה עלייך העובדה שלא באמת למדת משחק?

"כשאני מגיעה לסט זה כבר קל, אני כבר במצב. הבעיה היא בדרך לסט, יש לי הרבה פספוסים באודישנים כי אני לא יודעת להציג טוב את הטקסט. אני בטוחה שאם הייתי בוגרת בית ספר למשחק היה לי סיכוי הרבה יותר טוב באותם אודישנים".

יש הרבה ביקורת היום כלפי ליהוק של סלבס שלא הגיעו מלימודי משחק. לעומת זאת, את הגעת לתחום הרבה לפני שזה היה טרנד.

"אני בן אדם שרוב החיים שלו הוא על הבמה לבד. אני רגילה להיות לבד, לטוב ולרע. פתאום לעמוד על במה עם להקה כזו של שחקנים זה מדהים ובעיקר אני לומדת מהם. אני אוהבת ללמוד מאחרים, אני אוהבת לראות הופעה וללמוד מהזמר שעבד כל כך קשה". היום, בגיל 59, נראה ששרוף כבר מזמן לא רק מנחה, זמרת או שחקנית. היא מספרת שבחמש השנים האחרונות גם למדה ליצור אמנות פלסטית וכרגע יש ברשותה סטודיו לאמנות בו היא מציגה את עבודותיה. "אני לא חושבת שאני חייבת להיות זמרת או שחקנית. אני גם זה וגם זה וגם זה, בלי שאף אחד יכתיב לי מה אני יכולה להיות. אם אלוהים נגע בך והפך אותך לאמן, אתה בן אדם ייצרי", אומרת שרוף. "אתה רוצה להביע את עצמך בכל מיני מקומות ולכן זה כל כך משמח אותי ליצור קולאז'ים, לצייר עליהם ולגזור אותם. אולי יום אחד כשאני אמות, יגידו שהיא עשתה את מירב יכולתה (צוחקת)".

השבוע עלה לאקרנים הסרט "אל תחכי לי" של דני רייסנפלד ("פנתר לבן") בו מככבת שרוף בתור אמו של הגיבור (עומר חזן) אשר נאלצת לחזור לשכונת פשע בה גדלה בעקבות פשיטת רגל של בעלה. לראשונה בקולנוע, אנחנו פוגשים את עינת שרוף עצובה, בוכה, זועמת ומלוכלכת. רחוק בהרבה מדמותה הנצחית של מרגלית ב"ישמח חתני". "ב'ישמח חתני' היה לי קל כי אני קצת מרגלית", צוחקת השחקנית. "פתאום ב'אל תחכי לי' הגיעה אליי האישה מוכת היגון הזאת שכל נכסיה נפלו וזה הוציא ממני משהו: רגעים עצובים בעבר שלי, בחיים שלי. הם פתאום יצאו ממני". "כשאתה רואה אותי בסרט עצובה, אני לא משחקת, אני באמת עצובה", מוסיפה השחקנית ודיבורה מתקשח. "הבאתי משהו מעצמי, משהו מהבית שלי. וזה לחלוטין משהו שעדיין לא ראו ממני".

הקו הדרמטי הוא כיוון שתרצי להמשיך איתו?

"מאוד. אנשים בסופו של דבר מכירים אותך מכל מיני מקומות. נגיד, אתמול בערב הופעתי מול 1,000 איש שראו עינת שרוף זוהרת ושמחה, משהו שבאמת הייתי באותו ערב כי אני אוהבת לשמוח ולהרים. אבל יש בי שכבות וב'אל תחכי לי' יוצאת שכבה שהיא מאוד אני. העצב הזה, המוכות גורל, יש לי את זה מכל מיני מקומות בחיים. לכן, אני כן רוצה להמשיך ולהתעסק עם זה".

יש לך מסר לשחקניות או שחקנים בתחילת הדרך?

"לא להתבלבל. מה שעל הבמה או על הסט נשארים שם ומה שבחיים זה בחיים, החיים קצת יותר חשובים. אני זוכרת כששיחקתי ב'אבודים באסיה' הייתי במין ענן מדהים, אבל אז תמיר, בן זוגי, אמר לי - 'מריל סטריפ, יש כביסה לעשות'. אז לא לעשות מעצמך יותר מדי. כן ליהנות אבל גם להכין קציצות".