התעלו על הציפיות: 5 המשכים לסרטי אימה שטובים מהמקור

הטיהור 2: לשרוד את הלילה (2014)

סדרת סרטי "הטיהור" מתבססת על קונספט שהוא בו בזמן מרתק וגם נשמע כמו משהו שימציא פוליטיקאי שהתחלק על כל קליפת בננה מפה עד זימבבוואה: ישנו לילה אחד בשנה שבו פשע הוא חוקי. הכל הולך משוד עד רצח. הפושעים מאותו הלילה לא נענשים על מנת ששאר השנה תעבור בשקט. הסרט הראשון עוקב אחרי משפחה שמנסה לשרוד את ליל הטיהור בביתם, מה שמגביל את הסיפור בין ארבע קירות.

סרט ההמשך מתרחש בחוץ, מה שמאפשר לטירוף האמיתי של הטיהור לעמוד באור הזרקורים. העלילה מתגלגלת כשחמישה אנשים מוצאים את עצמם תקועים בחוץ ללא מחסה בליל הטיהור - זוג שלמכוניתם אזל הדלק, אם ובתה שבורחות מכנופיה וסמל ליאו בארנס (פרנק גרילו) שמנסה לנקום את מות בנו. החבורה נפגשת ברחובות לוס אנג'לס ויחד הם מנסים לעבור את הלילה בחיים.

מוות אכזרי 2 (1987)

"מוות אכזרי 2" (Evil dead 2) זה הסרט שהבמאי סם ריימי רצה ליצור מההתחלה, אבל לא עמדו לרשותו הדולרים כדי לעשות זאת. אבל עם ארנק שמנמן יותר בא שיגעון גדול יותר ומזל שכך. בעוד שלסרט המקורי היה חוש הומור, סרט ההמשך (ויש שיאמרו אתחול של הסדרה) הוא קומדיית אימה על סטרואידים.

כמו בסרט הראשון אש ויליאמס (ברוס קמפבל) וחברתו לינדה נוסעים לבקתה ביער ומה אתם יודעים, הצמד מזמן בטעות את כוחות האופל, קורה לכולם. אחרי שאהובתו מאבדת את הראש, באופן מילולי, נותר אש להילחם על חייו ושפיותו. עד כאן נשמע כמו סרט אימה סטנדרטי למדי אבל הבלגן רק מתחיל כשהבקתה והשדים שבה קמים לתחייה. השיא מגיע עם מרדף שהיה מסב גאווה לטום וג'רי ומערב את אש, היד שלו ומסור חשמלי. צריך לראות כדי להבין.

התפקיד של אש ויליאמס בסרט הזה ולאחריו העלה את ברוס קמפבל למעמד של אייקון אימה קומי, ובצדק. כל האפקטים המיוחדים, טובים ככל שיהיו, לא יעזרו אם אין הופעה שתמכור את הטירוף וקמפבל הוא איש מכירות מצטיין. אין צורך לראות את "מוות אכזרי" משנת 1981 המקורי על מנת להבין (או לא להבין) מה קורה בסרט ההמשך. ואם כבר ראיתם ואתם רוצים עוד ניתן להמשיך לחלק השלישי בטרילוגיה "צבא האופל" משנת 1992 (Army of Darkness) שבו אש לוקח את הרובה והמסור החשמלי כדי להילחם בשדים במאה ה-14.

קלטת וידאו 2 (2013)

אנתולוגיות הן עניין בעייתי, קשה לשמור על איכות אחידה ולא כל חלק ימצא חן בעיני כולם. זו הייתה הבעיה הגדולה של "קלטת וידאו" (/S/H/V) המקורי משנת 2012. אבל לקונספט - אסופת סרטי אימה קצרים מיוצרים פחות מוכרים - היה פונטציאל. שנה לאחר מכן חזרה 'קלטת וידאו' עם קבוצה חדשה של יוצרים והוכיחה שאפשר להשתפר.

כמו בסרט הראשון, גם פה ישנו סיפור מסגרת שבתוכו שזורים ארבעה סרטים קצרים. בסיפור המסגרת "קלטת 49" של סיימון ברט, זוג חוקרים פרטיים, איישה ולארי, נשכר על מנת לאתר סטודנט נעדר. השניים פורצים לדירתו ומוצאים ערמה של קלטות וידאו, בעוד לארי מחפש רמזים בדירה, מתחילה איישה לצפות.

בקטע 'שלב ראשון-ניסיויים רפואיים' בבימויו של אדם וינגרד, עובר הרמן מידלטון השתלת עין ביונית. הרופא מזהיר כי השתל בשלב ניסיוני והוא עלול לחוות מעין קצרים, ואכן הרמן מתחיל לחוות דברים משונים ולראות דמויות מפחידות דרך העין המלאכותית. הקטע השני, 'רכיבה בפארק' של אדוארדו סאנצ'ז וגרג הייל, עוקב אחרי רוכב אופניים עם מצלמה על הקסדה שנתקל בהתפרצות של מגפת זומבים. הקטע שלישי 'מקום מבטחים' של טימו צ'אהיאנטו וגארת' אוונס נחשב לא רק לטוב בסרט אלא לטוב בכל המותג. קבוצת עיתונאים חודרת אל מתחם של כת אינדונזית. בזמן שמנהיג הכת מתראיין, דברים משונים ואלימים מתחילים לקרות מסביב. בקטע האחרון 'חטיפת חייזרים במסיבת פיג'מות' של ג'ייסון אייזנר, באופן לא מפתיע, חייזרים מנסים לחטוף חבורת ילדים במסיבת פיג'מות.

הסיאנס 2 (2016)

איש לא יטען כי "הסיאנס 2" (Ouija: Origin of Evil) הוא איזו יצירת מופת קולנועית ראויה לפנתיאון, אבל בהחלט מדובר בסרט טוב ומועמד מוביל לפרס השיפור הגדול ביותר. "הסיאנס" המקורי משנת 2014 לא הרשים בלשון המעטה, עם כתיבה צפויה ומשחק לא משהו, סרט ההמשך זה כבר סיפור אחר. "הסיאנס 2" בבימוי של מייק פלאנגן (שביים גם את "השער" המצוין) הוא למעשה פריקוול ומתרחש לפני אירועי הסרט הראשון.

בלוס אנג'לס של שנת 1967, אלמנה (אליזבת ריסר) ושתי בנותיה הצעירות, לינה (אנליס בסו) ודוריס (לולו וילסון) מנהלות תרמית מדיום בביתן. יום אחד מחליטה האם להוסיף סיאנסים לעוקץ ומביאה לוח סיאנס הביתה. אולם הפעם התרמית לא נראית כל כך מזויפת ורוח מרושעת משתלטת על הבת הקטנה, דוריס. מתוך מושב הבמאי מצליח פלאנגן לקחת את הצופים כל הדרך לשנות ה-60 ולתת לסרט זהות ייחודית שהייתה כל כך חסרה בקודמו. הכתיבה טובה בהרבה וגם המשחק. בכלל אין השוואה למקור. אם חשקה נפשכם בסרט אימה עם לוח סיאנס, לכו ישר לסרט ההמשך.

סיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות (1987)

"סיוט ברחוב אלם" המקורי משנת 1984 הוא קלאסיקת אימה נהדרת ובעיני מעריצים רבים אין סרט אחר בסדרה שמשתווה לו. אבל... עבור מעריצי אימה רבים אחרים "לוחמי החלומות" הוא ה"סיוט ברחוב אלם" האולטימטיבי. העלילה עוקבת אחר קבוצת בני נוער המאושפזים במוסד פסיכיאטרי. הם מסרבים לישון בטענה שמפלצת רודפת אחריהם. איש לא מאמין להם עד אשר ננסי תומפסון (הת'ר לנגרקאמפ), שורדת הסרט המקורי, חוזרת לעיר בתור פסיכולוגית מתמחה. כמה מקרי מוות לאחר מכן, אותם מבטלים הרופאים בתור התאבדויות, מתאגדת החבורה למלחמה סופית בפרדי בעולם החלומות שלו.

ווס קרייבן חזר לכס התסריטאי בחלק השלישי בסדרה והצליח להשיג איזון מושלם בין קומדיה, פחד ופנטזיה. פרדי קרוגר לא רק זורק משפטים שנונים (Welcome to prime time, bitch!) אלא גם מוריד קורבנות בדרכים יותר ויותר יצירתיות. מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתם סרט אימה שבו הרוצח הופך את הקורבן למריונטה? בנוסף, עולם החלומות מעניק כוחות לא רק לפרדי אלא גם לקורבנותיו מה שמאפשר קרבות מעניינים יותר, ונותן לאנשים סיכוי לשרוד. זה פשוט סרט שכיף לראות שוב ושוב.