רגע לפני הטקס: ההימורים שלנו לאוסקר 2025

טקס האוסקר שיתקיים הלילה (בין ראשון לשני) נערך באחת השנים הקולנועיות האיכותיות ביותר מזה זמן רב. ההימורים התחילו מוקדם בשנת 2024 כאשר בפסטיבל סאנדנס הוקרן "כאב אמיתי" של ג'סי אייזנברג ואילו בפסטיבל ברלין צץ לו הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" בבימוים של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור ומאז מוביל בכל התחרויות והפרסים השונים בקטגוריה התיעודית.

לאחר מכן בפסטיבל קאן הופיעו מתחרים בולטים כמו: "אמיליה פרז", "אנורה", "יופי מסוכן", "המתמחה", "זרע התאנה הקדושה" ו"כל מה שאנחנו מדמיינים כאור" שזכו בפרסים המרכזיים. פסטיבל ונציה סיפק את "הברוטליסט", "אני עדיין כאן", "5 בספטמבר", "בייביגירל" ו"מריה", כאשר לצידם להיטים הוליוודים כמו "אנונימי לגמרי", "חולית 2" ו"מכושפת" זוכים לשבחי הקהל והביקורת. בסופו של דבר התגבשה לה רשימה די מפוארת ומרשימה של סרטים, מרביתם באמת איכותיים. השאלה מי יהיו הזוכים הגדולים? הנה ההימורים שלי.

הסרט התיעודי

"אין ארץ אחרת" - הזוכה הכמעט ודאי שזכה בכל פרס אפשרי מאז פסטיבל ברלין. התוצאה היא מרשימה במיוחד, גם אם לא תהיה קלה תמיד לעיכול לצופה הישראלי, וניתנת לצפייה חינמית באתר שיחה מקומית

סרט האנימציה

"עם הזרם" - אחרי שזכה בשלל פרסים בחודשים האחרונים, כולל גלובוס הזהב, נראה שסרט האנימציה הלטבי הצנוע תקציבית נמצא בדרך אל זכייה כמעט ודאית, אלא אם אנשי תעשיית הסרטים יחליטו לא להעניק לסרט הקטן את הפרס הנחשק ויעדיפו להשאיר אותו בבית. אם זה יקרה זה יהיה כנראה אצל "רוז הרובוטית", סרט האנימציה האמריקאי הכי מוצלח שיצא מהוליווד השנה.

הסרט הבינלאומי

"אני עדיין כאן" - לכאורה הפרס היה צריך ללכת אל "אמיליה פרז" המועמד ל-13 פרסים, אבל אז שלל שערוריות ביניהן סקנדל הציוצים של של כוכבת הסרט קרלה סופיה גסקון, האשמות שונות בנוגע לייצוג שגוי של טרנסג'נדרים, מקסיקנים, תלונות על המבטא של סלינה גומז ואפילו השאלה איך הצרפתים מעזים לעשות סרט דובר ספרדית. בינתיים חיכה בפינה אחד הזוכים של פסטיבל ונציה, הסרט הברזילאי המאוד אפקטיבי "אני עדיין כאן", ונראה שהסיכויים שלו לזכות הולכים ומשתפרים מרגע לרגע.

שחקנית המשנה

זואי סלדנה, "אמיליה פרז" - נראה שאין כאן שום תחרות. סלדנה בדרך לזכייה בפרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"אמיליה פרז". השחקנית, המוכרת בעיקר מסרטי פעולה, כובשת את המסך הגדול עם הופעה אקספרסיבית ומוכיחה שהיא הרבה יותר מכוכבת הוליוודית, המוכרת מתפקידים בשוברי קופות כמו: "אווטאר", "שומרי הגלקסיה" וסדרת סרטי "סטארטרק". לכל ארבע המתמודדות האחרות אין שום סיכוי מול השחקנית הלטינית שגדלה בקווינס לאם פורטוריקנית ואבא דומיניקני.

שחקן המשנה

קירן קאלקין, "כאב אמיתי" - גם בקטגוריה הזאת נראה שצריך נס גדול שימנע מקאלקין לזכות בפרס על תפקידו בסרט "כאב אמיתי". הוא נמצא כרגע על גל זכיות רצוף ובלתי נגמר על התפקיד האמוציונלי שלו בלהיט האינדי שכתב, ביים ומככב בו ג'סי אייזנברג על שני בני דודים יהודים שנוסעים לטיול שורשים בפולין בעקבות סבתם שהלכה לעולמה. קאלקין מספק את כל השטיקים האהובים שזיכו אותו בפרסים על תפקידו בסדרה "היורשים" עם הופעה צבעונית שגם מצליחה לרגש.

השחקנית הראשית

דמי מור, "יופי מסוכן" - אין ספק שהכוכבת ההוליוודית בדימוס שביצעה את הקאמבק המפואר בתולדות הקולנוע עם סרט האימה "יופי מסוכן", היא המועמדת המובילה. מור מספקת בסרט את הופעתה הטובה ביותר. בפינה מחכות לה שתי שחקניות יחסית אנונימיות: מייקי מדיסון מסרט האינדי "אנורה" שמצליחה לרגש בתור עובדת מין הנאחזת בציפורניה כדי שהחלום האמריקאי לא יימלט ממנה ולאחרונה גברה על דמי מור וזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר מטעם האקדמיה הבריטית לקולנוע וגם בטקס הקולנוע העצמאי העדיפו להעניק לה את הפרס על פני מור. יש גם את פרננדה טורס הברזילאית בסרט "אני עדיין כאן" שמגלמת אם ורעיה הנאבקת לגלות מה קרה לבעלה ואבי ילדיה שנחטף ונעלם על ידי המשטר הפשיסטי בברזיל. שתיהן זכו בפרסים וזוכות להערכה לא פחות ממור. אם כוכבת "רוח רפאים" ו"הצעה מגונה" לא תזכה בפרס, אחת משתיהן לבטח תעלה על הבמה.

השחקן הראשי

טימותי שאלאמה, "אנונימי לגמרי" - לכאורה הפרס היה צריך ללכת אל אדריאן ברודי על הופעתו הטוטאלית בסרט "הברוטליסט". אבל אז הגיעו פרסי גילדת השחקנים וטימותי שאלאמה עלה על הבמה כדי לקבל את פרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו בביוגרפיה המוזיקלית על ראשית הקריירה של בוב דילן. הוליווד אוהבת ששחקנים רציניים שרים, וכאן שאלאמה לא רק למד לשיר בדיוק כמו דילן, הוא גם למד לנגד בגיטרה ובמפוחית במשך 5 שנים וכל הביצועים בסרט הם שלו. אני מהמר עליו, אבל בהחלט מעדיף לראות את ברודי עולה על הבמה.

הבימוי

שון בייקר, "אנורה" - בייקר, שצמח בתוך תעשיית הקולנוע העצמאי וביסס את עצמו כאחד ממוביליה עם להיטים כמו "מנדרינות", "פרויקט פלורידה" ו"טיל אדום", זכה בפרס 'דקל הזהב' הנחשק בפסטיבל קאן על סרטו "אנורה". בייקר הספיק לקטוף את פרס גילדת הבמאים, מה שמבסס אותו לפי המסורת כמועמד מוביל לזכות גם בפרס הבימוי באוסקר, אלא אם יפסיד אותו לבריידי קורבט. קורבט צמח בהוליווד כשחקן צעיר ועכשיו בסרטו השלישי זכה בשלל פרסים בפסטיבל ונציה ובגלובוס הזהב על יצירתו המונומנטלית "הברוטליסט". הצרה היחידה היא שקורבט נשא נאומים, התראיין והתלונן בלי הפסקה על האולפנים. בעיקר על העובדה שלא נותנים לבמאי שליטה על היצירה, שהאולפנים דורשים שדרמות יהיו קצרות, מה שגרם למפיקים רבים בהוליווד לסלוד ממנו.

הסרט

"אנורה" - כאשר הוכרזו המועמדויות, "אמיליה פרז" ו"הברוטליסט" היו המתחרים הבולטים, אבל מאז שערוריות שונות גרמו לכך שיוקרתם דעכה ולעומת זאת "אנורה" של שון בייקר הפתיע וזכה בפרס גילדת המפיקים וגם בטקס הקולנוע העצמאי. מרבית המצביעים בשתי המסגרות הנ"ל מצביעים גם באוסקר. קהל המצביעים הוותיק יותר יעדיף כנראה להצביע למותחן הדרמטי "עד שייצא עשן לבן" על בחירת האפיפיור בכיכובם של רייף פיינס, איזבלה רוסוליני, סטנלי טוצ'י וג'ון ליתגו. הסרט המנומנם להפליא זכה בפרס האקדמיה הבריטית לקולנוע וגם הפתיע וזכה בפרס צוות השחקנים מטעם איגוד השחקנים. כך שכל הקלפים פתוחים וגם אם באופן אישי הייתי מעדיף ש"הברוטליסט" או "אנורה" יזכו, יש סיכוי גבוה שהסרט הכי מיושן ומנומנם ברשימת המועמדים עתיד לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר.