הזמן שלה: 5 התפקידים הטובים של פלורנס פיו

אל תדאגי יקירתי (2022)

למרות שסרטה השני של אוליביה ווילד, "אל תדאגי יקירתי", לא עמד בציפיות וסבל מבעיות תסריטאיות רבות, ההופעה של פלורנס פיו בסרט הייתה היסוד שהצליח להחזיק אותו ולהפוך אותו לראוי לצפייה. בסרט היא גילמה את אליס, עקרת בית משנות החמישים שמתחילה לגלות את הסודות האפלים בחייה המושלמים לכאורה. בעוד שהסרט עצמו זכה לביקורות מעורבות, רוב המבקרים נטו להסכים כי ההופעה של פיו הוא הנכס הגדול ביותר שלו. היא משכה את הצופים והפכה את דמותה למורכבת ומעניינת הרבה יותר ממה שהתסריט עצמו הציע, מה שהופך את הופעתה לבלתי נשכחת - גם אם הסרט לא היה כזה.

הפלא (2022)

"הפלא" של נטפליקס מבוסס על הספר באותו השם ועוקב אחר ליב, אחות הנקראת להשגיח על ילדה באירלנד הכפרית, שבאופן לא מוסבר מצליחה לשרוד מבלי לאכול דבר. בעוד שתושבי הכפר המקומיים מאמינים שהם עדים לנס, ליב מסרבת להאמין בכך, ולוקחת על עצמה את המשימה לחשוף את האמת מאחורי התעלומה.

למרות שההופעה של פיו בסרט לא זכתה לתשומת לב רבה כמו חלק מתפקידיה האחרים, היא עדיין אחת מהטובות והבוגרות בקריירה שלה. בסרט שמתעמק בחיכוך שבין אמונה למדע, פיו מצליחה להוסיף את תחושת הרגש והאנושיות אל הדמות, כשהיא נלחמת כנגד המוסכמות והאמונות של תושבי הכפר, גם אם זה נוגד את אמונותיה המקצועיות והאישיות.

הטוב שבך (2023)

בסרט "הטוב שבך", פלורנס פיו מציגה את אחת ההופעות היותר מורכבות שלה, והוא מוכיח שהיא יודעת לבחור את תפקידיה עם פינצטה. לצד מורגן פרימן המצוין, פיו משחקת את אליסון, אישה צעירה שחייה יוצאים משליטה לאחר תאונה טרגית. הסרט מתמקד בנושאים מציאותיים ורגשיים כמו כאב אישי והתמכרויות, ומלבד כמה חלקים איטיים הסיפור בו מרתק ומושך. פיו מצליחה באופן אותנטי, כנה וקשוח להציג סיפור של אישה המתמודדת עם אשמה ואובדן. היא מעמידה דמות חזקה ומורכבת שמתרסקת ונבנית מחדש, והיכולת שלה להפוך את הסיפור לסוחף כל כך נובעת מעומק המשחק שלה, לצד התסריט המצוין. בעוד שהסרט זכה לביקורות מעורבות, אין ספק שזהו אחד התפקידים היותר אינטנסיביים ומעוררי מחשבה בקריירה שלה.

מידסומר (2019)

בסרט הפריצה שלה, "מידסומר", פיו משחקת את דני, אישה שאיבדה את משפחתה בתקרית טרגית, ולאחר מכן הסתבכה במסע של טקסים מטרידים ביותר של קומונה שוודית נידחת במהלך פסטיבל קיץ "שגרתי". סרטו של ארי אסטר הוא אחד מהסרטים הקריפיים ביותר של העשור האחרון, והוא משלב אימה עם דרמה פסיכולוגית בדרך מרתקת ולא שגרתית. ההופעה של פיו מהווה את אחת מנקודות החוזקה של הסרט, והיא הייתה אחת המעניינות והמפתיעות ביותר של אותה שנה.

היא הצליחה להביא לידי ביטוי את הטראומה האישית של הדמות בצורה עוצמתית ומרתקת, כאשר ההופעה שלה בסצנת הפתיחה קבעה את הרף למה שיבוא בהמשך. התגובות המצוינות של פיו, הבעות הפנים המעולות וסצנות ההתמוטטות הרגשית שלה בסרט הופכים אותו למרתק. המסע של דני מתחיל באובדן אך מסתיים בתחושת ביטחון ושייכות, מה שהיא התקשתה למצוא בחייה שקדמו לטקסים המשונים.

נשים קטנות (2019)

בעיבוד של גרטה גרוויג ל"נשים קטנות", פלורנס פיו מביאה רענון לדמותה של איימי מארץ', שלעיתים קרובות נחשבת לאחות הפחות סימפטית. איימי של פיו מורכבת יותר מהמקור, וגרוויג ניסתה להאיר את הדמות ה״מעצבנת״ באור חדש. בעוד שבעיבודים מסוימים של הספר יש שתי שחקניות שונות שמגלמות את הדמות - אחת את הגרסה הצעירה ואחת את הגרסה המבוגרת, בסרט פיו משחקת את שתי הגרסאות, מה שמחזק את ההתפתחות של איימי כדמות, ומדגיש את המסע שלה מנערה צעירה איתנה ואימפולסיבית לאישה מתוחכמת שנחושה לפלס את דרכה בחיים. הביצוע המצוין שלה עזר למסגר מחדש את הדמות ולחזק את מקומה בקלאסיקה האהובה הזו. על תפקידה בסרט, פיו הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.